יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב: "מתמחים אינם עבדים"

עו"ד אלברט בן פורת אשר הורשע בדין משמעתי באי־תשלום שכר למתמחה שהעסיק - הושעה למשך חודש ימים מעיסוק במקצוע ובנוסף נגזר עליו עונש השעיה על תנאי.

זהו המקרה הראשון, ככל הידוע, שבו הפרה של חוקי עבודה כלפי מתמחים מובילה לעונש של השעיה בפועל, שבמהלכה לא יכול עורך הדין לעבוד כלל במקצוע, ובית הדין לא הסתפק באזהרה או בהשעיה על תנאי.

הכרעת הדין המשמעתית נחתמה רשמית בשבועות האחרונים על ידי בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב. לפי הנטען בקובלנה שהוגשה על ידי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב, במסגרת ראיון שערך המפקח על ההתמחות בלשכה עם המתמחה ומאמנו התברר כי משרדו של עו"ד בן פורת "כלל חדר קטן אחד בלבד ולמתמחה לא היתה עמדת מחשב ונעשה שימוש במחשב נייד אישי שלו". עוד נטען כי באותה פגישה טען עו"ד בן פורת שהמתמחה מקבל את שכרו כנגד חשבונית מס, טענה אשר לא היתה נכונה שכן הוא כלל לא שילם שכר למתמחה.

הפגנת מתמחים בת"א ליד בית המשפט

במסגרת הדיון בקובלנה, שבו השתתף עו"ד בן פורת, הוא טען: "סיכמתי (עם המתמחה) שהוא יקבל שכר מינימום, ואז כשהגיע היום שהייתי צריך לשלם לו, נקלעתי לקצת לחצים כלכליים ולא שילמתי לו וסוכם שאני אשלם את זה בהמשך כשקצת ירווח לי". בן פורת טען כי לא רצה לחשוף עובדות אלה בפני המפקחת על ההתמחות משום שהיא התנהלה מולו בצורה "עוינת", ולכן אמר שהמתמחה מקבל שכר כנגד חשבונית מס.

חברי בית הדין המשמעתי, עורכי הדין אראל גלבוע, שי גלילי ואופיר מנצל, קבעו כי "מאמן שאיננו משלם את שכרו של מתמחה עובר עבירה של התנהגות בלתי הולמת, וזאת גם בהתחשב בכך שחבות זו מוטלת עליו מכוח חוקים חיצוניים כגון חוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר". חברי בית הדין דחו את טענת עו"ד בן פורת לחוסר יכולת כלכלית שהוביל לכך שלא שילם שכר למתמחה ואמרו כי הגנה כזו תוכל להתקבל במקרים חריגים ביותר ולמשל במצב שבו מדובר בהלנת שכר חודשית נקודתית כשמיד לאחר מכן השכר שולם במלואו. במקרה זה, נטען, הנאשם לא שילם מלכתחילה את שכרו של המתמחה ואף לאורך זמן.

עו"ד רון מיטל, שייצג את הקובל, ביקש להשעות את בן פורת מעיסוק במקצוע למשך שנה שלמה וזאת "כדי שהמקרה הזה יגרום להרתעת הרבים, עורכי דין נוספים, וימנע מהם מלפעול בצורה דומה חלילה". עו"ד בן פורת מצדו טען כי הוא בעל ותק של 25 שנה ומעולם לא הורשע בכל עבירת משמעת.

בגזר הדין נקבע כי העונש שיוטל יהיה השעיה בת חודש אחד בלבד. חברי ההרכב כתבו כי "אנו רואים בחומרה רבה מאוד את יצירת מצג השווא כאילו שולם למתמחה שכרו באמצעות חשבוניות מס ובחומרה רבה אף יותר את העובדה שבמשך כל תקופת התמחותו לא שולם למתמחה שכרו".

המתמחה עבדה כמנקה

בשבועות הקרובים צפויה להינתן הכרעת דין משמעתית בקובלנה נוספת שהוגשה עוד ב־2010 ועניינה ניצול מתמחים. על פי הקובלנה עו"ד יצחק סגל מתל אביב העסיק עולה חדשה מחבר העמים לשעבר, שהנה אם חד־הורית לילד קטן, בתפקיד טרום מתמחה ולאחר מכן כמתמחה, כשבכל אחד מהמקרים שילם לה 1,200 שקל לחודש בלבד.

לפי הקובלנה, במסגרת עבודתה כמתמחה הועסקה המתלוננת בהגשת מסמכים בלבד ומעבר לכך לא עסקה כלל בעבודה משפטית. בנוסף, נטען כי במשך כמה חודשים הועסקה המתמחה על ידי עו"ד סגל כעובדת ניקיון במשרדו וזאת בתמורה ל־500 שקל לחודש.

בכך, נטען, הפר עו"ד סגל את החוק הקובע כי מאמן לא יעסיק מתמחה אלא בעבודה משפטית. עוד נטען בקובלנה כי כשסירבה המתמחה להמשיך ולעבוד בעבודות ניקיון במקביל להתמחותה, הודיע לה עו"ד סגל כי עליה למצוא מקום עבודה אחר. בקובלנה נטען כי הנאשם ניצל לרעה את מצבה האישי של המתלוננת ואת עובדת היותה עולה חדשה ואם חד־הורית לקטין, תוך ניצול מצוקתה האישית והכלכלית והיותה תלויה בו לצורכי מחייתה ופרנסתה והתמחותה המקצועית וכפועל יוצא הרשה לעצמו לנהוג כלפיה ביחס מבזה, משפיל ומחפיר ואף הפך אותה לעובדת ניקיון אצלו. "המתלוננת אשר באה אל הנאשם כדי להתמחות אצלו וללמוד ממנו את מקצוע עריכת הדין, מצאה עצמה משמשת עובדת ניקיון של הנאשם", נטען בקובלנה.

"מקרים בודדים"

עו"ד אפי נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב (ויו"ר מחוז ת"א בלשכה), אמר אתמול ל"כלכליסט" כי לדעתו מקרי הניצול של מתמחים הם מקרים בודדים ובכל מקרה הלשכה תטפל בהם ביד קשה: "ועדת האתיקה קבעה זה מכבר כי הפרה של חוקי העבודה, ובמיוחד כאשר מדובר בציבור מתמחים שמטבע הדברים אין לו הגנה והוא לא אחת מנוצל לרעה, מהווה עבירה אתית. יש להתייחס למתמחים כאל חברים למקצוע כבר בשלב זה, עוד בטרם הוסמכו.

"יש לזכור שגם על פי חוקי העבודה כל משרד צריך לקיים רישום שעות העבודה של המתמחים ושל עורכי הדין בכלל ואני יכול לומר בסיפוק שרוב רובם של המשרדים אכן מקיימים ושומרים על חוקי העבודה. עם זאת, לא ניתן להתייחס למתמחים כאל עבדים".

עו"ד סגל מסר בתגובה: "העסקתי אותה בעבודה נוספת במשך שבועיים בלבד, וזה הוכח. העסקתי אותה בניקיון של פעם בשבוע ביום שישי למשך שעה וחצי, במשך שבועיים, וברגע שאמרה שהיא לא רוצה - זה לא נמשך".