אנחנו עוד חשבנו שהקלקר של המים שומר אותם קרים

המשקל, כשהוא מלא. החול, שהיה נדבק לפייה ומציק בפה. הקושי, כילדים, להרים אותו ולשתות. הוויכוח על מי סוחב לאוטו. טעם הלוואי הנורא. ובעיקר העובדה שהאמנו שהמוצר הזה ישמור על המים קרים. אבל זה מה שהיה, לפני עידן בקבוקי המים והשתייה הקלה, אז זה מה שלקחנו לפיקניקים ולים. לאורך כל ההיסטוריה הישראלית משובצים חפצים שבהם השתמשנו כי "זה מה יש" וכי לא נמצא בסביבה פתרון טוב יותר, אבל הקלקר למים הוא אחד המטופשים. והעובדה שהוא עדיין נמכר ושיש לו קונים - זה מה שבאמת מדהים.