קצת מאיימים, קצת מכופפים ידיים

לפני חג הפסח עשה עו"ד גיא גיסין, נאמן מחזיקי אג"ח כ"ה, את המהלך שלו. הוא לא באמת מעוניין בפירוק, הוא רצה רק להגביר לחץ באמצעות מינוי משקיף. אלא שמינוי כזה חייב לבוא במסגרת בקשת פירוק, ולכן הגיש אותה.

אתמול הגיבה דלק נדל"ן בצעד משלה: רוצים פירוק? אהלן וסהלן, אין בעיה, אנחנו מסכימים. גם הם, כמו גיסין, לא באמת מעוניינים, אבל חשוב לחברה להצהיר: הצענו הסדר טוב ובתום לב, אין לנו מה להסתיר ואיננו מפחדים מחקירות ומתביעות. אנחנו חדלי פירעון, לכן אנחנו מסכימים לפירוק.

בעוד כמה ימים תזמן השופטת ורדה אלשיך את הצדדים לאולמה ותשאל: ביקשתם והסכמתם לפירוק, אבל זה באמת מה שאתם רוצים? והצדדים, לפי ההימור שלי, יגידו לה: "לא באמת, כבודה. אנחנו קצת מכופפים ידיים, קצת מפריחים איומים, קצת מפעילים לחצים, אבל הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה ללכת לפירוק".

ולמה פירוק רע לכל הצדדים שביקשו והסכימו לו? מחזיקי האג"ח, לפי חוות הדעת של פרופ' אמיר ברנע, יקבלו בפירוק כ־10% בלבד מהחוב, בעוד שדלק נדל"ן כבר הציעה להם 50%. גיסין גורר את כל הנושים להימור. אולי מחושב, אולי מסוכן, אבל עדיין הימור שבסופו של דבר הם עלולים להפסיד הרבה כסף.

אין מה להשוות ללבייב

ולמה פירוק רע לדלק נדל"ן? בעיקר בגלל שהשוק, אחרי פירוק החברה, כבר לא יסתכל על יצחק תשובה כמו קודם. מי שמפקיר חברה שלו לגווע, צריך לחשוב פעמיים אם להלוות לו. וחוץ מזה, פירוק פותח תמיד תיבות פנדורה של חקירות ותביעות שעלולות לחרוך את נושאי המשרה ובעלי השליטה.

המקרה חילק לשני הצדדים אורך נשימה בגלל נסיבותיו המיוחדות. לתשובה ממש לא אכפת שדלק נדל"ן תתפגר. להבדיל מאפריקה ישראל, שם איימה ההתמוטטות על האשכול התאגידי כולו ועל לבייב אישית, כאן המצב הוא שונה. נפילת דלק נדל"ן תפגע רק בנושים הנושאים את השם הגנרי גב' כהן מחדרה ובכמה מוסדיים. שריטה קלה בכנף. הבנקים כאן כבר קיבלו את שלהם, וזה ההבדל הנוסף לעומת סיפור של אפריקה. שם הבנקים נלחצו ולכן לחצו על לבייב להכניס את היד עמוק יותר לכיס. מבנה הדומינו שבו לבנה אחת ממוטטת את הבניין כולו לא קיים בדלק נדל"ן ולכן תשובה רגוע יותר.

לעומת זאת הקלפים של גיסין מצויים בעיקר בהחלטות של אלשיך שמשדרות עוינות וחשדנות כלפי ההתנהלות של דלק נדל"ן ובעל השליטה. שתי החלטות בולטות במיוחד: זו שצירפה את תשובה כצד לדיון וזו שביססה לגיסין רוב חוסם שבלעדיו אין הסדר. זה היה, בין היתר, המנוף שבאמצעותו הפיל גיסין את ההסדר שכבר התגבש בין החברה לבין הסדרות האחרות. וחוץ מזה, גיסין בטוח שאף אחד לא מעוניין בחקירותיו לאופן שבו נוצרו לדלק נדל"ן גירעונות ענק.

במצב הזה, כאשר לשני הצדדים יש לא מעט קלפים, אבל גם לא מעט מה להפסיד, צריך מבוגר אחראי שיעשה סדר. כרגיל זו תהיה אלשיך. סביר להניח שהיא תשאיר את אופציית הפירוק כחרב מתהפכת, אבל תנקוט הליך מרוכך יותר כמו הקפאת הליכים - צעד שדלק נדל"ן נמנעה עד כה בגלל החשש ממינוי נאמן חיצוני. בנוסף, אולי אלשיך תמנה בעל תפקיד מיוחד לגיבוש ההסדר.

נשאר לסגור על המחיר

הקפאה היא הליך קולקטיבי מפוקח שיקפיא את חובותיה של החברה, יגן עליה מפני נושים, יאסור העדפת נושים וייתן ארכה נוספת להסדר. נכון שלתשובה עצמו אין שום מחויבות משפטית־אישית, אבל אינטרס יש לו ונכונות לשלם הוא כבר הפגין. וכבר אמר ברנרד שאו בעניין אחר לגמרי - אחרי שהסכמנו על העיקרון, נשאר לסגור על המחיר.

וחשוב יותר - הציפייה מהשופטת היא לדאוג לכך שההליך לא ייצא משליטת השחקנים המרכזיים. שלא יתמנה נציג של בעל חוב זוטר שינווט את הטיטאניק הזו היישר לתוך הקרחון. בין החלטות אלשיך מצויה גם זו שנוגעת לנושה קטן ובלתי מובטח, קשיש בשם צבי וינמן שהתנהלות החברה כלפיו היתה מופת של אטימות ורשעות כמסופר בפסקי הדין של בתי המשפט. ובכל זאת, אף אחד מהשחקנים המרכזיים לא היה רוצה לראות את פרקליטו של וינמן, עו"ד זהר גרינברג, כמפרק החברה.