דו"ח טכנולוגי: טוויטר מנסה לשים קץ למלחמת הפטנטים הגדולה

הקץ לנשק

מסביב יהום הסער: קרב לארי בלארי התחיל אתמול (ג'), כשגוגל ואורקל הלכו לבית המשפט כדי שהמושבעים יקבעו האם גוגל צריכה לשלם פיצויים על גניבת הקוד של ג'אווה. אפל וסמסונג מנהלות קרבות פטנטים בכל יבשת, יאהו תובעת את פייסבוק, גוגל מתחמשת בפטנטים של מוטורולה, שמצדה תובעת את מיקרוסופט - והרשימה עוד ארוכה. אבל טוויטר מעדיפה דרך אחרת.

דרכה המיוחדת של טוויטר בהיסטוריה מתבססת על כלל רפואי ותיק: "ראשית, אל תזיק" (כלל ההמשך המוכר פחות הוא "אם הזקת, האשם משהו אחר"). כעת אומרת החברה בפשטות שכל פטנט שלה יהיה מעתה גם, חלקית, בבעלות העובד שהיה אחראי להשגתו. למה זה חשוב? כי העובד יוכל לאסור על טוויטר לעשות שימוש תוקפני בפטנט שלה. החברה מתחייבת לעשות בפטנטים שלה רק שימוש הגנתי – כלומר, להגן על הקניין הרוחני שלה, לא לנסות לדפוק מתחרים.

החברה מציינת בגאווה כי היא הראשונה שמשתמשת בתפיסה הזו, וכי היא מתכוונת לקדם אותה בכל הכוח גם בקרב חברות אחרות. בשנים האחרונות מדברים הרבה על כך ששיטת הפטנטים פוגעת קשות ביכולת לחדש ולהתקדם. טוויטר מציעה דרך החוצה מן המבוך.

בעשותה כן, כמובן, היא נתקלת בפרדוקס המובנה של פציפיזם: מיליוני בני אדם יכולים להתחייב להמנע מאלימות, אבל אז הם צפויים ליפול קורבן למיעוט קטן, מרושע וחמוש. גם אם רוב חברות הטכנולוגיה יצטרפו אליה, תמיד יצוץ איזה סטיב ג'ובס או לארי אליסון שישברו את ההסכמות עבור רווח קצר מועד. ותמיד יהיו מי שיעריצו את פורצי הגדר האלה כגאונים שהתעלמו מן המוסכמות.

הון, שלטון ושעון 

לאריק מיגיצ'ובסקי היה רעיון. הוא רצה לבנות שעון יד שיוכל להציג למשתמש הודעות שהגיעו לסמארטפון שלו. הוא נתקל בבעיה: למשקיעים לא היה עניין בפרויקט חומרה, ולאף אחד היה כוח לכאב הראש שנובע, אתם יודעים, מאשכרה לייצר משהו.

אז מיגיצ'ובסקי עשה צעד שהופך יותר ויותר מתבקש בימינו: הוא לקח את הרעיון שלו לקיקסטארטר, האתר שמאפשר ליזמים לבקש את תמיכתו של ההמון. הוא הבטיח לכל מי שיתרום לפרויקט שלו הנחה על השעונים, לכשיגיעו. הוא מתכנן לשווק אותם בספטמבר.

הבעיה הבסיסית של אנשים עם קיקסטארטר היא שאין שום יכולת לדעת האם אדם שמציע פרויקט שנראה מקסים על המסך אכן יצליח ליישם אותו, במיוחד כשמדובר בפרויקט חומרה. אבל לחברה של מיגיצ'ובסקי יש נסיון מסוים בתחום: היא יצרה שעונים מותאמי-בלקברי במשך כמה שנים.

התוצאה היתה שטף של ממון: עד כה, מיגיצ'ובסקי גייס 3.8 מיליון דולר – ויש לו עוד חודש שלם של גיוס לפניו. בכך שבר מיגיצ'ובסקי את שיא גיוס הכספים בקיקסטארטר עד כה, שעמד על 3.3 מיליון דולר. שטף הכספים הזה אפשר לחברה של מיגיצ'ובסקי, Pebble, להכפיל את מספר העובדים שלה מחמישה לעשרה.

לטובת קיקסטארטר, ושרידי האמון במין האנושי, כדאי שהוא יצליח.

ושוב גוגל נחקרת 

גוגל יצאה בעור שיניה מחקירת ה-FCC, ושילמה לה סכום נלעג של 25 אלף דולר בשל שיבוש החקירה באשר לפרשת סטריט ויו. היא סירבה לחשוף את זהותו של המהנדס שלכאורה החליט על דעת עצמו שהמכוניות ישתו בעליצות מידע מרשתות WiFi לא מאובטחות, סירבה לומר האם היא עדיין מעסיקה אותו, ובאופן כללי חיזקה את הרושם שהיא מתנהלת כאילו היא לא כפופה לחוק.

ואיך שנגמרה החקירה ההיא, מתחילה חקירה רשמית חדשה - הפעם של רשות הסחר הפדרלית בארה,ב, ה-FTC. זו חתמה עם גוגל על הסכם התראה בשנה שעברה, בעקבות פרשת גוגל באזז, שבו התחייבה החברה לא להתעלם יותר מפרטיות משתמשיה. כעת חוקרת ה-FTC האם גוגל הפרה את ההסכם כאשר עקפה את הגדרות הפרטיות של משתמשי הדפדפן ספארי באייפון, אייפוד ומק, ועקבה אחריהם בניגוד להגדרות הפרטיות שלהם.

הרשות צפויה לקבל החלטה בחודש הקרוב, ואם היא תמצא שגוגל הפרה את ההסכם, זה עלול לכאוב לתמנון העליז: גוגל צפויה לקנס של עד 16 אלף דולר לכל יום של הפרה, עבור כל הפרה. ועל פניו, בוצעו מיליוני הפרות. ל-FTC קל יותר לחקור את הפרשה הזו מאשר ל-FCC, כי היא יכולה לשסות בגוגל לגיון של עורכי דין כדי לברר האם החברה הפרה הסכם כתוב עמה.

גוגל, כמו בכל פעם שבה המשתמשים נדפקים, טוענת בעקשנות שמדובר בתקלה ולא בשיטה. החברה עקפה את הגנות הפרטיות של ספארי כדי לאפשר לגולשים להשתמש בכפתור ה-1+ שלה, כשהיא טוענת שהיא לא תעקוב אחריהם ברשת. היא, ובכן, לא אמרה את האמת. עכשיו טוענת ענקית הרשת שאופס, המהנדסים שלה לא ידעו שמשמעות הקוד שהם הטמיעו בספארי היא שהם הצמידו לדפדפן מנוע מעקב.

זה עשוי היה לעבוד ב-2009 או 2008. הסיפור הזה על המהנדסים השלומפרים של גוגל, שאיכשהו תמיד טועים לטובתה ולא לטובת הלקוח, כבר לא יכול לעבוד יותר. מצד שני, הרגולטורים האמריקאים כבר הוכיחו שהם מסוגלים לבלוע פחות או יותר כל לוקש. נקווה שהם למדו את הלקח ושהפעם גוגל תקבל שיעור כואב.

כרטיסי האשראי, מאחוריכם

 

לכרטיסי האשראי יש היסטוריה ארוכה יחסית, אבל ההיסטוריה המודרנית שלהם מתחילה ב-1958, כשבנק אוף אמריקה מוציא את הכרטיס הראשון (בנקאמריקרד, שלימים יהפוך לוויזה) שניתן להשתמש בו אצל מספר גדול של סוחרים. בקרוב, כך נראה, הם יעברו מהפכה נוספת.

מכון Pew ערך סקר בקרב 1,000 מומחי טכנולוגיה ובעלי מניות, וההערכה של שני שליש מהם היתה חד משמעית: עד 2020, העסקאות שיבוצעו באמצעות שפשוף הסמארטפון שלך במשהו – שחנבון אחר, צג, או כלי יעודי כמו זה של סקוור – יעברו בהיקפן הכספי את העסקאות המבוצעות באמצעות כרטיסי אשראי רגילים.

כ-65% מהנשאלים הסכימו שהשימוש בטכנולוגיית NFC יהיה רווח מאוד ב-2020, אם כי הם מעריכים שהמשתמשים יגלו התנגדות מסוימת למעבר מכרטיסי אשראי לשחנבונים, שוודאי תהיה גדולה יותר בקרב אנשים שעדיין משתמשים בכסילופונים. על פי הערכותיהם, ההתנגדות הזו תאט את השימוש בטכנולוגיה החדשה, אבל לא תמנע אותו.

קצרצרים

האוויר יוצא מהבלון: המעצב הצרפתי פיליפ סטארק עורר מיני-שערוריה בסוף השבוע הקודם, כשטען שהוא מעורב בפרויקט סודי של אפל. באופן חריג, אפל הכחישה מכל וכל. עכשיו מודה סטארק שהוא בעצם היה מעורב בפרויקט עיצוב של יאכטה עבור משפחתו של סטיב ג'ובס. כך מקוששים היום תשומת לב לקריירה בדעיכה: קושרים אותה איכשהו לאפל או לג'ובס.

פייסבוק ממשיכה במסע הכיבוש שלה, והפכה רשמית גם לרשת החברתית המובילה בברזיל, שם שלטה עד לאחרונה הרשת החברתית הראשונה של גוגל, אורקוט. עכשיו פייסבוק הוא האתר עם מספר המבקרים הגדול ביותר בברזיל, אחרי שעקף את כלל אתרי גוגל. בחדר סודי מתחת להר געש כלשהו, לארי פייג' חורק שיניים.

מנכ"ל טוויטר, דיק קוסטולו, מסרב להיכנע לאופנה לא רק בתחום מלחמות הפטנטים: בתשובה לשאלות עיתונאים ביפן, הוא הודיע שטוויטר לא תלך בדרכה של פייסבוק ולא תרכוש מתחרה בסכום מופרך, סטייל עסקת אינסטגרם. במקום זה היא מתכוונת לשפצר את ממשק המפתחים שלה, כדי שאפשר יהיה לשלב תמונות מצד שלישי באופן טוב יותר באתר.

חדשות טובות למי שגדל בשנות השמונים: בחודש שעבר מצא ג'ורדן מכנר, המתכנת הראשון של "הנסיך הפרסי", את קוד המקור האבוד של המשחק האלמותי. עכשיו הוא העלה את הקבצים לרשת, אחרי שהשלים את המשימה הסיזיפית של העברת הקוד מדיסקטי 3.5 אינץ' בני 22, כולל קובצי התמיכה המקוריים. אחחח, הזכרונות. אין דרך טובה יותר להבין שאתה זקן.  

יותר מדי אנשים חושבים שהתמונות הגרועות שמצלם הסלולר שלהם הן תמונות טובות, ואם זה לא מצליח - אז הם מעבירים עליהן קצת אינסטגרם. צלם טוב, זה נכון, יצליח לעבוד גם עם מצלמה סלולרית, אבל רוב צלמי הקז'ואל אינם צלמים טובים. אז למה בכל זאת להעדיף מצלמת Point & Shoot על פני המצלמה הסלולרית שלכם, ארורה תהיה עד דור רביעי? הנה עשר סיבות.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

•ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"