חקר ביצועים: השבוע של דלק נדל"ן
הספר הלוהט, רשות ניירות ערך נגד בנק לאומי, הצמרת הסינית סוערת, טרנדים מתים בחודש והאג"ח של תשובה מטריד
"חירות"
במחיר מלא
ג'ונתן פראנזן כתב ספר יומרני. ומצוין. ואנושי מאוד, בלי אף דמות מאושרת. ג'ונתן פראנזן כתב ספר על חירות, אחד ממושגי המפתח של החברה האמריקאית, הדגל האמיתי שבו הם מנופפים גם כשרע להם, ויצר אוסף מפורט ומדוקדק ומרתק של דמויות שכל הזמן רע להן. אנשים שנושאים מונולוגים על חופש בתוך חיים מתפרקים. נהנים מהאפשרות לחפש משמעות ולכודים במסע הסיזיפי בעקבותיה. אבל היי, זאת ארצם של החופשיים. ג'ונתן פראנזן מצלם את אמריקה במאות עמודים, ומכריז: כל אחד מהאמריקאים חופשי ואומלל על פי דרכו.
מיכל פלד פליישר
מאור
ושכולם יסתכלו
מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור זומנה בערב פסח לתשאול במשרדי רשות ניירות ערך, במסגרת הליך מינהלי. על הפרק: מעורבותה האפשרית בהחלטת הבנק להנפיק כתבי התחייבות נדחים ארבעה ימים לפני שהתריע על ירידה חדה ברווחיו ברבעון השלישי של 2011. אפשר לחשוב שמדובר בפרשה חמורה שבה הבנק מיהר לגייס כסף ורק אז לספר למשקיעים על ביצועיו המאכזבים. בפועל, הבנק לא גייס הון במכירת מניות, המושפעות מהביצועים, אלא חוב במכירת כתבי התחייבות, שלא נפגעים בקלות מהירידה ברווחים (למעשה, הם אפילו רשמו מאז תשואה מכובדת). אז למה נדרשת מנכ"לית הבנק השני בגודלו במדינה למשרדי הרשות? כי נפנוף בהליך מינהלי שמאפשר הטלת קנסות אישיים של עד מיליון שקל יכול להשיג שתי מטרות במכה: זרז משמעותי לפשרה מהירה שתעשיר את קופת המדינה בעשרות מיליוני שקלים; וחיזוק ההרתעה מול כלל השחקנים בשוק. אבל כשהרשות מכריזה "איתנו לא מתעסקים, אפילו אם אתם גדולים", היא לא שמה לב שגם יראו וייראו צריך לדעת לעשות, כדי לא להרוס אותו בטעם חמוץ מאוד.
עומרי כהן
בו
קורבן באומת ההון
הפרשה שמטלטלת את סין מאפשרת גם הצצה אל הברית העולמית של ההון והשלטון, שחוצה גבולות לאומיים ואידאולוגיים. בו שילאי, בכיר במשטר הקומוניסטי, חוזר על ידי אנשי עסקים זרים שהרעיפו עליו טובות. ניל הייווד הבריטי, למשל, סייע לבנו של בו להתקבל לאוקספורד והרווארד. בשבוע שעבר בו הודח ואשתו נעצרה בחשד שהזמינה את רצח הייווד, שכנראה איים לחשוף את עסקי המשפחה המושחתים. יכול להיות שהפרשה הזאת היא התקוממותו של העולם הישן, המורכב ממדינות לאום גיאוגרפיות, על העולם החדש, שבו המדינה המובילה בעולם היא אומת ההון הגלובלית. קריאת תיגר של הסדר הישן של ה־99% על ה־1%. אבל יכול להיות שהעילית הסינית פשוט לא יכולה לסבול כשהדברים המלוכלכים נעשים גלויים מדי, בוטים מדי. גם בחוטים של המדינה החדשה צריך לדעת למשוך נכון.
רחל בית־אריה
Draw Something
והתלהבותנו המתקצרת
מדהים באיזו מהירות נהפך משחק הסמארטפונים Draw Something מהפתעה גדולה להיסטריה, אז לאובססיה ואז למועקה. רק לפני כמה שבועות הוא התפוצץ על מסכי המגע הקטנים ועד לפני כמה ימים עוד אפשר היה לראות בכל פינה שחקנים מזוגגי עיניים מנסים לצייר את ליידי גאגא. ההתמכרות והבאז היו כה אינטנסיביים, שחברת המשחקים החברתיים זינגה מיהרה לקנות את המפתחת OMGPOP תמורת יותר מ־200 מיליון דולר. אבל הסדקים החלו להופיע והשחקנים הראשונים כבר נטשו. תוחלת החיים של האפליקציה אצל המשתמשים מסתמנת כשלושה ימים עד חודש, לא יותר. זינגה נלחצה וכבר הבטיחה פיצ'רים חדשים. כדאי לה להזדרז, כי מאפליקציה לאפליקציה משך ההתלהבות שלנו רק הולך ומתקצר, ובכל רגע עשויה להגיח התמכרות־הרגע הבאה.
אלון רייס
המחאה
רק בילוי קיץ
המדד הצביע השבוע שוב על עליית מחירים. החשמל משתולל, הדלק מתייקר, הכעס על הממשלה רק גובר, וכולם מדברים על "המחאה בקיץ". בקיץ? למה בקיץ? כאילו צריך להתאושש מהחגים, להתאפס על העונה החדשה של "מד מן" ולהתרגל לחולצות קצרות לפני שיוצאים למחות. זה נראה כמו התחמקות, עצלות, עייפות. שום דבר מהותי לא השתנה מאז הקיץ חוץ מעונות השנה, ואפריל הוא כבר חודש חמים מספיק כדי לצאת לרחובות. אם הבעירה לשינוי סדר העדיפויות עדיין קיימת, ואפילו מתעצמת כמו שטוענים רבים, היא לא אמורה לחכות לחופש הגדול במגוון תירוצים שונים ומשונים. אם היא תמשיך כך, היא תתחיל להזכיר את תהליך השלום.
סופי שולמן
זאבי
תזכורת כואבת
ההודעה של יצחק תשובה שאין בכוונתו להתנגד לבקשה לפירוק דלק נדל"ן בעקבות משבר איגרות החוב בחברה מזמנת מבחן חשוב למשקיעים המוסדיים. כשהדי הפרשה ישככו אפשר יהיה לראות אם הם הפנימו את לקחיה ויידעו להבא לתמחר סיכונים טוב יותר. אם ללמוד מהניסיון, אין מה להיות אופטימיים. די להתבונן בהוכחה החיה בדמות גד זאבי. בניגוד לתשובה, שעד הפרשה הנוכחית צבר לעצמו מוניטין טוב כלווה, זאבי, שלא החזיר לבנקים הגדולים במדינה הלוואה שנטל מהם לרכישת מניות בזק, לא עומד עכשיו בהחזר התשלום במועד למחזיקי האג"ח של יפנאוטו. אם מישהו מופתע מכך - אין לו אלא לבוא בטענות לעצמו. אנחנו, בינתיים, צריכים להיות מוטרדים - הזיכרון הקצר של המוסדיים משרת היטב את בעלי ההון, על חשבון ציבור המשקיעים.
גלית חמי
בארינבוים
שיחזור לבייסיק
צביקה בארינבוים רצה לחלק דיבידנדים בחברת האחזקה שלו. את ההפרעה הקטנה בדרך - לפי כללי החשבונאות לחברה אין מספיק כסף שאפשר לחלק בלי לפגוע באינטרסים של בעלי איגרות החוב - הוא ניסה לפתור בפנייה לבית משפט, כדי לקבל אישור להליך מיוחד בניגוד לכללים. בארינבוים מכיר את הנוהל: גם כשבגיר היתה בצרות הוא משך דיבידנד שמן, וזכה לשבחים על גאונותו הפיננסית. אלא שבעקבות חליבת המזומנים בגיר נקלעה לקשיים שמהם היא מתקשה להתאושש עד היום. זה לא מפריע לבארינבוים לנסות לשכפל את ההצלחה. וזה לא מפתיע, במשק הישראלי. הפרקטיקה הזאת מקובלת, אבל בהחלט פסולה. אין מקום לכך שבית משפט יאשר לחלק דיבידנדים לבעלי שליטה שחייבים כסף לבעלי אג"ח. צריך לחזור לבייסיק: אם יש כסף שאפשר לחלק לפי הכללים, מחלקים; אם אין כסף - לא מחלקים, ולא מתחילים לשנות את הכללים.
גולן פרידנפלד
לוזון
בכיפת הברזל של פיפ"א
השבוע המוגלה יצאה החוצה. האוהדים, התקשורת והקהל הרחב הביעו גועל רועם מההחלטה לדחות לשנה הבאה את העונש של הורדת שלוש נקודות שהוטל על מכבי פתח תקווה עקב ההתנהגות הקשה של אנשיה. הדחייה עשויה לאפשר לקבוצה, השייכת למשפחת לוזון, לשרוד עוד שנה בליגת העל. ההתאחדות לכדורגל היתממה והיו"ר אבי לוזון שתק - אבל עבור רבים זה היה הקש ששבר עוד קצת את הגב השבור ממילא של הכדורגל הישראלי. כי בעוד שאת ראש הממשלה אפשר להחליף בבחירות כל ארבע שנים, את יו"ר ההתאחדות אי אפשר להזיז גם עם צונאמי של מחאה. הוא שואב את כוחו מפיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, שאותה מנהלים אנשים שהם אולי המושחתים ביותר בעולם הספורט. פיפ"א מאפשרת לעסקנים להשתלט על ההתאחדויות ברחבי העולם, ומול זה כמעט אין שום דבר לעשות - מלבד לקוות לקצת הגינות אנושית מצדם. בקרב עסקני הכדורגל בישראל קשה למצוא אותה.
אוריאל דסקל
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה