קפיצה פצצה
קפיצה לבריכת מים בלבוש מגוחך במטרה להתיז מים רחוק ככל האפשר - זה המוטו של אליפות העולם בקפיצת פצצות למים שנערכת בשפילד, אנגליה
ג' ף היה מתנדב אנגלי באחד מיישובי הצפון. הוא היה התגלמות סטריאוטיפ הג'ינג'י הלבנבן, הוא היה דברן בלתי נלאה ובעיקר בעל עודף מוטיבציה להוכיח את גבריותו. השנה היתה 1980 וקבוצת "יובל" מקן בורוכוב איחוד של הנוער העובד יצאה לטיול השנתי ברמת הגולן. איך ולמה הצטרף נציג בריטניה הגדולה לטיול שלנו אני לא ממש זוכר, אבל הוא היה שם. לכל אורך המסלול בנחל יהודייה התרברב סמוק הפנים ביכולותיו הספורטיביות והבטיח ביצועים עוצרי נשימה כשנגיע למפל. הגענו. זינקנו לבריכה הקטנה שבתחתית המפל, כשגובה הקפיצות מטפס מעלה מעלה וג'ף יושב בצל מחייך בלגלוג. לא היה צריך הרבה כדי לפתות אותו לעמוד במילתו. הג'ינג'י טיפס במעלה המצוק עד לפסגתו, עמד שם כטווס, ולאחר שווידא שכולנו מביטים זינק אל המים. הוא פרפר באוויר כציפור פצועה ואז, בקול רעם, נחבט גופו במים. המכה השביתה אותו כליל והוא נשאר צף על בטנו עד שחולץ על ידנו כשהאגו שלו נשאר עמוק עמוק בבריכה.
אנגלים אחרים, מוכשרים ממנו, יקפצו ב־2 במאי אל הבריכה העירונית במקום שנקרא Ponds Forge International Sports Centre בשפילד רק כדי להוכיח שהם יכולים להרים נד מים גדול יותר מאחיהם לתחביב. או כמו שקראנו לזה בילדותנו - קפיצות פצצה (במלעיל, עם שלושה קמצים). האירוע, שהוכתר בשם המחייב World Water Bombing Championship, חוגג השנה את שנתו השמינית, ומוקדש כל כולו לגיוס כסף עבור מרכז מקמילן, לסיוע לחולי סרטן ובני משפחותיהם.
באווירת קרנבל ברזילאי, כולל תלבושות מגוחכות (וכל המרבה הרי זה משובח), יטיחו המתחרים בזה אחר זה את גופם בפני המים מגבהים שינועו בין שלושה לעשרה מטרים. המשתתפים בתחרות מאורגנים בקבוצות של ארבעה ועליהם לעמוד בכמה דרישות בסיסיות: עליהם להיות בני 18 לפחות, עליהם להפגין תלבושת קבוצתית יצירתית, לדעת לשחות גם כשהם לבושים בשמלות מהודרת ולגייס לפחות 300 יורו מספונסר כלשהו כדי להיכנס לתחרות, שהרי הכל נעשה למטרות צדקה. בכפוף למגבלות הנ"ל, התחרות פתוחה למקצוענים ולחובבנים כאחד (החובבנים יהיו הרבה יותר אטרקטיביים מטבע
הדברים), לצעירים ולצעירים ברוחם ולכל מי שיכול גם לעשות מעצמו דביל כשהוא קופץ למים בחצאית וביריות ורודות וגם לעמוד בכאב הפגישה עם המים. הצוות המנצח יהיה, מן הסתם, זה שיתיז גבוה ורחוק ככל האפשר וגם יפגין מופע ביזאר משובח באגף התלבושות. יתרון נודע כאן הוא היות המתחרה בעל עודף משקל ובלי פוליטקלי קורקט – שמן, אף שגם לסגנון הקפיצה ולתנוחת הגוף השפעה רבה על עוצמת הספלאש. מי ישפוט? נראה שהדציבלים של מחיאות הכפיים מהקהל הם שיכריעו את הכף.
דמי הכניסה לאירוע הם בסך הכל 2 יורו, ואם תרצו גם ארוחת ערב מקומית תוסיפו עוד 2.50 יורו. יהיה צבעוני, יהיה רטוב ובעיקר יהיה כואב. אבל לא לכם אז מה אכפת לכם.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה