יצחק נבון מספר על הקשר הישראלי ל"הבלתי מנוצח"

הסיפור הזה לא סופר בתקשורת עד היום.

במלחמת העצמאות הייתי מפקד המחלקה הערבית של כוחות הש"י (שירות המודיעין של ההגנה). בעיר העתיקה בירושלים היה לי אז מודיע, בחור יהודי ששמו שאול תובל, שידע ערבית והיה צריך לדווח לנו על הכוחות הערביים, להאזין למה שקורה, לדובב את האנשים ולהעביר לנו את המידע על תוכניות הערבים, על עמדות הירי שלהם ועל הנשק שהיה ברשותם.

השאלה היתה איך הוא יעביר את המידע הכתוב בלי שהאנגלים והערבים שמפקחים על השיירות מירושלים יתפסו את הדו"ח. כשהעיר העתיקה נפלה בידי הירדנים ותובל נפל בשבי, העלינו רעיון שיאפשר לו לכתוב לנו גם מהמחנה בירדן: להעביר לו הוראות להכנת דו"ח בכתב סתרים, ואת הציוד הנדרש - צמר גפן וגלולות וגבישים חומים כספיים בתוך אלכוהול, כדי לקבל תמיסה בצבע חום שתאפשר לו לכתוב ולהסתיר את הכתוב. את ההוראות הציע חיים יערי להסוות בתוך ספר.

יצחק נבון עם הספר | צילום: מיקי אלון

אז לקחנו את הספר "הבלתי מנוצח" של הווארד פאסט, שמספר על הקרב של ג'ורג' וושינגטון לעצמאות אמריקה, תלשנו את עמוד 170 ובמקומו שמנו את דף ההוראות. בכותרת כתבנו "מחלתו של יצחק נבון" - כדי שהאיש שלנו ישים לב לזה ויבין שאלה הוראות מהמפקד שלו. כדי שזה ייראה כהמשך רגיל של הספר היה צריך להתאים את הדפוס ולתפור את הדף לספר, והתוצאה היתה דף חדש שבו הוראות ההכנה לכתב הסתרים מחופשות להוראות רפואה בתוך דיאלוג בין הרופא לבין יצחק נבון.

בין היתר כתוב שם: "'הקשב להוראותיי', אמר הרופא, כי תצטרך לדעת היטב איך להשתמש ברפואות אשר יקלו על מחלתך. הנה לפניך גלוליות לבנות. באם תשים בצלוחית ותפורר אותה ולאחר זה תוסיף 5-4 כפיות מים, הרי היא תהיה מוכנה לשימוש. אל תשכח שיעברו איזה רגעים עד שהחומר המרפא נמס במים, ואל תתייאש אם נשארו חתיכות אשר בשום אופן אינ(ן) נמסות'. 'ברור לי', ענה יצחק, 'אבל מה בדבר הנייר?'. 'אל תדאג, יצחק, הרי כל נייר מכתבים אשר לא ישחיר אם הנוזל שנוצר על ידי המסת הגבישים החומים כספיים בתוך אלכוהול', אני אומר, 'כל נייר כזה יתאים לקבלת הרפואה. ואם יש לך הגלולית המפוררת בתוך 5-4 כפיות המים, ויש לך הנייר שאינו משחיר, הרי תכתוב... תצייר... לאט... בזהירות... בין השורות... על השוליים עם גפרור מחודד היטב מבלי לגרד את הנייר'".

שלחנו לתובל במחנה השבויים בירדן את כדורי הפירמידון, ולשבוי אחר, לאו ינקלביץ (הרן) שנפל בשבי עם אנשי תחנת החשמל בנהריים, שלחנו את הספר. הם ישבו כל הלילה וניסו להבין את הקשר בין הספר התמים למראה לכדורים, וכשהגיעו לעמוד 170 נפתרה התעלומה, ותובל אכן שלח לנו גלויות מהשבי בשיטה הזאת. הספר נשאר אצלו ואחרי שחרורו הוא הגיע לידיו של חיים יערי, שב־1959 שלח לי אותו.

הסיפור סביב הספר הזה מראה אילו תחבולות היינו צריכים למצוא כדי להגן ולשמור על המדינה וכדי לקבל מודיעין טוב, כי בלי מודיעין שום דבר לא יצלח. היום, כשאנחנו מתעסקים עם האיראנים, אני מקווה שכל מה שיוחלט יהיה גם כן על בסיס ידיעות אמיתיות ולא השערות. לצערי, אני לא ממש רואה שזה ככה.

יצחק נבון, לשעבר נשיא המדינה ושר החינוך