אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסטנדרטים של אירית אילוז צילום: עמית שעל

הסטנדרטים של אירית אילוז

שיאנית השכר של סמנכ"לי הכספים בבורסת ת"א לקחה את הסטנדרטים האמריקאיים צעד רחוק מדי

24.04.2012, 08:08 | גולן פרידנפלד

חודש מרץ הוא החודש שבו שיחותיו של עיתונאי כלכלי עם מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות הן התכופות ביותר. לכל אחד יש השגות לגבי מיקומו בטבלאות השכר שמפרסמת העיתונות לסיכום השנה החולפת. באחת הפעמים שבהן צלצל הטלפון מעבר לקו היה אחד ממקורביה של אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של חברת אמפל. "הבנתי שאתם עושים השוואת שכר של סמנכ"לי הכספים" אמר המקורב, ואני אישרתי.

"ובכן", הוא הסביר בקול מלומד, "המתודולוגיה שלכם לא עובדת במקרה של אילוז. היא סמנכ"לית כספים של חברה אמריקאית בשם אמפל והרי אי אפשר להשוות חברה אמריקאית לחברה ישראלית", הוא הוסיף. "הסטנדרטים של סמנכ"לי כספים בארה"ב שונים לחלוטין מאלו של הסמנכ"לים בישראל", הוא סיכם. עלות השכר של אילוז הסתכמה באותה שנה ב־1.4 מיליון דולר, הרבה יותר מכל סמנכ"ל כספים אחר בכל חברה ציבורית בישראל.

בסך הכל אילוז קיבלה מאמפל 8.4 מיליון דולר בשש שנים ועוד 13.7 מיליון דולר הלכו לבעלים יוסי מימן. עלות שכר של 22 מיליון דולר בשש שנים לשני אנשים בלבד שניווטו את אמפל אל הסלעים.

אם אילוז היתה מתנהלת לפי "סטנדרטים אמריקאיים" היא היתה צריכה מזמן לשים את המפתחות על השולחן או לפחות לוותר על 80% משכרה בשל המצב הקשה שאליו הגיעה אמפל. זה כמובן לא קרה, אפילו לא בשנת 2011, שנה שבה כבר היה ברור שמצבה של אמפל הוא בכי רע. אילוז, בעלת הסטנדרטים האמריקאיים, המשיכה לקבל באותה שנה משכורת שמנמנה בעלות של 1.1 מיליון דולר, כ־350 אלף שקל בחודש, כאילו החברה ומשכורתה מתנהלות על פני יקומים מקבילים. הבעלים של החברה יוסי מימן התאהב גם הוא בסטנדרט האמריקאי ומשך בשנת 2011 לא פחות מ־1.8 מיליון דולר, אבל הבטיח לוותר על שכרו בשנתיים שלאחר מכן ולקצץ 50% ממשכורתו בשנתיים שלאחר הוויתור המוחלט על שכרו.

אילוז, בעלת הסטנדרטים האמריקאיים, לא חשבה פעמיים. גם כשמצד אחד ניהלה מגעים קדחתניים עם בעלי איגרות החוב של אמפל כדי לדחות חלק מהתשלומים ומצד שני מיהרה לרשום הערת אזהרה על נחלה של 20 דונם בנחלת יהודה הסמוכה לסביון - שאותה רכשה תמורת כ־9 מיליון שקל. אלו כנראה הסטנדרטים האמריקאיים שהפעילו את אילוז. שכן שם, בארה"ב, ההפרדה בין החיים האישיים לחיים המקצועיים היא מלאה.

מישהו צריך להגיד לאילוז, תוך שמירה כמובן על הסטנדרטים האמריקאיים, שמשהו כאן מעוות. שלא יכול להיות שהחברה לא משלמת את חובה למאות אלפי חוסכים לפנסיה, שהתספורות כבר בדרך ושלמרות זאת המיליונים ממשיכים לזרום לכיסה של סמנכ"לית הכספים באין מפריע. מישהו צריך להגיד לה שלאחר שהתברר שאין לאמפל וליוסי מימן שום יתרון בקשרים עם מצרים, על רקע חילופי השלטון שם, שכר של מיליון דולר ומעלה בשנה הוא ללכת עם הסטנדרט האמריקאי צעד אחד רחוק מדי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות