אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד ממשלתי עם רקורד של הצלחות מחפש תשובות עדכניות צילום: מיקי אלון

משרד ממשלתי עם רקורד של הצלחות מחפש תשובות עדכניות

משרד התקשורת טרם הכריע בנוגע לצעדים שיפתחו לתחרות את תחומי הטלפוניה הקווית והאינטרנט, אף שכבר לפני חצי שנה הגישה ועדת חייק את המלצותיה בנושא. בכנס בשבוע שעבר הסתפק מנכ"ל המשרד עדן בר טל במתן תשובות עמומות

11.04.2012, 09:02 | גילעד נס

בכירי משרד התקשורת ומשרד האוצר מקיימים בשבועות האחרונים דיונים בניסיון לצמצם את הפערים ביניהם ולגבש מדיניות מוסכמת לטיפול בשוק התקשורת הקווית. זאת לאחר שוועדת חייק, שמונתה על ידי שרי התקשורת והאוצר במרץ 2010, הגישה את המלצותיה ביחס לשוק זה כבר באוקטובר 2011 - אך במשרדי הממשלה טרם החליטו אלו מההמלצות לאמץ וכיצד ליישם אותן בפועל.

שר התקשורת משה כחלון וצוותו, שזעזעו בשנים האחרונות את שוק הסלולר ואפשרו כניסת מתחרים חדשים לתחום זה, נדרשים כעת לגבש מדיניות כוללת שתתייחס לנושאי התקשורת הקווית והאינטרנט. כחלון יצטרך להתייחס בצעדיו לשינויים הטכנולוגיים שעבר שוק התקשורת בשנים האחרונות, באמצעות כניסת יישומים כמו WhatsAPP וסקייפ, שמציעים שיחות ושליחת הודעות טקסט דרך האינטרנט הקווי והסלולרי, ושירותים כמו נטפליקס ו־Hulu שמאפשרים צפייה ישירה בתוכניות טלוויזיה וסרטים על גבי האינטרנט. בשנה האחרונה גם בוצעו מיזוגים משמעותיים בין סלקום לנטוויז'ן ובין פרטנר לסמייל, ו־HOT החלה לפעול כספקית אינטרנט, באמצעות החברה־הבת HOTnet, נושאים נוספים שכחלון יצטרך לקחת בחשבון בהחלטותיו.

כמו כן, באוקטובר 2011 יצא לדרך המכרז למיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, שאותו מקדם כחלון באינטנסיביות. המיזם אמור להניב תשתית פס רחב שלישית בישראל לאינטרנט מהיר, בנוסף לתשתית שהקימו במהלך השנים בזק ו־HOT. בחודשים הקרובים היו אמורים המשקיעים הפוטנציאליים במיזם להגיש הצעות ראשוניות, אך נראה שהמתעניינים מחכים לראות אלו החלטות רגולטוריות יתקבלו, בטרם הם מחליטים על צעדיהם.

מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל: "הכלי האפקטיבי ביותר הוא יצירת תשתית תקשורת שלישית בדמות מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל", צילום: אוראל כהן מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל: "הכלי האפקטיבי ביותר הוא יצירת תשתית תקשורת שלישית בדמות מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל" | צילום: אוראל כהן מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל: "הכלי האפקטיבי ביותר הוא יצירת תשתית תקשורת שלישית בדמות מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל", צילום: אוראל כהן

צעדי הרגולציה המתוכננים בענף התקשורת עמדו במרכז כנס שארגן משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן בשבוע שעבר ובו נפגשו חלק מבכירי הענף. הכנס שימש במה להתנצחות בין שלושה גורמים עיקריים - מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, יו"ר ועדת חייק ומנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק ואיציק בן־אליעזר, מנכ"ל ספקית האינטרנט והטלפוניה הבינלאומית 018 אקספון, שהשמיע את קולם של השחקנים הקטנים בשוק. השחקנים הקטנים חוששים מכוחן של בזק ו־HOT למסמס את המלצות ועדת חייק, אף שבן אליעזר עצמו דוחה חלק גדול מאותן המלצות. בר טל אמנם הצהיר בכנס כי מדיניות המשרד בתחום התקשורת הקווית תתפרסם בקרוב, אך לא חשף פרטים נוספים בנוגע אליה.

היועץ ליישום המלצות חייק עלול לטרפד אותן

"מסיבת חצי יום הולדת לדו"ח הוועדה", במילים אלו שביטאו נימה צינית בולטת בחר חייק לתאר את הכנס שנערך בשבוע שעבר. הוועדה שהוביל חייק הגישה, כאמור, את המלצותיה כבר לפני חצי שנה, ובהם נכללה ביקורת רבה על פעילות משרד התקשורת בעשור האחרון. ועדת חייק האשימה את המשרד בהתנהלות שמשלבת בין קיבעון מחשבתי שעיכב את התפתחות שוק התקשורת, ובין תזזיתיות רגולטורית שמנעה אפשרות לתכנון ארוך טווח.

לפני כחודש מינה שר התקשורת את פרופ' ראובן גרונאו, שעמד בראש מספר ועדות קודמות בתחום, לתפקיד יועץ מיוחד שתפקידו ליישם את המלצות הוועדה. גורמים המקורבים לנושא טוענים כי מינויו של גרונאו מרמז כי חלק מהמלצות הוועדה, שמנוגדות לעמדותיו של היועץ כפי שהובעו בעבר בוועדות אותן ניהל, לא יתקבלו. במיוחד נמצאות בסכנה ההמלצות בדבר ביטול ההפרדה המבנית בבזק וב־HOT וביטול פיקוח התעריפים של בזק. אם אכן לכך יובילו הדברים, הרי שמרבית זמנה של ועדת חייק - שעבדה כשנה וחצי על גיבוש ההמלצות - בוזבז לריק.

ועדת חייק המליצה בין השאר על יצירת שוק סיטונאי שבו ימכרו בזק ו־HOT את השימוש בתשתיתן למתחרות. הוועדה קראה לשר לאפשר לחברות לסכם ביניהן את המחירים והתנאים, אך במקביל לקבוע מחיר שיאפשר לשר התקשורת להתערב בסכסוכים בין החברות ולהכריע על בסיסו. הוועדה גם המליצה (אף שבניסוח מעומעם) לבטל את ההפרדה המבנית בבזק וב־HOT חצי שנה לאחר שהשוק הסיטונאי יחל לפעול. ההפרדה המבנית היא הוראה בת יותר מעשור שקובעת כי תחול הפרדה בין הפעילויות השונות בתוך בזק ו־HOT - תקשורת קווית, תקשורת סלולרית, שיחות בינלאומיות וספק אינטרנט וטלוויזיה - במטרה למנוע דריסת המתחרים באמצעות היצע של חבילות תקשורת ומדיה משולבות.

וועדת חייק המליצה גם להפסיק את קביעת מחירי בזק באופן מדוייק, ולקבוע מחירי מקסימום בלבד. זאת במטרה לאפשר לבזק להציע מחירים זולים יותר ולעורר מחדש את התחרות בשוק הטלפוניה.

חייק הסביר בכנס את ההיגיון מאחורי ההמלצות ונזף במשרד התקשורת לדורותיו שנקט באסטרטגיה של החלשת בזק כדי לסייע לשחקנים הקטנים בשוק. "הרגולטור מורשה לנהוג בחוסר אחידות, אך הוא חייב להיות שקוף לגבי חוסר אחידותו", אמר חייק.

"בתוך דיוני הוועדה אמרו גורמים ממשרד התקשורת שבמשך השנים הם פעלו להחליש קבוצה אחת ולהאדיר קבוצה אחרת ממניעים של רצון ליצירת תחרות. אין לי ספק שאכן מדובר במניעים אלו ולא ממניעים זרים שהניעו את משרד התקשורת, אבל אנחנו אמרנו שאי אפשר כל הזמן לפחד מבזק. אם בזק נוקטת בפעילות שפוגעת בשוק, בשביל זה יש רשות להגבלים עסקיים שיש לה כלים לטפל בזה. אסור לעצור את שוק התקשורת בגלל חברה אחת שמישהו מפחד ממנה".

 

"סמייל היתה הגוי של שבת של התחרות"

חייק תאר כיצד ספקית האינטרנט והשיחות הבינלאומיות סמייל זכתה במהלך השנים ליחס מועדף שיאפשר לה להתחרות מול הקבוצות הגדולות בתחום התקשורת. סמייל אף זכתה לכינוי "הגוי של שבת של התחרות" במהלך דיוני הוועדה. "מבחינת הרגולטור היו שלושה סוגים של חברות: חברות תקשורת נייחת, חברות תקשורת ניידת, ו-012 סמייל. היום כשסמייל היא כבר חלק מפרטנר", הזהיר חייק, "אסור למשרד התקשורת לשוב ולעוות את השוק עבור חברה אחת, במקרה הזה 018 אקספון".

בן־אליעזר ניצל את הכנס על מנת לתקוף את המלצות ועדת חייק, במיוחד בכל הנוגע להמלצה שהחברות הרוכשות ינהלו משא ומתן מול בזק ו־HOT על רכישת התשתיות ממנה. "מתייחסים אלינו (לאקספון) כגורם הצעקני בנושא השוק הסיטונאי, אבל אנחנו מאמינים שיש כאן כשל לוגי בהבנה", אמר בן־אליעזר. כל הסיפור הזה על משא ומתן הוגן בין שחקנים הוא שטות. הניתוח וההמלצות של ועדת חייק מבוסס על תשתיות האתמול, ולא מביא בחשבון את מה שבזק ו־HOT עושות בפועל. כשהומלץ כבר בעבר לפתוח את תשתיות בזק לשימוש המתחרים, בזק פשוט ביצעה שינוי טכנולוגי וכך נהיה בלתי אפשרי להיכנס באמצע הדרך".

בכלל, בן־אליעזר טוען כי כל פעילות ועדת חייק היתה מיותרת. לשיטתו, הפיתרון הנדרש הוא אחר לגמרי - פיקוח על מחירי האינטרנט של בזק ו־HOT והבטחה רגולטורית כי הן לא יפגעו בשירותים שמעבירות חברות אחרות על תשתיתן (עיקרון המכונה "ניטרליות רשת"). כל הדיון הארכאי סביב שירותי הטלפוניה, בעידן שבו חיבור האינטרנט הוא החיבור החשוב באמת, מיותר לדידו.

"HOT היא החברה הכי מסוכנת לתחרות"

במשרד התקשורת ראו, כאמור, במהלך העשור הקודם את בזק כאיום הגדול על התחרות, שיש לרסנו. בזק, מצידה, הקפידה לציין את חברות הסלולר בעלות הרווחים הגבוהים (אחת מהן, פלאפון, נמצאת בשליטתה), כמי שמנצלות את הריסון שמוטל עליה. בשנה האחרונה, ובמיוחד לאחר שהכתה בתדהמה את השוק לפני כמה שבועות עם מחירי אספקת האינטרנט הנמוכים שלה, הופנו העיניים גם ל־HOT. מתחרותיה של HOT טוענות כי לא יתכן שחברה ששולטת על 60% משוק הטלוויזיה ו־40% משוק האינטרנט ומחזיקה גם בפעילות סלולרית (מירס), תמשיך להינות מהגנת הינוקא ההיסטורית, שהוענקה לה במלחמתה מול בזק. "בעיני, HOT היא החברה הכי מסוכנת לתחרות, כיוון שבניגוד לבזק היא אינה מפוקחת", אמר בן־אליעזר בכנס. "HOT הראו לכולנו לפני כמה שבועות מה היכולת של חברה להשמיד את כל המודלים העסקיים של כל המתחרים שלה".

עדן בר טל תאר בכנס את הדילמות המורכבות בהן עוסק משרדו בנסיון לייצר את הרגולציה הנכונה. אחד הנושאים החשובים בקביעת המדיניות של משרד התקשורת היא ההחלטה איזו חברה מאיימת על התחרות בשוק. "מי שמכוון את תמונת הרגולטור לפי תוצאות העבר, כמוהו כנהג שמסתכל במראה במקום להסתכל על הדרך קדימה", אמר בר טל. "לא מעניין כמה חברה מסויימת הרוויחה פעם וכמה הכניסה לבעלי המניות שלה, אלא חשוב מה יכולת התגובה התחרותית שלה". בדברי בר טל ניתן למצוא רמז לכך שהמדיניות הרגולטורית תכוון יותר להצר את צעדן של HOT ובזק, המחזיקות בתשתית הטלפוניה הקווית והאינטרנט ובטלוויזיה רב־ערוצית, ולא בחברות הסלולר שעדיין נהנות מהרווחיות הגבוהה ביותר בשוק התקשורת.

מנכ"ל משרד התקשורת התייחס גם לשאלה שנותרה מעומעמת בדו"ח ועדת חייק - מתי תבוטל ההפרדה המבנית ב־HOT ובזק. חייק הציע, כאמור, לבטל את ההפרדה המבנית בבזק וב-HOT חצי שנה לאחר שהשוק הסיטונאי יחל לפעול, אך לא קבע האם התקופה תיספר החל מההסכם הראשון בין החברות, החל מחיבור הלקוח הראשון או בהתאם לקריטריון אחר. "שאלת התאריך של ביטול ההפרדה המבנית היא פחות משמעותית", טען בר טל. "השאלה היא האם השוק הסיטונאי עובד כמו שצריך. במצב שבו מתקיים תהליך תקין שבו אקספון, למשל, קונה מבזק קווים ואין לה תלונות, קשה להצדיק את המשך הכפייה על בזק לפעול כקבוצה של חברות נפרדות. המבחן שלי אינו האם פרטנר או סלקום יכנסו בפועל לתחום הטלוויזיה, אלא האם הן יכולות להיכנס".

מאז שהגישה ועדת חייק את המלצותיה, מספר בר טל, עוסק משרד התקשורת בניסיון להגיע לתמחר את השימוש בתשתיות של בזק ו־HOT שאותן ידרשו האחרונות להציע למתחרות. התמחור מתבצע על בסיס עבודת חברת היעוץ הבריטית Frontier. חברת הייעוץ החלה לעבוד כבר לפני שנה ושלושה חודשים (הרבה לפני שדו"ח ועדת חייק הוגש לכחלון - ג.נ), אך בר טל מציין כי העבודה "מתקדמת", כלומר טרם הושלמה. גם דמי הקישוריות בתחום הקווי, שלא עודכנו כבר קרוב לעשור, ומצויים היום בוודאות הרבה מעל עלותן בפועל, נבדקים כעת וצפויים להשתנות - אם כי בר טל סירב להתייחס לאפשרות כי יבוטלו לחלוטין.

אף שמשרד התקשורת עוסק בתמחור התשתיות, המשרד מעדיף שחברות התקשורת יגיעו להסכמים בינן לבין עצמן לגבי הסכומים שתשלם החברה חסרת התשתית לחברה בעלת התשתית, והוא ישמש רק כבורר וקובע במקרים בהם לא תושג הסכמה שכזו. כמובן שאם יסכמו החברות על מחיר הנמוך מזה שמצא בבדיקותיו משרד התקשורת, הרי שלמשרד אין סיבה להתערב. אולם אם יגיעו החברות להסכם על מחיר גבוה מהמחיר שמצא המשרד בפעולתו בחודשים האחרונים, מסביר בר טל, יתקיים מצב מורכב. מחד, הצדדים הגיעו, כשאיפת משרד התקשורת, להסכמה ללא התערבותו. מאידך, יתכן שהסכמתם לגבי מחיר גבוה, עלולה להתגלגל כהוצאה נוספת על הצרכן, ומצב שכזה מבקש המשרד למנוע.

עובדי חברת החשמל פורסים את רשת הסיבים האופטיים, צילום: יוסי וייס עובדי חברת החשמל פורסים את רשת הסיבים האופטיים | צילום: יוסי וייס עובדי חברת החשמל פורסים את רשת הסיבים האופטיים, צילום: יוסי וייס

 

השוק הסיטונאי יקודם לצד מיזם הסיבים האופטיים

בר טל התייחס בכנס גם לקידום מיזם הסיבים של חברת החשמל כאמצעי לחץ על בזק ו־HOT, כך שהאחרונות יגבירו את ההשקעות שלהן בתשתית. "אף אחד לא רוצה להשקיע כסף באדמה אם אפשר להציף אותו כלפי מעלה ולקחת אותו הביתה", הסביר מנכ"ל משרד התקשורת.

בעוד קיימת נטייה בתקשורת לראות את השוק הסיטונאי כמעין מתחרה למיזם הסיבים של חברת החשמל, והמשקיעים הפוטנציאלים במיזם חוששים כי יכולתן של החברות לרכוש מבזק ו־HOT את הקווים תפגע משמעותית בסיכויי המיזם, בר טל טוען שמדובר בשני חלקים משלימים של התוכנית. "הכלי האפקטיבי ביותר הוא יצירת תשתית שלישית בדמות מיזם הסיבים של חברת החשמל. למה בכל זאת אנחנו רוצים לקדם גם שוק סיטונאי? אפשר לדמות זאת להלוואת גישור - מתן אפשרות לשחקנים חסרי התשתית לקבל חלק מהיכולות שמיזם הסיבים יתן להם, בתקופה שתעבור עד שהוא אכן יהפוך לתשתית משמעותית".

בתגובה לדברים אלו, הלין רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר וכיום מעורב באחת מהקבוצות השוקלות להתמודד על רכישת השליטה במיזם הסיבים, כי הקבוצות המתמודדות במשקל שומעות על השינויים האפשריים בתנאי המכרז מהעיתונות. בלינקוב אמר שלקבוצות הייתה פגישה אחת בלבד עם הוועדה המנהלת את מכרז מיזם הסיבים. "יש לפרסם לציבור את התוכניות של הממשלה לגבי מיזם הסיבים של חברת החשמל, ולאפשר לו להביע דעתו", אמר בלינקוב. "מועצת החכמים לא יכולה לשבת בחדרי חדרים ולקבל החלטות, ואז להיות מופתעת שאין קונה למיזם הזה".

תגיות