אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - גיורא עופר יספק מימון חוץ בנקאי למפעלים קיבוציים צילום: פאביאן קולדרוף

בלעדי ל"כלכליסט" - גיורא עופר יספק מימון חוץ בנקאי למפעלים קיבוציים

מנכ"ל בנק דיסקונט לשעבר מקים קרן שתגייס סכום של 100 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים ומגופים מוסדיים כדי להשקיע במפעלים קיבוציים. הקרן, תחת הנהלתה של יעל גיט, תנסה לאפשר את המשך השליטה של הקיבוצים במפעלים

18.04.2012, 07:02 | גולן חזני

שנה וחצי לאחר שפרש מתפקיד מנכ"ל בנק דיסקונט לאחר עשור בתפקיד, גיורא עופר מקים קרן מזנין (קרן להלוואות חוץ־בנקאיות) שתשקיע בחברות במגזר הקיבוצי - כך נודע ל"כלכליסט". עופר מקים את הקרן עם יעל גיט, כיום סמנכ"לית המימון של קרן בראשית, בשיתוף ארגוני הקיבוצים ומשקיעים פרטיים.

עופר ישמש כיו"ר הקרן החדשה, ואילו גיט, שכיהנה בעבר בתפקידים בכירים בחטיבה העסקית של בנק הפועלים וליוותה את המגזר הקיבוצי עוד מימי הסדר הקיבוצים הראשון, תהיה מנכ"לית הקרן, שתגייס סכום התחלתי של 100 מיליון שקל מגופים מוסדיים ופרטיים.

הקרן תתמחה במימון חברות מידל מרקט מהמגזר הקיבוצי (חברות מהדרג השני בסדר הגודל), ובד בבד גם תבצע השקעות אקוויטי תוך ניצול הזדמנויות בשוק. בקיבוצים פועלות כ־200 חברות שמחזור המכירות השנתי שלהן הוא עד 250 מיליון שקל. בניגוד לחברות הגדולות בתעשייה הקיבוצית כמו פלסאון, אבן קיסר ונטפים, חברות המידל מרקט זוכות לפחות תשומת לב מצד המוסדיים והמשקיעים הגדולים.

הקרן תעמיד כהשקעה או כמימון סכומים קטנים יחסית, מיליוני דולרים בכל פעם, ותנסה להחליף את המערכת הבנקאית שמהווה כיום את אופציית המימון היחידה לחברות אלו. הצורך במימון והשקעות בחברות הקיבוציות הולך וגובר בעיקר על רקע ההפרטה בקיבוצים, שמקשה על הקיבוצים כבעלים להזרים את מלוא ההון העצמי גם למפעלים בעלי פוטנציאל צמיחה.

חברות מידל מרקט בקיבוצים נזקקות לסכומי מימון קטנים, ולכן פתרונות כמו הלוואות חוץ־בנקאיות או מימון מקרנות פרייבט אקוויטי פחות רלבנטיים להם. המימון נדרש לצרכים שונים של החברות, החל מצמיחה, דרך הוצאת שותף קיים, רכישות ומיזוגים, הרחבת פעילות בתחומי נישה, וכלה ביציאה מקשיי נזילות.

נראה כי עופר וגיט מנסים ליהנות מראשוניות בתחום המימון הייעודי למגזר הקיבוצים, ולהשיג תשואות עודפות באמצעות השקעות אלה. לצד הבטחת תשואה ראויה, הקרן תנסה לאפשר את המשך האחיזה והשליטה של הקיבוצים במפעלים הקיבוציים, ובכך להבטיח המשך התעסוקה לחברי הקיבוצים ואת המשך הצמיחה של המפעלים.

היקף המכירות של התעשייה הקיבוצית עמד ב־2010 על כ־40 מיליארד שקל. חברי הקיבוצים אמנם מהווים רק 1.7% משיעור האוכלוסייה בישראל, אך התעשייה הקיבוצית מהווה כ־8% מהתעשייה הישראלית ו־9% משיעור היצוא של ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
תגובה ל1 - חשוב לקרוא
הכותב חי בעולם האתמול. כיום מעל מחצית ממנהלי המפעלים הקיבוציים הם לא קבוצניקים אלא מנהלים שכירים. הקבוצים שינו את אורחות חייהם ויש שיפור בניהול ובהתנהלות. אם יש תעשיה שהפיקה את לקחי העבר וביצעה מהפכות זו התעשיה הזו. אין רכבר רוטציות ואין כברסידורי עבודה. מוזמן להכיר וללמוד לפני שמשמיצים אוכלוסיה שלמה ותעשיה שלמה.
שי , נהריה  |  18.04.12
1.
מאוד מוזר וגם לא כדאי ( חשוב לקרוא) ,
עדיף להמר בקזינו מאשר להשקיע בתעשיה הקיבוצית. רוב המנהלים במפעלי התעשיה הקיבוצית ברמת ניהול בינונית- מטה לכן חלקם מרסק את המפעלים וגורם נזקים בלתי הפיכים , מינויים של מנהלים אלו לא נובע מיכולתם לנהל אלא ברוב המקרים מהיחוס המשפחתי והפולטיקה הפנימית בתוך הקיבוץ. כאשר הכסף אינו יוצא מכיסך הפרטי למי אכפת , ראו את "פוליכד " בקיבוץ שפיים וראו מפעלים אחרים בקיבוצים שונים הקורסים מאותה סיבה .
שי ( קיבוצניק)  |  18.04.12