10,000 דירות בכפר יונה תקועות בגלל הבירוקרטיה

מהכביש המהיר נראית הכניסה לכפר יונה כשער ליישוב שקפא בזמן. השיכונים המטים ליפול משנות השישים מעטרים את השלט החדש וצורבים את הדימוי הבעייתי בעיני כל מי שלא טרח להציץ כמה רחובות פנימה. אותם שיכונים, שיש בהם פחות מ־400 יחידות דיור (מתוך 5,000 הדירות ביישוב), הם הברכה והקללה של המקום.

לתוכניות הבנייה התקועות בכפר יונה לחץ כאן

 

מצד אחד, המבנים הישנים הדירו את רגליה של האוכלוסייה החזקה והמבוססת מאזור השרון שנדדה בעשור האחרון לשכנות של כפר יונה - קדימה־צורן, פרדסיה ותל מונד - ושהשאירה את היישוב עם לא מעט בעיות חברתיות היוצרות עומס גדול על שירותי הרווחה העירוניים. מצד שני, דווקא הדימוי הזה יצר פוטנציאל דיור שהופך את כפר יונה לאופציה היחידה באזור השרון שבה הקרקע לא הגיעה לנקודת רתיחה. לשם השוואה, דירת 4 חדרים חדשה שנמכרת בכפר יונה סביב 1.15 מיליון שקל, נמכרת במרחק ארבע דקות נסיעה משם, בקדימה־צורן, במחיר של 1.4 מיליון שקל ובכפר סבא ב־1.8 מיליון שקל.

במילים אחרות, משפחה המחפשת לרכוש את דירתה הראשונה במחיר הנע סביב מיליון שקל יכולה למצוא את מבוקשה ביישוב. פוטנציאל הפיתוח העתידי של כפר יונה כולל, לפחות על הנייר, תוכניות בנייה לכ־10,000 יחידות דיור.

התוכניות מרוכזות בכמה מוקדים עיקריים: מצפון לכביש 57, בחלק המזרחי של כפר יונה, מתוכננות כ־1,200 יחידות דיור במה שמכונה תוכנית יצחקי. מערבית לשטח זה, על שטח חקלאי שנמצא בבעלות משפחת קרני, מתוכננת שכונת הדרי השרון שאושרה בחודש שעבר בוועדה המחוזית ושכוללת גם כן 1,200 יחידות דיור.

ממערב ליישוב מתוכננת שכונת מערב כפר יונה הכוללת 4,000 יחידות דיור שאותה מקדמים בעלי קרקעות פרטיים. מדרום ליישוב מתוכננת שכונת מהדרין שאותה מקדם משרד השיכון ובה 1,000 יחידות דיור. תוכנית נוספת (מקב"ת ינוב) ממוקמת בחלק המזרחי של היישוב על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל שעברה ב־1996 ממושב ינוב לכפר יונה. במקום מתוכננות להיבנות 2,066 יחידות דיור.

נוסף על כך מתוכננת גם תוכנית פינוי־בינוי שנועדה להרוס את השיכונים הישנים בלב המועצה ולבנות במקומם 900 דירות. לפי התוכנית של ראש מועצת כפר יונה אפי דרעי, היישוב שמונה כיום 19.2 אלף תושבים יהפוך בתוך עשור לעיר של כ־50 אלף תושבים - אם רק יוכל להוציא אל הפועל את תוכניות הבנייה. הדחפורים הפועלים בצדו הצפוני של היישוב יכולים ליצור את הרושם כי תנופת הבנייה כבר החלה, אולם נראה כי התקוות הגדולות של דרעי ייתקלו במשוכות רבות בדרך למימושן - וספק אם יצליחו לעבור אותן.

בעיית התשתיות

הסיבה לפיתוח התקוע טמונה בכמה החלטות שמשרדי ממשלה מגלגלים מאחד לאחר ושמשפיעות על האזור כולו. ההחלטה הקריטית ביותר שעלתה על שולחן הדיונים כבר ב־1992 היא התוכנית להתקת כביש 57, המחבר בין כביש 2 לכביש 6, כמה מאות מטרים צפונה והפיכתו למה שמכונה "כביש עוקף כפר יונה". התוואי הישן של כביש 57 אמור להפוך לרחוב ראשי עירוני הכולל חנויות ומרכז קניות גדול.

מוסדות התכנון הממשלתיים החליטו על התקת הכביש והפיכתו לנתיב תחבורה רחב ומשופע מחלפים בגלל עומסי התנועה הצפויים עם צמיחתו של היישוב. 20 שנה חלפו מאז התקבלה ההחלטה, שנה רדפה שנה, ועדה רדפה ועדה, אבל יישום ההחלטה לא נראה באופק - בין השאר בגלל סוגיות של הפקעת שטחים וחסמים תכנוניים נוספים. בינתיים הצורך ביחידות דיור רק גדל, אבל אין משרד ממשלתי שמוכן לקחת אחריות על כך.

במשרד הפנים, שאחראי על ועדות התכנון והבנייה, מסרו ל"כלכליסט" כי מוסדות התכנון מתנים אישור תוכניות בנייה בקיום תשתיות נאותות, ובהן תשתיות תברואה או תחבורה. "האחריות לפתרון הנגישות ליישוב ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית מוטלת על משרד התחבורה", נמסר ממשרד הפנים.

גם משרד ראש הממשלה לא ממהר להושיע. בקיץ האחרון, חודש לאחר שהחלה מחאת הדיור, שלח ראש המועצה דרעי מכתב לאייל גבאי, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומי שעמד בראש הוועדה לשחרור חסמים בתחום הדיור. דרעי ביקש לקדם את הזזת כביש 57 לראש סדר העדיפויות. "מדובר ביותר מ־9,000 יחידות דיור באחד מאזורי הביקוש המרכזיים במדינת ישראל, אני מוצא חובה לשוב ולהעלות את הנושא מחדש כדי לעזור בפתרון מצוקת הדיור הקיימת היום במדינה", כתב דרעי.

 

היזמים לא נלהבים

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר דרעי כי מאז שנשלח המכתב לא השתנה דבר. "בינתיים התחלף מנהל מינהל התכנון ונקבעה לנו פגישה עם המנהלת החדשה בינת שוורץ. אני מקווה שהיא תעשה משהו בנידון", אמר.

כביש נוסף שמעוכב בצנרת מוסדות התכנון הוא כביש 562 שעתיד לחבר את תוכנית מקב"ת ינוב לכביש 5. סלילתו של הכביש מאושרת כבר משנת 2005 אך הוא מעוכב בשל מחסור תקציבי.

היזמים הבונים ביישוב כבר מבינים שמשרדי הממשלה מדלגים עליו באופן עקבי. דותן שולמן, מנכ"ל קבוצת יעקב יצחקי שיצאה כבר לבנייה בשכונה הצפונית החדשה, מסביר שחלק מההתעלמות נובע מכך שאדמות רבות בכפר יונה הן פרטיות ולא אדמות מדינה. "משרדי הממשלה עושים כל דבר כדי לדחות ולעכב את העבודה שלהם. גם תוכנית הוד"לים (המאיצה את הבנייה במתחמים גדולים - שש"ע) שמקודמת עכשיו בממשלה כמעט אינה רלבנטית לכפר יונה".

לא רק סלילת הכבישים מתעכבת: גם הבנייה של אזור התעשייה המקומי שאמור לספק מקומות עבודה לכל אותן משפחות פוטנציאליות שיגיעו ליישוב - תקועה. מדובר בשטח של 200 דונם שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל ושאמור לעבור לניהול משותף של מועצת כפר יונה והמועצה האזורית לב השרון. חלק מהכנסות הארנונה אמורות לעבור גם ליישוב פרדסיה, שבשטחו אין כל שטחי תעסוקה. מדובר בתוכנית שאמורה לתת תנופה כלכלית לשלוש רשויות שונות, אלא שמחלוקת בין המינהל לעשרות חוכרים פרטיים, סביב תשלומי הפיצויים המגיעים להם בתמורה לפינוים, מעכבת את הבנייה.

גם התסבוכת סביב תוכנית הפינוי־בינוי מסרבת להיפתר, בגלל מחירי הדירות הנמוכים בכפר יונה שהופכים את הפרויקט לבלתי משתלם ליזמים. כיום, מסבירים במועצה המקומית, מחיר דירה ממוצעת בשיכונים מגיע לכ־700 אלף שקל. כדי שהפרויקט יהיה כלכלי יש להכפיל את מספר הדירות ב־6 כך שהבניינים החדשים יגיעו לכ־18 קומות. מכפלה זו אינה סבירה גם בעיני מוסדות התכנון, ובוודאי לא תתקבל בזרועות פתוחות בקרב התושבים.

בשל כך ניסתה המועצה להגיע עם משרד השיכון להסדר להקצאת קרקעות מדינה בשטחי תוכנית מהדרין לאותם יזמים שיבצעו את תוכנית הפינוי־בינוי בשיכונים. "אנחנו מנסים לשכנע את משרד השיכון לשווק קרקע בשיטת המחיר למשתכן (מכרז הפוך, שבו הקרקע נמכרת ליזם שהציע את מחיר הדירה הנמוך ביותר) שתאפשר לתושבים לרכוש דירות בזול. אין לנו עניין שהמחירים פה יעלו", הסביר דרעי וסיכם: "היתה תקופה שבה התנוסס סימן שאלה גדול סביב עתידו של כפר יונה, אבל זה כבר מאחורינו. קצב הצמיחה של האוכלוסייה עומד על 8% בשנה ולאט לאט מגיעה גם אוכלוסייה חזקה. אבל מישהו בממשלה חייב להתעורר ולהבין שאני לא יכול להזיז כביש לבד".

ממשרד התחבורה נמסר: אין היגיון תנועתי בסלילת כביש 57 העוקף ללא חיבורו מערבה דרך מחלף השרון - כי אז כל התנועה לכבישים 4 ו־2 תעבור בתחום הרשות המקומית כפר יונה. הקמת המחלף מקודמת במסגרת תוכנית תשתית לאומית (תת"ל 43) שנמצאת רק בשלבי תכנון ראשוניים. בעניין כביש 562, המחלף אמנם אושר, אך התכנון אינו בטיחותי. לצורך כך מקדמת החברה הלאומית לדרכים שינוי תב"ע נקודתי לאזור המחלף".