חידון התנ"ך הראשון. עמוס חכם וספר תנ"ך ממוספר

זה היה ביום שני, י"ח באב תשי"ח (4.8.1958), במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, כאשר אלפי אנשים גדשו את היכל התרבות בתל אביב לצפות בחידון התנ"ך הארצי הראשון. ואני, ילד שטרם מלאו לו י"ג שנים, יושב נרגש בין כל אלה. החידון (שבשעתו קראו לו: "מבחן התנ"ך") היה אירוע מרשים משום שהזוכה בו, סינדרלה בכל מובן שהוא, היה צעיר כבד לשון ומתקשה בהליכה, שעבד כפקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, ושבשל מצבו הכלכלי הקשה, כך סיפרו, צריך היה לשאול חליפה מאחד מחבריו. בחור צעיר זה, עמוס חכם שמו, שמאוחר יותר אף זכה בנקל בתואר חתן התנ"ך הבינלאומי, סימל עבור רבים מה שסימלה מדינת ישראל של אותם ימים: צעירה, בראשית דרכה, לא מושלמת, ובכל זאת בטוחה בעצמה ומתייחסת בגאווה אל מורשתה.

ספר תנ"ך מחידון התנ"ך הראשון | צילום: מיקי אלון

חידון זה - שאלפים רבים האזינו לו ברדיו ועקבו מאוחר יותר אחרי עמוס חכם, שנשא אשה ועלה מעלה מעלה גם כפרשן מקרא רב תנופה וידע - פתח סדרה של חידונים רבים, למבוגרים ולצעירים, שהמשיכו ללוות את תרבותה המתפתחת של המדינה. התנ"ך לא זכה מעולם לפופולריות כזאת בחברה הישראלית הכללית כפי שזכה לו בעקבות חידונים אלה.

לכבוד חידון התנ"ך הראשון נמכרו אלף טפסים ממוספרים של ספר תנ"ך מלא, רק 8X4 ס"מ גודלו, ואני מחזיק בעותק שמספרו רב־משמעות: 120. מאז גם זכיתי לפגוש בעמוס חכם והתגאיתי באוזניו על שאני אחד מכאלף מאושרים שזכרו של אותו ערב נחקק לא רק בתודעתם אלא גם על מדף הספרים שלהם.

פרופ' אביגדור שנאן, חוקר ספרות עברית ויהודית