אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל תתעסקו עם הגיימרים: כך זכתה EA בתואר החברה השנואה באמריקה צילום: בלומברג

אל תתעסקו עם הגיימרים: כך זכתה EA בתואר החברה השנואה באמריקה

שחקני "מאס אפקט 3" חשו שמנצלים אותם, והחליטו ללמד את החברה לקח. התוצאה: המגזין "קונסומריסט" העניק לחברת המשחקים את הכבוד המפוקפק, כשהיא משאירה מאחוריה אפילו את בנק אוף אמריקה

09.04.2012, 17:06 | הראל עילם

מפיצת המשחקים השניה בגודלה בעולם, אלקטרוניק ארטס (EA), למדה על בשרה עד כמה זה מסוכן להרגיז את קהילת הגיימרים: החודש היא דורגה כחברה האמריקאית הגרועה ביותר במצעד החברות הגרועות השנתי של מגזין הצרכנים הנחשב Consumerist.

המצעד התבסס, בין השאר, על הצבעותיהם של למעלה מרבע מיליון גולשים. רבים מהם זעמו על החברה בגלל Mass Effect 3, המשחק האחרון בסדרת המשחקים הפופולרית (שאצלנו ב"כלכליסט" דווקא זכה לביקורת חיובית ברובה). בשנה שעברה החברה שזכתה בתואר היתה בריטיש פטרוליום (BP), לאחר תאונת אסדת הנפט ההרסנית במפרץ מקסיקו.

המצעד נערך בשיטת נוק אאוט, כאשר החברות מוצבות זו מול זו והמגזין בוחר את השנואה מבין כל צמד, שממשיכה הלאה. אלקטרוניק ארטס נבחרה לשנואה יותר ביחס לשורת חברות אמריקאיות, בהן סוני, בסט ביי ובנק אוף אמריקה - שהתמודדה מולה ב"גמר השנואות". 64% מהגולשים כי חברת המשחקים גרועה מהבנק, שהסתפק במקום השני. מספר חברות טכנולוגיה אחרות זכו אף הן לקולות רבים, בהן פייפאל, פייסבוק וספקית התקשורת AT&T.

מה אסור לעשות עם משחק פופולרי

אלקטרוניק ארטס, שהיתה חברת המשחקים הגדולה בעולם עד למיזוג בין אקטיוויז'ן לבליזארד, מעולם לא נהנתה מיחס חיובי במיוחד בקהילת הגיימרים. מצב זה לא השתנה כאשר רכשה החברה את מפתחת המשחקים האהודה Bioware - מפתחת סדרת משחקי התפקידים הפופולרית Mass Effect, העומדת במרכז גל הביקורת הנוכחי.

 

בעקבות העסקה, הפכה ביו-וור מחברה המתמחה במשחקי תפקידים מצליחים למותג כללי שמאגד תחתיו את כל פעילות המשחקים של EA. שחקנים רבים חשו שהרכישה התבצעה בעיקר כיוון שהמותג אלקטרוניק ארטס הפך לשנוא בתעשיה, ושהחברה מנסה למתג את עצמה מחדש ומנצלת שם מוכר על מנת לעשות זאת.

אלא שזה לא הועיל ל-EA: לפי עורך ה"קונסומריסט" כריס מוראן, מאות אלפי גיימרים וקוראי המגזין דאגו לדרג את מפתחת המשחקים כחברה האמריקאית הגרועה ביותר בעקבות "אפקטגייט" - השערורייה התקשורתית סביב "מאס אפקט". מספר אתרי משחקים קראו לגיימרים לנצל את מועד התחרות השנתית של המגזין על מנת "להצביע ולהשפיע", ולהעניש את אלקטרוניק ארטס.

Mass Effect 3. הצית את המהומה Mass Effect 3. הצית את המהומה Mass Effect 3. הצית את המהומה

מה כל כך הכעיס את הגיימרים? הטענות הנפוצות הן שסוף המשחק "מאכזב ולא מספק", ושמערכת ריבוי המשתתפים החדשה דורשת מהשחקנים להשקיע מכספם כדי שיוכלו לרכוש חפצים וירטואליים ולהתקדם. "מאס אפקט 3" גם נמכר במחיר גבוה מהמקובל בתעשייה, ורק דרך החנות המקוונת של EA - לאחר שזו החליטה להסיר אותו מחנות המשחקים הפופולרית Steam. ההחלטה לשחרר כבר עם צאת הכותר תוכן נוסף בתשלום גבוה, במקום לכלול אותו בתוך "מאס אפקט 3", רק הוסיפה שמן למדורה.

אלקטרוניק ארטס בתגובה הודיעה כי היא תשחרר במהלך הקיץ תוספת חינמית למשחק שתרחיב את הסוף הקיים - מעין גרסת במאי ל"מאס אפקט". מפיק המשחק, קורי הדסון, הבטיח כי החברה "שוקלת מחדש את סדרי העדיפויות שלה" לגבי עדכונים עתידיים. היא גם תשחרר בימים הקרובים תוכן חינמי נוסף כפיצוי, שמיועד להוסיף דמויות ומפות למשחק הרשת.

"כך חולבים את הצרכנים"

בהכרזה על הפרס המפוקפק השווה ה"קונסומריסט" בין אלקטרוניק ארטס לבנק אוף אמריקה: "שתי החברות זכו לביקורת ציבורית בכלל המנהגים העסקיים שלהן, הכוללים בין השאר רכישת חברות קטנות ומודל פיננסי שמחייב את הלקוחות לשלם על כל שירות. אבל הזכיה של אלקטרוניק ארטס מאירה בזרקור תעשייה שעד כה לא זכתה לבחינה מספקת מצד הרגולטורים ובתי המשפט".

מחאה נגד בנק אוף אמריקה. "החמדנות של EA גרועה יותר", צילום: בלומברג מחאה נגד בנק אוף אמריקה. "החמדנות של EA גרועה יותר" | צילום: בלומברג מחאה נגד בנק אוף אמריקה. "החמדנות של EA גרועה יותר", צילום: בלומברג

"יש כאלו שאולי יזלזלו בבחירה של חברת משחקים כחברה הגרועה בארצות הברית, אבל זאת בדיוק הגישה שבגינה חברות כאלו הצליחו לחלוב את הצרכנים במשך דור שלם", נכתב. "אלה לא כמה אנשים שמתלוננים על משחק גרוע, זה קהל גדול של צרכנים שעייף מכך שמנצלים אותו. הקוראים החליטו שהחמדנות של אלקטרוניק ארטס, שאמורה להפוך את העולם למקום טוב יותר, היא גרועה יותר מהשחיתות של בנק אוף אמריקה, שרבים יגידו שהיא כל הרעיון של תפעול בנק".

בהתייחס לכוח המסחרי הגדול של המגזין בארצות הברית, להצהרות הללו יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת. עד כה תעשיית המשחקים האמריקאית, שכבר עברה את תעשיית הקולנוע בהכנסותיה, לא סבלה מפיקוח של ממש. החקיקה בנושאי גיימינג התמקדה בנושאי זכויות יוצרים וצנזורה, והחברות עצמן יכלו לפעול כמעט באין מפריע. כעת המודל העסקי שלהן, שכולל תוספים רבים בתשלום, עשוי לעבור בחינה מעמיקה יותר.

תגיות

19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה