אחזקות המשקיעים הזרים במק"מ צנחו ב־82% בתוך שנה

מתגברת יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ (מלווה קצר מועד). בפברואר הצטמצם היקף המק"מ, שהן איגרות שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה, שבידי המשקיעים הזרים בכ־4.3 מיליארד שקל נוספים, וירד בסוף החודש לנקודת שפל חדשה של כ־8.7 מיליארד שקל בלבד. זאת לעומת כ־47 מיליארד שקל שהוחזקו על ידיהם במק"מ בנקודת השיא, בסוף פברואר 2011. מדובר בצניחה של לא פחות מ־82% בתוך שנה אחת. באחוזים, שיעור האחזקות ירד מ־35.7% ל־7% בלבד.

המשך יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ נובע בעיקר מהמלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ, בתחילת השנה שעברה. אותם ספקולנטים ניצלו את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לישראל מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו היתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו בשנת 2010.

בינואר 2011 הודיע בנק ישראל על שני מהלכים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ: חיוב תושבי חוץ בדיווח לבנק ישראל על עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד, וחיוב הבנקים שביצעו עסקאות החלף (Swap) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. חובת הדיווח נועדה לפגוע בספקולנטים במט"ח, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת, ואילו המהלך השני נועד לייקר את עסקאות ההחלף עבור הבנקים, ובאמצעותם גם עבור המשקיעים הזרים.

שני גורמים נוספים, שתרמו גם הם ליציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ, היו ביטול הפטור ממס בשיעור של 15% למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאיגרות חוב לטווח קצר, ושלוש הפחתות הריבית שביצע בנק ישראל מאז חודש אוקטובר האחרון, שהקטינו את כדאיות ההשקעה קצרת הטווח בשקל.

מנתוני בנק ישראל מתברר כי כמחצית מהסכום שמשכו המשקיעים הזרים משוק המק"מ הושקע על ידיהם באג"ח ממשלתיות לטווחים ארוכים יותר, שעליהן לא חלה חובת הדיווח. אולם בחודש פברואר נרשם היפוך מגמה באפיק השקעות זה, ואחרי חודשים רבים של השקעות מימשו המשקיעים הזרים אג"ח ממשלתיות בסכום של כ־1.2 מיליארד שקל.