"כולם מבינים שהקשרים עם ישראל מספקים תעסוקה לעובדים במצרים"

"בניגוד למה שמצטייר בתקשורת, העסקים בין ישראל למצרים מתנהלים כרגיל, והיצוא אפילו גדל לאורך 2011 ובתחילת 2012”, כך אמר אתמול ל"כלכליסט" רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא הישראלי ויו"ר חברת אופיס טקסטיל, המייצאת למצרים. על פי נתוני המכון, היקף היצוא הישראלי למצרים בינואר־פברואר 2012 עמד על 46 מיליון דולר, לעומת 12 מיליון דולר בלבד בחודשים המקבילים ב־2011.

גבאי אומר שרוב הקשר העסקי בין ישראלים למצרים נעשה בימים אלו דרך מיילים ופקסים. "אנשי העסקים הישראלים לא נוסעים כמעט למצרים כי קשה לקבל אשרת כניסה למדינה. אם צריכים להיפגש פנים אל פנים אז נפגשים באירופה, אבל ברוב המקרים עובדים דרך האינטרנט". לדבריו, אין בעיה לבצע העברות בנקאיות בין בנקים ישראליים ומצריים, ורוב העסקים מתנהלים בשיטה זו.

גבאי מדגיש כי המשך היחסים העסקיים הוא אינטרס משותף של הכלכלה הישראלית והמצרית: "מספר החברות הישראליות שתלויות ביצוא למצרים אמנם קטן, אבל היחסים הכלכליים הם נדבך חשוב שמסייע לשמר את הקשרים בין המדינות", אמר.

דן קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, מסכים שלמרות הקשיים העסקים בין ישראל ומצרים, ממשיכים כרגיל. קטריבס מסביר שרוב הסחורות עוברות היום מישראל למצרים דווקא דרך הים. "העברת סחורות יבשתית היא מעט בעייתית כיוון שהדרכים בסיני לא בטוחות, אז המסחר מתנהל באמצעות פידרים (אוניות קטנות שמובילות קונטיינרים - ה.ק)".

קטריבס מתאר מערכת של קשרי אמון שמתקיימת בין אנשי עסקים מישראל וממצרים, שבאמצעותה מתאפשר המשך הסחר בין המדינות. "הרבה עסקאות כלכלית בין המדינות נשארות חסויות כי הצדדים לא מעוניינים בחשיפה, אבל זה נכון גם במקומות אחרים. בשורה התחתונה, לישראל ללא ספק אין אינטרס שהכלכלה במצרים תקרוס כי המצרים הם גם ספק וגם לקוח שלנו".

חלק ניכר מהיצוא הישראלי למצרים מתבסס על הסכם הקוויז - מסגרת שיתוף פעולה בין ישראל, מצרים וארה"ב שלפיה מוצרים מצריים הכוללים תשומות ישראליות בשיעור של 10% לפחות נהנים מפטור ממכס בארה"ב. קטריבס משמש כמשקיף בפגישות על ההסכם, שנערכות אחת לרבעון בין משלחות ישראליות למצריות. "המנגנון הזה עובד ללא הפסקה, והיקף העסקאות בין הצדדים אף גדל ברבעון הראשון של 2012. זאת הוכחה לכך שהאינטרסים המשותפים ממשיכים להתקיים", אומר קטריבס.

קטריבס מגלה אופטימיות ביחס להמשך הקשרים העסקיים בין ישראל למצרים, ומציע לקחת את ביטול חוזה הגז בפרופורציה המתאימה. "העובדה כי המצרים בעצמם אומרים שעסקת הגז התבטלה על רקע עסקי ולא פוליטי מחזקת את התפיסה שאין פוליטיזציה של הקשר הכלכלי", מנתח קטריבס. "אין ספק שהפסקת הגז פוגעת בסחר בין המדינות, אבל עדיין מדובר רק במוצר אחד. אנחנו מנסים לבנות יחסים כלכליים בין המדינות שיתבססו על יותר מאשר מוצר אחד".

גבריאל בר, ממינהל סחר החוץ של משרד התמ"ת, סבור כי הסכם הקוויז שנכנס לתוקף ב־2005 ימנע בסופו של דבר מהיחסים הכלכליים בין ישראל למצרים להידרדר. "מי שקשור לעסקי הקוויז יודע שאם המצרים לא רוכשים תשומות מישראל הם לא יוכלים לייצא לארה"ב ללא מכס, לכן אין להם ברירה אלא להמשיך לקנות בארץ. כפי שזה נראה כעת הקוויז ימשיך לעבוד, כי כולם מבינים שהוא מספק תעסוקה לעשרות אלפי אנשים במצרים".

גם בחברת דלתא שמחזיקה מפעל טקסטיל גדול במצרים ציינו אתמול כי הם עובדים כרגיל ולא שינו את האסטרטגיה שלהם בעקבות ביטול חוזה הגז.