רכישת פטנטים ע"י חברות ענק - לא הכל שחור

לאחרונה אנו עדים לעסקאות ענק של מכירת פטנטים כגון רכישת כ-800 פטנטים של AOL ע"י מיקרוסופט בסכום של 1.1 מיליארד דולר. עסקה זו היא אחת משרשרת עסקאות ענק שקדמו לה בהן רכישת מוטורולה מובייל ע"י גוגל בסכום הפנטסטי של 12.5 מיליארד דולר ואשר נטען כי נעשתה בעיקר כדי להשתלט על פורטפוליו הפטנטים הענק של מוטורולה מובייל. וכן העסקה של פייסבוק שתרכוש ממיקרוסופט פטנטים ב-550 מיליון דולר.

עסקאות אלו עוררו ביקורת רבה. בין היתר נטען כי החברות הרוכשות משתמשות בפטנטים הנרכשים למלחמות פטנטים עם מתחריהן בין למטרות תקיפה ובין להתגוננות, מגמה שעלולה לשתק את התעשייה שכן במלחמת גוג ומגוג כזו מופנים משאבים רבים למלחמות ומאבקים משפטיים וכמובן לרכישת הפטנטים, וזאת על חשבון פיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשות, בקיצור רע לצרכנים וטוב לעורכי הדין.

אפשר בהחלט להבין את הרמת הגבה בהקשר לסכומי העתק בעסקאות האמורות. כיצד למשל תחזיר גוגל את ההשקעה העצומה בעסקת מוטורולה מובייל? ימים יגידו, אולם בין זה לבין פסילה גורפת של הרציונל העומד מאחורי עסקאות הפטנטים, הדרך רחוקה. האם עסקאות מנופחות של רכישת חברות (זוכרים את עסקת המיליארדים של כרומטיקס?) שוללות את החשיבות וההיגיון בעסקאות רכישות ומיזוגים? בוודאי שלא.

העמדה שנוקטים המבקרים גם אם היא מובנת ממבט ראשון, מתעלמת מרבדים נוספים אשר מצביעים על חשיבות עסקאות אלו לכלכלה וגם לנו הצרכנים. מיקרוסופט למשל אינה משתמשת בפורטפוליו שלה רק לצרכי הגנה מתביעות או לתביעת מתחרים (ובל נשכח שמטרות אלו הן לגיטימיות שכן פטנט על פי החוק והפסיקה הוא כלי שנועד למטרות אלו) אלא ובנוסף, ככלי עסקי שבאמצעותו משיגה החברה טכנולוגיות שפותחו על ידי אחרים אשר נחוצות להטמעה במוצריה (כן כן, כדי שאנו הצרכנים נקבל מוצרים טובים יותר) ואשר היא אינה יכולה לפתח במשאביה העצמיים או שהפיתוח יגזול זמן רב ויפחית את כושר התחרות שלה.

ומה היא תיתן בתמורה לטכנולוגיה שהיא קיבלה? זכות שימוש בפטנטים שבבעלותה בגין טכנולוגיות להן זקוק הצד שהעביר לה את הטכנולוגיה שחסרה לה. הנה לנו תסריט חיובי שאינו בולם את התפתחות התעשייה, נהפוך הוא, מרחיב שיתופי פעולה, מיטיב עם הצרכנים ולשמחת רבים גם לא מפרנס את עורכי הדין.

לאלו שחושבים שהיקפי העסקאות האחרונות הם בבחינת צונאמי הרסני שנולד יש מאיין, נזכיר ששימוש בפורטפוליו פטנטים ענק מוכר מזה זמן רב. במקרים רבים הוא אף מיטיב עם הצרכנים והשלכותיו הכספיות והכלכליות עולות אפילו על עסקאות הענק שהוזכרו לעיל. מכירים את ג'ילט? עשרות אם לא מאות מיליוני גברים יעידו כי מדובר במכשירים וסכיני גילוח באיכות הגבוהה ביותר ונאמנות הצרכנים למוצרי החברה מעוררת קינאה בסקטורים אחרים. כיצד רכשה ג'ילט את ההגמוניה השלטת בשטח מכונות וסכיני הגילוח? בעיקר בזכות מדיניות פטנטים אגרסיבית. לג'ילט פורטפוליו פטנטים נרחב ומדיניות אכיפה תוקפנית כלפי מתחרים. את פירות ההגמוניה בתחום, והכנסותיה העצומות משקיעה ג'ילט בפיתוח מוצרים חדשים אשר גם הם מוגנים במעטפת רחבה של פטנטים חדשים והכל לרווחת הצרכנים. ללא ההגמוניה שהשיגה (כן, בזכות הפטנטים) לא היו בידיה המשאבים הדרושים לפיתוחים חדשניים שאנו ציבור הצרכנים נהנה ממנו.

ומה עם זירוקס? בתחילת שנות ה- 70 של המילניום הקודם החזיקה החברה בכמעט 100% משוק צילום המסמכים העולמי וזאת בזכות שילוב של השקעות עתק בפיתוח הטכנולוגיה ואסטרטגית פטנטים שדוגלת בכמות ומדיניות אכיפה אסרטיבית. בדומה לקולות הנשמעים בימים אלו ע"י רבים כנגד ענקי התוכנה, גם אז היו שטענו שזירוקס מנצלת את כוחה לרעה ורומסת מתחרים כמובן בניגוד לאינטרס הציבורי. הלחץ עשה את שלו ורשויות הממשל בארה"ב כפו על זירוקס להעניק רישיונות שימוש בטכנולוגיות מוגנות הפטנט שלה וכל זאת בתמורה כספית נמוכה באופן משמעותי מהמקובל בשוק, הכל כמובן מתוך מטרה לעודד תחרות ולהיטיב עם הצרכנים.

האם התוצאה היטיבה עם הכלכלה האמריקאית, עודדה תחרות ושיפרה את המוצרים? לא! התוצאות היו הרות אסון. היפנים רכשו "במחיר הקרן" טכנולוגיות שהושקע בפיתוחן (ע"י זירוקס) הון עתק ובתוך זמן קצר הפיצו מוצרים במחירי ריצפה וגרמו לזירוקס שלא הייתה מסוגלת להתחרות בהם אבדן שוק של כ- 85%, וזאת תוך פחות מ- 4 שנים. היצירתיות והמעוף הטכנולוגי שאפיינה את הענף בעת שזירוקס שלטה בו לא נצפתה אצל מתחריה היפניים. הנזקים שנגרמו לכלכלה האמריקאית מעמידים בצל את המספרים של עסקת מוטורולה מובייל גוגל.

והנקודה הישראלית? מסתבר שהצמדת תג מחיר לפטנטים טובה לנו. במודל שבו חברות הסטארט-אפ הישראליות זקוקות למימון כחמצן לנשימה ובשים לכך שקרנות הון הסיכון מתקשות לגייס כספים בשל ביצועי עבר בינוניים, דווקא היכולת למסחר את הקניין הרוחני של החברה במקרה של כישלון (ולצערנו מרבית הסטארטאפים נכשלים) מהווה תמריץ להשקעות. כך, משקיעים אשר מכירים את אחוזי ההצלחה הנמוכים בהשקעות בחברות היי טק ככלל ותוכנה בפרט ולפיכך מהססים לסכן את כספם, ייראו ביכולת למכור את נכסי הקניין הרוחני של החברה הכושלת (וככל שהמחיר גבוה כך ייטב) בגדר גידור הסיכון שבהשקעתם ובכך גדל הסיכוי שהם ישקיעו בתחום. והתוצאה, גידול בהשקעות ושמירה בחיים של צינור החמצן של יזמויות ההיי טק בישראל.

אז מה אמרנו? לא הכל שחור ולא הכל לבן, כמו הרבה תחומים בחיים בסוף האמת נמצאת בגווני האפור....