אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: טרול אינטרנט? תתחיל להתכונן למאסר של 25 שנה

דו"ח טכנולוגי: טרול אינטרנט? תתחיל להתכונן למאסר של 25 שנה

חוק שנמצא בהליכי אישור באריזונה קובע עונשים חמורים במיוחד לגולש שיטריד אדם אחר. וגם: המקרה המוזר של שרתי מגה-אפלוד, יאהו ממשיכה לצלול ולמה הגולשים חוסמים לעצמם את הרשת

04.04.2012, 13:42 | יוסי גורביץ

הביאו לי את ראשו של הטרול

שמה של האסיפה המחוקקת של אריזונה יצא לשמצה, בין היתר בעקבות שורה של חוקים גזעניים שהעבירה. אבל החוק שאישרה לאחרונה האסיפה, שמחכה כעת לחתימתו של המושל, בולט אפילו בנסיבות האלה.

החוק נועד לכאורה להילחם בבריונות רשת, והוא אוסר על איומים, הטרדה או פגיעה ברגשותיו של אדם באמצעות כלי אלקטרוני או דיגיטלי כלשהו. איומים או הטרדות כאלה, לחם חוקם של טרולים ברחבי העולם, יוגדרו מעתה כעוון בדרגה הראשונה – שיכול לגרור עד שישה חודשי מאסר או קנס. נשמע סביר למדי, בינתיים.

אבל אם כל הנ"ל משמש ל-Stalking – נקרא לזה הטרדה אישית מתמשכת – של אדם, הכל באמצעים דיגיטליים או אלקטרוניים וללא מגע אישי בין המוטרד והמטריד, אז הסיפור אחר לגמרי. העונש המינימלי על עבירה כזאת הוא מאסר של שנתיים וחצי, והעונש המקסימלי - 25 שנות מאסר.

אוי. עכשיו, כל זמן שמדובר באיומי רשת, אני חושב ששנתיים וחצי בכלא נמצאים בקצה הסקאלה העליונה של הענישה הסבירה. 25 שנות מאסר? המקבילה של מאסר עולם בישראל? עונש ששמור בדרך כלל לרוצחים? לא נסחפנו קלות, אריזונה?

ומילא האיומים. ענישה עליהם היא סבירה – אם כי האכיפה הולכת להיות בעייתית מאוד – אבל הערות פוגעניות? אתם רציניים? אם אני אומר לאיזה טרול-פורומים שהוא אידיוט, אני אצטרך להעביר לו קנס? זו כנראה הצעת החוק הטיפשית ביותר מאז שאינדיאנה ניסתה לקבוע שפאי שווה שלוש. למען תושבי אריזונה, אני מקווה שהמושל שלהם יעצור את הפארסה הזאת.

התירוץ המוזר בפרשת מגה-אפלוד 

ימים קשים עוברים על התביעה האמריקאית נגד מגה-אפלוד. המייסד, קים דוטקום, שוחרר ממעצרו, קיבל אישור להתחבר לאינטרנט ומעסיק את עצמו בהוצאת אלבום מוזיקה. גוגל הפעילה את כל הארטילריה המשפטית שלה להגנה על אתר שיתוף הקבצים הוטפייל, בטיעונים שבהחלט יוכלו לסייע גם להגנתו של מגה-אפלוד.

ועכשיו חברת השרתים Carpathia דורשת שממשלת ארה"ב תפצה אותה על הכסף שהיא מוציאה על הפעלת השרתים של מגה-אפלוד בימים אלה, ועל הכסף שהיא יכלה לעשות אבל לא עושה אילו השרתים האלה היו משמשים למשהו מועיל. אתר שממש אפשר להיכנס אליו, למשל. ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק, הגיש מצדו תביעה בשם אזרח זועם שהקבצים שלו נמצאים על השרתים האלה, והוא רוצה אותם בחזרה.

קים דוטקום, מייסד מגה-אפלוד. רוצה את השרתים האבודים בחזרה, צילום: בלומברג קים דוטקום, מייסד מגה-אפלוד. רוצה את השרתים האבודים בחזרה | צילום: בלומברג קים דוטקום, מייסד מגה-אפלוד. רוצה את השרתים האבודים בחזרה, צילום: בלומברג

למגה-אפלוד אין שנקל, כי הממשלה הפדרלית החרימה את כל נכסיה, אבל היא רוצה גישה לשרתים בחזרה. הממשלה טוענת בתגובה שהיא לא מתכוונת לשלם לקרפתיה, שמצידה יכולה למחוק את השרתים, אבל הממשלה גם מסרבת להחזיר אותם למגה-אפלוד.

למה? ובכן, אף שהממשלה טוענת שהיא כבר אספה את המידע שהיא צריכה מהשרתים, היא טוענת שיכול להיות שיש עליהם פורנוגרפיית ילדים, מה שהופך אותם לסחורה בלתי כשרה. המשמעות? כמובן, אי אפשר להחזיר אותם לידי מגה-אפלוד.

רגע, רגע. לא הבנתי. החזקת פורנוגרפיית ילדים היא עבירה חמורה במיוחד. אתם רוצים לומר לי שאתם לא חוקרים אותה, ושמבחינתכם אפשר למחוק את השרתים האלה יחד עם הראיות שעליהם – כל זה בזמן שאתם מתעסקים בהמשך המשפט בנושא זכויות היוצרים? מה יש לומר, לרשויות החוק האמריקאיות יש סדר עדיפויות... מעורר תהייה.

ארגון מחדש. כן, שוב
ג ג'רי יאנג, אחד ממייסדי יאהו שעזב את החברה. לאלפי העובדים האחרים שיעזבו יש קצת פחות כסף בעו"ש | צילום: בלומברג ג

יאהו צפויה לערוך היום עוד סבב פיטורים גדול: כ-2,000 עובדים, בעיקר במחלקה הבינלאומית של החברה, צפויים ללכת הביתה. למיטב זכרוני זהו הסבב הרביעי במספר מאז שהחברה דחתה את הצעת הרכישה של מיקרוסופט ב-2008.

אבל זה רק השלב הראשון של עוד סבב "ארגון מחדש" ביאהו, שכבר מזמן נהפכה לארגון מחדש שיש לו חברה. על פי הדיווח של קארה סווישר, שיש לה מקורות מצוינים ביאהו, החברה צפויה לצאת לעוד גל של פיטורים בחודשים הקרובים, שיהיה נרחב הרבה יותר מזה המתוכנן היום. ובגל הפיטורים הזה, הנפגעים צפויים להיות מחטיבת המוצר של יאהו.

בסופו של דבר, אמורה יאהו להגיח כשהיא מרוכזת סביב יחידת מדיה גלובלית ועוד כמה יחידות קטנות יותר, ועיקר הפעילות שלה תתרכז בתוכן ומדיה. אבל את זה שמענו מקרול בארץ לפני כמה סבבי פיטורים, ויאהו עדיין לא הצליחה להחליט מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. בינתיים, מי שמשלם את מחיר חוסר היכולת של הבכירים הם, כרגיל, האנשים שבאים בבוקר, עושים את העבודה שלהם ולא יודעים אם יהיה טעם לבוא אליה מחר.

תפסיקו לבזבז לי את הזמן  

 

פרד סטוצמן, חוקר מאוניברסיטת קרנגי מלון, כתב לאחרונה שני יישומים שהצליחו מאוד, ומיועדים ל-PC או מק. זו בפני עצמה לא חדשה גדולה כל כך, אבל ההצלחה של היישומים מעניינת.

הראשון נקרא Freedom, ומה שהוא עושה בחיים פשוט: הוא מונע מהמשתמש להתחבר לרשת למשך פרק זמן שהוא קובע, עד שמונה שעות. אפשר לעקוף אותו, אבל הבלאגן הכרוך בזה מפריע לאנשים לרמות.

האחר הוא Anti-Social, שמאפשר למשתמש להישאר מחובר לרשת – הכרחי לרוב מי שעוסק בכתיבה עיתונאית, למשל, ולהרבה מאוד אנשים אחרים. אבל הוא מונע התחברות לרשתות חברתיות מבזבזות זמן, בהתאם להגדרות שהמשתמש קובע בנושא.

כ-350 אלף איש הורידו עד כה את Freedom , וכ-125 אלף התקינו את Anti-Social. אם המספרים נשמעים לכם לא מרשימים, צריך לזכור שמדובר ביישומים בתשלום: 15 דולר ל-Anti-Social ועשרה דולרים ל-Freedom. ההצלחה שלהן היא לא מקרה חד פעמי: Cold Turkey הוותיקה יותר והחינמית זכתה אף היא לפופולריות. סטוצמן חושב שאנחנו רואים טרנד של השתלטות מחדש על הזמן האבוד שלקחו מאיתנו פייסבוק ואחרות. מי ייתן.

Anti-Social. עוצרים את בזבוז הזמן, צילום מסך: anti-social.cc Anti-Social. עוצרים את בזבוז הזמן | צילום מסך: anti-social.cc Anti-Social. עוצרים את בזבוז הזמן, צילום מסך: anti-social.cc

קצרצרים

עוד יום, עוד שופט שמתעצבן על גוגל: בית המשפט לערעורים בסידני שבאוסטרליה פסק כי מודעות שפרסמה החברה הוליכו שולל את הצרכנים האוסטרלים. הסיבה: כשהם חיפשו עסק מסוים, גוגל סיפקה להן מודעות לעסקים מתחרים. למזלה של גוגל, החוק שעוסק בנושא לא קובע קנס על כך. גוגל אמרה כי היא מאוכזבת מכך שהחוק האוסטרלי מאלץ אותה להציג לגולשים את הפרסומות שהם היו רוצים לראות, אך הוסיפה ששינתה את התנהלותה מאז התקרית, שהתרחשה ב-2007.

עוכרי הדין של פייסבוק יורים בימים האחרונים לכל הכיוונים, בנסיון להגן על החברה שלהם מבעיות ערב ההנפקה שלה. לצד תביעת הנגד בפרשת יאהו, עכשיו הם גם שלחו מכתב איומים למישהו שכתב הערה בטק-קראנץ'. הסיבה: הוא כתב אותם בתר'ד שעסק בתוסף Defacable, שאפשר לאנשים לכתוב בשמות בדויים בפייסבוק. זו האחרונה לא אהבה את התוסף, בלשון המעטה, וטעתה לראות במגיב מישהו שמקושר לנושא. פנייה אישית לפייסבוק: תנפיקו כבר, לעזאזל, זה מתחיל להיות גרוע יותר מהניחושים ערב השקות של אפל.

מה אתם עושים עם הלייק שלי?, צילום: cc by birgerking מה אתם עושים עם הלייק שלי? | צילום: cc by birgerking מה אתם עושים עם הלייק שלי?, צילום: cc by birgerking

אבל פייסבוק היא לא רק בצד התובע: אזרחית קנדית הקליקה "לייק" לעמוד כלשהו, ותוך זמן קצר גילתה שהטרשת החברתית הפיצה את שמה ותמונתה כ"סיפור ממומן", שבו נאמר שהיא אהבה את העמוד ההוא. אי לכך ובהתאם לזאת היא הגישה תביעה נגד פייסבוק בטענה שהאתר חדר לפרטיותה ועשה בה שימוש מסחרי. לזכות פייסבוק ייאמר שהדבר מכוסה על ידי תנאי השימוש שלה, שמותר להניח ש-99.999976% מהאוכלוסיה לא טרחה לקרוא. מצד שני, העובדה שמשהו מופיע בתנאי השימוש של אתר עוד לא אומר שהוא גם חוקי, ובקנדה יש חוקי פרטיות נוקשים במיוחד.

מה גרם להפסדים הבלתי צפויים של גרופון, שהזכרנו אתמול? ובכן, היא הניחה שהיא תקבל סכום מסוים של כסף מעסקאות, אבל לא הביאה בחשבון את האפשרות של ביטולים – במיוחד כאלה שמתרחשים אחרי שהסוחר כבר קיבל מגרופון את התשלומים המגיעים לו. אם יש מספיק ביטולים – נניח, מצד לקוחות שרצו אוזניות משוכללות ושכחו שהם חירשים – גרופון יכולה להפסיד מעסקה. השאלה שהרשות לניירות ערך בארה"ב צפויה לשאול את גרופון היא בשם מה, לכל הרוחות והשדים, היא הרשתה לעצמה לרשום עסקה כזו כהכנסה. זו ספקולציה, לא הנהלת חשבונות.

באופן מפתיע, בהתחשב בכך שכבר עשרים שנה בערך מדברים על "משרד ללא נייר", עליית עידן המידע מלווה גם בעלייה בשימוש בנייר. ב-30 השנים האחרונות צריכתו עלתה בלא פחות מ-50%. יש כאן אינפוגרפיקה נאה שמלמדת אותנו למותם של כמה עצים אחראי תושב ממוצע במדינות שונות בעולם. השיא העולמי מוחזק על ידי הבלגים, אולי בגלל כל עטיפות הצ'יפס האלה. אם יורשה לי לצטט את גיזמודו, "הצל עץ – קנה קינדל" (או כל קורא דיגיטלי אחר, שלא תגידו שאמזון קנו שטח פרסום בטור). 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי" 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות