מוקי מסביר למה הזעם בצבא היה מופנה לקיטבג

שביזות יום א' היתה תוקפת אותי עוד מבית הספר, ובצבא היה בכלל דיכאון: להתעורר מוקדם, לזחול בפקקים, הנסיעות הארוכות, ההתנתקות משישבת הקצר, שארך בערך שנייה. בכמה חודשים ששירתתי בשריון היה לי קיטבג. בטירונות ובקורס כל זעם שביזות יום א' היה מופנה לשק הארור הזה. הוא גם מעוצב ככה שתשנא אותו, שום ידידותיות לחייל המסכן. ושביזות יום א' היא עניין ישראלי ייחודי - בחו"ל פשוט שונאים את יום ב'.