אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה אתה עושה כשלא מתחשק לך לקום בבוקר לעבודה? צילום: shutterstock

מה אתה עושה כשלא מתחשק לך לקום בבוקר לעבודה?

סקר שערכה AllJobs גילה כי 30% מהמשיבים שוקלים באופן חיובי הסבה מקצועית, דבר המלמד שרבים בוחרים לערוך שינוי מקצועי ולעתים אף פונים לכיוון אחר לחלוטין

13.04.2012, 10:59 | מיכל גרינברג פלנבוים

סקר ביטחון תעסוקתי שערכה AllJobs בינואר מעלה כי למרות שכ-50% מהעובדים ציינו כי הם מרוצים מעבודתם, 30%  מהמשיבים שוקלים באופן חיובי הסבה מקצועית, ללא הבדל משמעותי בין גברים לנשים או בין הגילאים השונים. נתון זה משקף את המציאות הקיימת בשוק התעסוקה של היום, בה רבים בוחרים לערוך שינוי מקצועי ולעתים אף פונים לכיוון אחר לחלוטין.

מה אתה עושה כשלא מתחשק לך לקום בבוקר?

בחירה לא נכונה של מקצוע יכולה לנבוע מהרבה גורמים. לפעמים משיקולים שגויים כמו השפעת הסביבה ובראשה ההורים, ולפעמים הבחירה נעשית בגיל צעיר, לפני שהאדם הספיק להגיע לבגרות ולהכיר את עצמו. כך או כך, כשכבר לא מתחשק לקום בבוקר לעבודה, לא כי זה יום ראשון, אלא פשוט בגלל התחושה ש"זה לא זה" - רבים מחליטים לנסות לצאת לדרך חדשה.

אל עצמי: הגיע הזמן להביט במראה

על פניו, ההחלטה לשנות כיוון נשמעת פשוטה למדי, אך היא דורשת בירור פנימי עמוק ולא פחות חשוב - אומץ. מלבד הקושי בהבנת הרצונות, יש לקחת בחשבון כי מדובר בהקרבה לא קטנה מבחינה מקצועית, במיוחד אצל אלו שכבר צברו ניסיון בתחומם ועכשיו מאתגרים את עצמם בהתחלה חדשה.

אבל האמרה של ניטשה "מי שיש לו 'איזה למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" תופסת גם כאן. בחירת המקצוע הנכון, שיעורר בכם תשוקה לקום בבוקר ולהסתער על העולם, תגרום לקשיים להתגמד.

אחת השיטות להכוון תעסוקתי נעזרת בתורתו של אדגר שיין, פסיכולוג ארגוני במאה העשרים שקבע 8 עוגנים תעסוקתיים שיש להיצמד אליהם. עוגן קריירה הוא צירוף היכולות, המניעים, והערכים של האדם, כפי שהם נתפסים על ידו. מעין דימוי עצמי שהאדם מפתח סביב הקריירה שלו. על פי שיין, לכל אדם יש עוגן קריירה מרכזי ששומר על יציבות לאורך זמן ומורה על התחום שעליו הוא לא יוותר בעת קבלת החלטות בקריירה.

בחן את עצמך: מהו העוגן התעסוקתי שלך?

1. המומחים בתחומם - עוגן יכולת טכנית/פונקציונאלית

אדם שימצא כי העוגן הזה הוא המתאים לו ביותר, מובל מתוך כישרונו ושביעות רצונו בתחום התמחותו. אדם זה יחשוב לעצמו: אני רוצה להגיע לדרגת מומחיות ומיומנות כה גבוהה שעצותיי תהפוכנה תמיד למצרך מבוקש ביותר. אדם זה לא יכוון עצמו לניהול אלא לאוטוריטה של מומחה וידע. הוא יוכל לנהל עובדים תחתיו, אך המניע לסיפוק מעבודתו יהיה מתן ביטוי לכישרונו ולא הניהול עצמו.

2. הכובשים את ראש הפירמידה - עוגן יכולת ניהולית כללית

במרחב המקצועי מדובר באדם ששאיפתו היא להתקדם בארגון ולקחת חלק בקבלת ההחלטות שלו. אדם כזה יאמר לעצמו: אני חש שאני מממש את עצמי בעבודה, כאשר אני מצליח לנהל אחרים ואת עבודתם. למעשה, הוא מזדהה עם הצלחת הארגון שבו הוא עובד.

3. הצועדים בדרכם - עוגן אוטונומיה/עצמאות

עוגן זה מתאר אדם המונע מהצורך לעשות דברים בדרכו, על פי הסטנדרטים שלו. עובד שאינו רוצה להיות כבול בנהלים, תהליכים, נורמה או כל מגבלה אחרת. אדם כזה יחשוב לעצמו: "אני חש שהגעתי למימוש עצמי בעיקר כאשר מתאפשר לי להגדיר בעצמי את המטלות, לוח הזמנים והמהלכים במסגרת תפקידי". אדם זה עשוי לדחות הצעות לקידום על מנת להישאר עצמאי ואפילו להקים עסק משלו במטרה להשיג את החופש והאוטונומיה להן הוא זקוק. עוגן האוטונומיה מתייחס לאנשים שרוצים עצמאות במסגרת ארגון לא שלהם, לעומת עוגן היזמות יצירתיות (ראו סעיף 5) שמדבר על הקמת עסק עצמאי.

4. המתברגים למקומם - עוגן ביטחון/יציבות

מי לא מכיר את הדודה שעובדת 30 שנה בבנק או במשרד ממשלתי? לאדם המונע מעוגן זה חשוב לדעת כי הקריירה שלו מובטחת ושהוא יכול להיות "שקט" לגבי העתיד. עבורו, הקשר הקבוע עם ארגון מקטין את אי הוודאות בחייו ולו הקביעות והיציבות חשובים יותר מאשר חופש ואוטונומיה.

5. העושים זאת בעצמם - עוגן יצירתיות ויזמות

זהו העוגן שבו מניעי האדם הם לפתח ולייצר מוצרים או שירותים במסגרת עצמאית. אדם כזה יחשוב לעצמו: "אני מחפש תמיד רעיונות שיאפשרו לי לבנות עסק משלי". הוא בהחלט עשוי להתחיל ולעבוד כשכיר ולפנות לדרך עצמאית, ברגע שירגיש שהוא יכול לעשות זאת בעצמו.

6. הפועלים מתוך ערכים - עוגן שירות/התחייבות למטרה

בעוגן הזה - מניעי האדם הם ערכים חברתיים. חשוב לו לעשות למען הכלל, לדאוג לרווחת החברה ולפעול לטובת האנושות. אדם כזה יחשוב לעצמו: "אני חש שהגעתי למימוש עצמי בקריירה כאשר מתאפשר לי לתרום מכישורי לטובת אחרים". אנשים כאלה יפעלו מתוך תחושת שליחות וימצאו את עצמם מתאימים לפעילות ציבורית או לעמותות הפועלות למען מטרה שעמה הם מזדהים.

7. המאותגרים לטובה - עוגן האתגר

על פי העוגן הזה מניעי האדם הם הרצון להתמודד עם קשיים גדולים בהצלחה, לפתור בעיות ולהתגבר על מכשולים. אדם כזה יחשוב לעצמו: "אני חולם על קריירה שתאפשר לי לפתור בהצלחה בעיות ומצבים מורכבים במיוחד. בשבילי הצלחה בקריירה היא התמודדות עם אתגרים קשים". אנשים המזדהים עם עוגן זה, יצליחו בתפקידים המציבים אותם שוב ושוב מול משימה קשה וישאפו לנצח את הבלתי אפשרי.

8. ההוליסטיים - עוגן סגנון החיים

כאן איזון היא מילת המפתח. אדם המזדהה עם עוגן זה מוצא חשיבות רבה ביכולת לשלב את צרכיו, תחביביו וצרכי משפחתו, עם צרכי התפקיד שהוא ממלא. אדם כזה יחשוב לעצמו: "אני חולם על קריירה שתאפשר לי לשלב את צרכי האישיים עם צרכי העבודה". לאנשים מהסוג הזה תתאים עבודה בעלת גמישות שתאפשר להם לשלב יחד את כל תחומי החיים.

יתד נאמן: איך לזהות ולנעוץ את היתד התעסוקתי?

נכון, מדובר באבחון קצר על רגל אחת, אבל גם אם יצאתם עם מסקנה קלה שבקלות, תוכלו להצליב אותה עם הרעיונות שכבר יש לכם בנוגע לקריירה שלכם.

לאחר פריסת הנתונים בצורה ברורה תוכלו להתחיל להתעמק במשמעויות שלהם עבורכם. חשבו, מה במקום העבודה הנוכחי שלכם משתלב או מתנגש עם אותם ערכים? אם עלו כיוונים תעסוקתיים שתרצו לברר יותר לעומק בדקו את הדרישות אליהם, את התנאים ואת אופי התפקידים. נסו לבחון מה תדרוש מכם הסבה שכזאת: האם אתם נדרשים ללמוד תחום חדש? בנוסף, כדאי להיעזר באנשים הבאים מהתחום שיוכלו לענות על שאלות חשובות כמו איך התחלתם? למה להישאר בעיסוק שלכם? למה לעזוב?  

הכותבת היא מאמנת בכירה להכוון תעסוקתי ב-AllJobs

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
אני בחרתי בעוגן הקביעות בלית ברירה
אני עובד במוסד ממשלתי בעבודה שנחשבת לסוגשל צווארון כחול. אולם אני בכלל כלכלן עם תואר ראשון, וידוע שבמדינתינו מקטלגיםאותך ע״פ מה שאתה עושה, ורבים מופתעים שאני בכללאקדמאי כי זה לא מסתדר להם עם הסטטוס הנוכחי שלי. לומר שזה לא מפריע לי? זה יהיה ממש שקר, ואני לעיתים מסתירזאת או מסלף מעט את התפקיד. אבל ברור לי שקיים בי פוטנציאל לא ממומש בעיקר בתחום הכלכלה/שיווק/ ניהול. מדוע אני לא עוזב? כיוון שלאחרונה הבנתי כי הרקע שממנו הגעתי בילדות, יצר אצלי תחושה של חוסר יציבות, ולראשונה בחיי יש לי עוגן עם קביעות, תנאים ושכר הגון אולם בסטטוס נמוך, אוליי בעתיד יהיה לי האומץ לצאת החוצה..
14.04.12
4.
הבעיה העקרית הנה : חוסר בהזדמנות שווה .
מי שיכול לקום בבוקר ולהחליט שעיסוקו אינו הולם את שאיפותיו/ערכיו/יכולותיו/מטרותיו וכ..בסה"כ נהנה מאפשרות שאינה מתאפשרת לרבים ויוצא שמדובר ה"צרות של עשירים" על פי רוב. לו היתה נתנת הזדמנות שווה הרי שכולנו הינו נהנים מפרץ של תנועתיות חיובית לאורכה ולרוחבה של ארצנו ולהנות כולנו מפריחה גדולה עוד יותר. נכון שגם עובדי אשפה נדרשים [ כבודם במקומו ] אבל יעשה הדבר מבחירה וכאן כל ההבדל.
ראובן , דרום  |  13.04.12
לכל התגובות