הון אנושי: נקודת שבירה

כמה שמש יכול לספוג בנאדם ביום אחד? אם אתם שואלים את חובבי הטניס, מדובר בכמות בלתי מוגבלת של קרניים אולטרה־סגולות. בטורניר גביע דיוויס, שהתקיים בסוף השבוע באצטדיון הטניס ברמת השרון, לא מצאתי פיסה אחת של צל. בכל מקום שבו ניסיתי לצפות במשחק זכיתי בשמש קופחת לפרצוף. גלעד שליט, שבא אף הוא לצפות במשחקים, נראה כמו חרדון מסנוור בכובע.

האצטדיון פונה לדרום־מערב, כמו לוח סולארי של דוד שמש. גם החום בתוכו דומה. הקלה מסוימת מצאתי במתחם ה־VIP, שם אפשרו למקושרים ולמכובדים באיגוד הטניס הישראלי להתרענן מעט עם קאווה צוננת ותותים טבולים בשוקולד - אך גם לשם חדרה השמש חסרת הרחמים. בין הנוכחים היו שחקני עבר ונשותיהם. החלפתי כמה מילים עם מי שחשבתי שהוא עמוס מנסדורף, אבל התגלה כשלמה גליקשטיין, שלא אהב את הטעות הזאת.

גלעד שליט

נמלטתי מזעמו של גליקשטיין והגעתי לאסי טוכמאייר, יו"ר איגוד הטניס ומבעלי חברת הנדל"ן קנדה־ישראל. דיברנו על מצב הנדל"ן. טוכמאייר אמר שבימים אלה המצב מתחיל להשתפר, אך הוא מרגיש ירידה בביקוש לדירות יוקרה. הוא דיבר על הפרויקטים שהם בונים ברוטשילד 17 ובמתחם צמרת, וכמעט שכנע אותי לקנות אצלו דירה עם הכסף שאין לי. "דירות יוקרה זה לא בשמים: עם משכנתה נכונה גם מעמד הביניים יכול לקנות אחת", הבטיח, וגרם לי להרגיש לרגע כאילו אני יכול להרשות לעצמי.

מימין: אסי טוכמאייר ושלמה גליקשטיין

אחרי שעזבתי את טוכמאייר, התברר לי שאני מפספס את האקשן האמיתי. הבכירים באמת, גיליתי, נמצאים במתחם אחר: באוהל של הבנק הצרפתי BNP פאריבה, שנותן חסות לאירועי טניס בכל העולם. באוהל הבנקאי, האפלולי והמקורר, פגשתי את אמנון דיק שהסביר לי ש"גם ב־VIP יש מעמדות, חביבי: שם זה הפלבאים ופה זה הדבר האמיתי". דיק היה במצב רוח מרומם. הוא לבש מכנסי ג'ינס צמודים וטי־שירט שהבליטה את גופו השרירי והשמור. אחרי שאמר לי שהוא כבר סבא, שאלתי אותו איך הוא עושה את זה. "הסוד שלי הוא העובדה שאני לא כמו רוב אנשי שוק ההון, שרק בגיל 50 נזכרים שיש להם חיים", הוא גילה. "תמיד הקפדתי לשמור על עצמי, גם בשיא ימי הטירוף".

אחר כך פגשתי את עו"ד נחום פינברג, שפועל בתחום דיני העבודה ונלחם בדרך כלל בוועדי עובדים. בימים אלה, למשל, הוא מייצג את הנהלת תנובה מול איגוד העובדים החזק של החברה, שנמצא עכשיו בעיצומים. פינברג ישב עם חבר, והשניים עישנו סיגרים איכותיים ושמנים והתענגו על כל רגע. שאלתי אותו כיצד יסתיימו העיצומים. פינברג אמר: "העימות בתנובה נגרם בגלל שהעובדים רוצים לשפר עמדות, לפני שהחברה תימכר. אבל חוץ מזה, אני מעריך שאם המחאה החברתית תמשיך גם בקיץ הזה, מה שאנחנו רואים עכשיו יהיה כאין וכאפס. ההתעוררויות החדשות של ועדי העובדים הן תוצאה של המחאה. לכן אני קורא למעסיקים להיות קשובים מאוד לעובדיהם בימים אלו".

חלק מהנוכחים באוהל של BNP פאריבה העדיפו שלא להתעמת עם השמש, וצפו בשחקנים המזיעים ממש מעבר לפינה דרך מסך פלזמה ענקי. ביניהם היה גם מנכ"ל הבנק הצרפתי, צ'רלס רייזמן, שסיפר לי כי ההובי שלו הוא צלילה. "בעומק הים, אם אתה עושה טעות אחת אתה מת - שלא כמו בבנקאות, שם רק מפטרים אותך. ובישראל אפילו זה לא קורה", אמר לי רייזמן. אחר כך הוא סיפר שהבנק עומד לצמצם פעילות בישראל. "אנחנו מפטרים את רוב העובדים פה. בעיקרון, הקברניטים בצרפת מתכוונים פחות או יותר לחסל את העסק". אמרתי לו שאני לא מבין את ההיגיון: הרי ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שכלכלת ישראל היא אי של יציבות באוקיינוסים הסוערים.

צ'רלס רייזמן

רייזמן אמר: "אתם לא מודעים לזה שהכלכלה שלכם היא פסיק מזערי בכלכלה העולמית. בימים אלה BNP פאריבה מחזק את אחיזתו במדינות ערב ובנסיכויות המפרץ, ואלו לא מרוצים מזה שאנחנו עובדים עם הישראלים. לכן משתלם לבנק לברוח מפה".