התריסול: מאפיין ייחודי של תרבות הבנייה הישראלית

התריסול, שפותח ב־1961, הוא דוגמה לרהיט־בניין מקורי מוצלח ביותר שעבר כמה שלבי פיתוח, מהצללות מעץ, דרך תריסי האזבסט האנכיים והאופקיים ועד ה"תריס־זז" ותריסי הפלסטיק הנצחיים עם מסגרות האלומיניום. האפשרות להוסיף לבניין "סוכות", לסגור מרפסת בלי לאטום את הדירה, לכוון את כמות האור והאוויר לפי הצורך, לשלוט בתנאי ההצצה, וכל זאת באמצעים זולים ועמידים, מתאימה לנו במיוחד. היא מספקת פתרונות ענייניים לתנאים המקומיים ומוציאה מהישראלי את המאלתר רב־התושייה, הממציא דרכים לחבר, להדביק, להרחיב ולפרש את החוק בדרכו. נעשו ניסיונות לשווק את הפטנט הזה בחו"ל, אבל בניגוד ל"עוזי", את זה לא קנו. לכן התריסול נותר מאפיין ייחודי של תרבות הבנייה הישראלית ואפשר לייחס לו השפעות מרחיקות לכת על דמותה של העיר הישראלית, על חוקי הבנייה ועל תכנון הדירה הטיפוסית.

פרופ' צבי אפרת, אדריכל וחוקר אדריכלות