אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת צמח: מאגר שגודלו מעל ל-200 מיליארד מ"ק ישריין 50% לטובת המשק צילום: רמי חכם

ועדת צמח: מאגר שגודלו מעל ל-200 מיליארד מ"ק ישריין 50% לטובת המשק

עיון במסקנות ועדת צמח שהוגשו לנתניהו, מעלה כי ייצוא גז לא יותר אלא אם כן הושלמה שמירת רזרבות הגז עבור המשק הישראלי; מדינת ישראל תשריין לעצמה כ-400 מיליארד מ"ק לצורכי המשק; המשרד להגנת הסביבה מתנגד: "רשות הגז טעתה - יש לשריין כ-550 מיליארד מ"ק"; דלק קידוחים ואבנר בתגובה קוראות "להגדיל כמויות הגז המיועדות לייצוא"

05.04.2012, 13:01 | ליאור גוטמן

"חייבים להבטיח איזון בין הביטחון האנרגטי של ישראל לבין יכולות ייצוא", כך אמר היום (ה') שר האנרגיה עוזי לנדאו, שעה קלה לאחר הגשת מסקנות הביניים של ועדת צמח לרה"מ נתניהו. מסקנות ועדה זו, שהוקמה כוועדה בין משרדי בספטמבר האחרון, מעניקות המלצות לפיתוח משק הגז בישראל לרבות העיסוק בשאלת ייצוא הגז לשווקים חדשים.

עיון במסקנות הוועדה מעלה כי מדינת ישראל מעריכה שהיקף התגליות הנוכחיות והפוטנציאליות יגיע לכ-1,400 מיליארד מ"ק גז טבעי. מדינת ישראל תשאף לשריין לעצמה כ-400 מיליארד מ"ק לצרכי המשק עד תחילת 2018, כאשר מתחילת 2018 ואילך יקבע משרד האנרגיה את צרכי המשק לתקופה של 25 שנה קדימה, מהן ייגזרו תחזיות ביקושים ויכולות ייצוא.

כך לדוגמה, מאגר שגודלו מעל ל-200 מיליארד מ"ק יחוייב לשריין 50% ממנו לטובת המשק בישראל, (למשל, מאגר "תמר" שמכיל כ-270 מיליארד מ"ק גז טבעי). מאגר שגודלו בין 100 ל-200 מיליארד מ"ק גז טבעי ישריין 40% ממנו לטובת המשק, מאגר שגודלו בין 50 ל-100 מיליארד מ"ק ישריין 25% ממנו לשוק הישראלי ואילו מאגר קטן (פחות מ-50 מיליארד מ"ק), פטור מכלל זה ויוכל לייצא את כל מרכולתו לשווקים בחו"ל. בתוך כך, ייצוא גז בכלל לא יותר אלא אם כן הושלמו שמירת רזרבות הגז עבור המשק הישראלי.  בכנס הרצליה מפברואר האחרון קבע עוזי לנדאו ש"צריך לשמור על רזרבות גז ל-25 שנה, ואת השאר לנתב לייצוא".

באופן מפתיע, וועדת צמח תתיר מסחר בעתודות ייצוא, כך שחברה מסויימת תוכל לייצא גם אם חרגה מהמכסה שהותרה לה כנגד שיריון מאגר אחר שבעליו אינם מעוניינים כלל בייצוא. ייצוא הגז לחו"ל יתקיים ממתקן בבעלות ישראלית.

מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, שעמד בראש הוועדה, אמר ששלל אינטרסים הנחו את חבריה מאחר ומדובר במשאב מוגבל. "ביטחון המשק הישראלי עמד בראש מטרות הוועדה, כמו גם קיומה של תחרות, הגדלת התועלת הכלכלית והמדינית ומינוף יצרונות סביבתיים".

לדבריו, סך העתודות והמשאבים המותנים שעומדים לרשות ישראל (כגון מאגרי "תמר", "לוויתן"), נאמדים ב-760 מיליארד מ"ק. סך המשאבים הצפויים (כגון מאגרי "שרה", "מירה" ואחרים) עשוי להוסיף עוד כ-660 מיליארד מ"ק גז טבעי. הביקוש בשוק הישראלי עד 2040 לצרכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה, נע לדעת צמח בין 420 (בתרחיש ביקוש מתון) ל-540 מיליארד מ"ק (בתרחיש ביקוש קיצון).

"כמויות הגז הפוטנציאלי מול חופי ישראל לעומת הביקוש החסר בשוק אסור שיחזור. חייבים לאפשר יתירות לאורך זמן וככל שהמשק יתקדם התלות שלו בגז טבעי תלך ותגדל. קיומו של צינור הולכה בודד אינו נכון ויש לתגבר את מערכת ההולכה".

משק ריכוזי - היזם יישלם

עלות חיפושי הגז שצפוי להתבצע מול חופי ישראל בשנים הקרובות מגיעה לדעת חברי הוועדה ל-1.9 מיליארד דולר עבור קרוב ל-20 קישוחים שונים. חברי הוועדה מודעים לריכוז הרישיונות שקיים בידיה של נובל אנרג'י וקבוצת דלק ולכן היא משיתה עליהם את את עלות הקמת תשתיות ההולכה (צנרת, מתקני קליטה) "באופן ובמחיר שיקבע על ידי הרגולטור, וזאת על מנת לאפשר שימוש לצדדים שלישיים במחיר סביר", לשון מסקנות הביניים. מספר הכניסות של מערכת ההולכה העתידית תגדל למינימום של ארבע צנרות שונות (לעומת אחת היום), זוג בצפון המדינה וזוג בדרומה, להן קיבולת הולכה מינימלית של 2 מיליון מ"ק לשעה. לעניין זה קובעת הוועדה שצינור שני יוקם לא יאוחר מסוף 2014

אחסון אסטרטגי בים וביבשה

עוד קובעות מסקנות הביניים כי על מדינת ישראל להקים לעצמה מאגרי אחסון לשעת חירום, כאלו שימנעו מחסור קיצוני בגז טבעי בדומה למציאות היום בה העדרו של הגז המצרי אחראי במידה ניכרת לעליית תעריפי החשמל (כ25% מאז אוגוסט האחרון). המאגרים המוצעים הם "ים תטיס" המתכלה שממוקם כ-30 ק"מ מערבית לאשדוד ואחרים בשטחי ישראל אותם מיפתה זה מכבר חברת תנג"ז (נתיבי גז לישראל, שאחראית על פיתוח מערכת ההולכה).

כל מאגרי הגז יחוייבו בחיבור לרשת הולכה אחת. מתקני הייצוא - ככל שיוקמו - יפעלו בשיטת ה-LAND LORD, כך שהמדינה תתכנן מראש את מיקומם ותאפשר כניסה חופשית של שחקנים שונים. את מיקום מתקני הייצוא ירכז מנכ"ל משרד רה"מ לוקר, שאף יפעל להתיר חסמי הקמה בדרך לבניית המתקן.

הציבור, כמו גם שחקנים שונים בענף, מוזמן להעיר את הערותיו לעניין מסקנות הביניים עד ל-6 במאי הקרוב. השימוע הציבורי יתקיים ב-20 במאי כאשר המסקנות הסופיות יוגשו לשולחן הממשלה ב-7 ביוני הקרוב.

מנכ"ל חברת ישראמקו, שמחזיקה ב28.75% במאגר תמר כמו כן בעוד כמה מאגרים פוטנציאלים (רישיונות "שמשון" ו"דניאל"), הגיב לפני שעה קלה, ואמר ש"אנחנו לומדים את המסקנות והמלצות הביניים והשפעתן על ניצול התגליות שנתגלו עד היום כמו גם ההשפעה על תגליות עתידיות, ככל שיהיו".

מדלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט נמסר, כי "עיקרון הייצוא, שנקבע בהמלצות הביניים של הוועדה, הינו תנאי הכרחי להמשך פיתוח משק האנרגיה בישראל. השותפויות בדעה כי האיזון הנכון בין שמירה על עצמאותה האנרגטית של ישראל לבין ניצול התועלות הכלכליות והגיאו-פוליטיות הטמונות בייצוא הגז, מחייב הגדלת כמויות הגז המיועדות לייצוא. השותפויות תעבוד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והוועדה לגיבוש מסקנות סופיות שיאפשרו לנצל את תגליות הגז הקיימות והפוטנציאליות למיקסום התועלות לטובת כלל אזרחי ישראל. השותפויות קוראות למשרדי הממשלה לפעול בנחישות להסרת החסמים ולקידום פיתוח התשתיות הדרושות למשק הישראלי ולייצוא הגז".

המשרד להגנת הסביבה: "רשות הגז טעתה - יש לשריין כ-550 מיליארד מ"ק"

 

המשרד להגנת הסביבה, שהמנכ"ל אלונה שפר הייתה חברה בוועדה, הוציא תגובה שסותרת את מסקנות הביניים. לטענתו, המדינה כבר הכריזה זה מכבר על הטמעת הגז בתעשייה ותחבורה ולכן יש לשריין כ-550 מיליארד מ"ק לטובת המשק הישראלי, זאת לעומת 400 מיליארד מ"ק גז שפורסמו במזסקנות הביניים. "נפלו טעויות רבות בתרחישי הביקושים של רשות הגז", אומרים שם, וממליצים שמאגרים גדולים יחוייבו לשריין עד 80% מנפחם לטובת השוק המקומי, זאת לעומת 50% במסקנות הביניים. באופן מפתיע, המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מתקני קליטה, טיפול או ייצוא גז בשטחי ישראל. "הקמה של מספר מתקני גז נוזלי לחופי מדינת ישראל אינם בגדר תרחיש סביר כלל ועיקר", אומרים שם, אולם לא מציעים חלופה אחרת היכן להקים את מתקני הייצוא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
למה לא לעבור לכורים גרעיניים
ולחסוך לעצמנו את כל הטירחה הזאת? ככה נרוויח הרבה יותר מהמכירה ונבטיח למדינה ולתושבים חשמל זול שיספק אותנו לזמן בלתי מוגבל. כמובן שנצטרך לדאוג לתקנות ולבטיחות ראויה במתקנים הנ"ל (משהו שישראל אף פעם לא הצטיינה בו), אבל לכל בעיה יש פתרון. בסוף הגז גם ככה יגמר ואז מה? או שנחזור לתקופת האבן או שנהיה חכמים ונבנה כורים גרעיניים ומתקנים סולאריים ונפתח אנרגיה ירוקה.
DERKA , DERKA  |  05.04.12
6.
אין לכם מושג!
אנשים שמגיבים פה לא מבינים טיפה בכלכלה.... אם לא ייתנו לדלק לייצא את הגז לא יהיה להם כדאי לפתח את המאגרים... הכל שאלה של תשואה... פיתוח המאגרים דורש השקעה של מילארדים רבים של דולרים שצריכים לחזור איכשהו... הרי אחרי זה אותם בורים שכותבים פה יבכו על הסדר חוב בגלל שהמדינה האטומה והסתומה שלנו לא תתן להם לייצא את הגז.... ייצוא זה דבר בריא ומבורך!!! יש לייצא כמה שיותר גז בכמה שפחות זמן
אמיר , חיפה  |  05.04.12
לכל התגובות