הכדורגל ההתקפי לא מת

בברצלונה מדברים כיום על סופה של תקופה. תום עידן הקבוצה הגדולה של פפ גווארדיולה, שזכתה ב-2 מ-4 טורנירי ליגת האלופות האחרונים וזכתה בשלוש אליפויות ספרד רצופות. על פניו, סוף העידן הזה לא מפתיע. הרי יש את "חוק השלוש שנים של בלה גוטמן", שלפיו קבוצה לא יכולה להצטיין יותר משלוש שנים ברצף. ובכל זאת, "אוהבי הכדורגל היפה" לקחו קשה את ההפסד של בארסה לצ'לסי אמש בחצי גמר ליגת האלופות. .

התחושה שמתקבלת מחלק מהטורים והכתבות היא ש"הכדורגל ההתקפי מת". בישראל נכתב ש"צ'לסי שיחקה בונקר" ומדובר על "סוף עידן הכדורגל ההתקפי". בעיתון מאורוגוואי נכתב: "למה יושבים מול הטלוויזיה כדי לראות כדורגל - בגלל שקבוצות כמו ברצלונה הופכות את זה לכיף - האם האסטרטגיה של צ'לסי לגיטימית? כן - אבל זה עצוב". בקטלוניה קיבלו את הניצחון של צ'לסי בטיפה יותר מרמור.

"לא צודק, אכזרי, נוראי - אין מילת תיאור מספיק טובה להדחה של ברצלונה על ידי צ'לסי. צ'לסי היא היריבה הכי גרועה שניצחה את ברצלונה" - נכתב ב-Sport.es

והיו עוד העלבות כלפי צ'לסי: "קשה להסביר איך אפשר להפסיד לצ'לסי. קבוצה פחדנית, קמצנית, וולגרית, לא ראויה לתחרות גדולה כמו ליגת האלופות. הטקטיקה האולטרה הגנתית שלה התבססה על כך שכל השחקנים שלה יהיו ברחבה של פטר צ'ך. זה מדהים איך הם הצליחו להבקיע".

:

 אבל היו גם קולות שפויים יותר בקטלוניה.

"בארסה היא ענקית אירופיית, למרות ההפסד והכדורגל שלה מקבל כבוד בכל העולם", נכתב ב"אל מונדו דפורטיבו" המזוהה עם ברצלונה. "הם יצרו מודל מוצלח של כדורגל המבוסס על האקדמיה המקומית. הקבוצה הזו תחזור להיות גדולה בקרוב".

בעיתונים אחרים בקטלוניה, כתבו בגאווה שברצלונה הפסידה אבל לעולם לא וויתרה על העקרונות, האישיות והחזון שלה.

 אין ספק שהקבוצה, אולי הגדולה בכל הזמנים, צריכה רענון - בצורת שחקנים שיעניקו לה גם את האופציה לתוכנית ב'. האם הקבוצה, שעמוסה בחובות של יותר מ-550 מיליון יורו, יכולה להיבנות מחדש. כנראה שכן. ההכנסות האדירות יאפשרו זאת ואם מצרפים להן הכנסות ממכירת שחקנים אז בכלל.

לא ברור עדיין אם פפ גווארדיולה ימשיך באימון הקבוצה בעונה הבאה - אבל מה שברור זה שברצלונה תמשיך לשחק את המשחק שלה ותמשיך לחפש את הפתרון להגנות, שמתפתחות במטרה לעצור אותה.

וזה היופי שבדבר. האם אנשים היו יושבים מול המסך אם היו יודעים שבארסה מפרקת כל קבוצה 5-0? אחרי כמה משחקים זה הופך למשעמם כמו משחק 0-0 בלי מצבים. המאבק הזה בין הגנה מתפתחת להתקפה שמחפשת פתרונות וחוזר חלילה, בניגוד למה שאידיאליסטים חושבים וכותבים, זה מה שהופך את הכדורגל למרתק כל כך.

כדורגל הגנתי, "בונקר" - הוא סופר חשוב להתפתחות הכדורגל ההתקפי. שיטת "הטיקי טאקה" סופר חשובה להתפתחות הכדורגל ההגנתי. המטוטלת הזאת - בין כדורגל הגנתי לכדורגל התקפי - היא זאת שמפתחת אותו ומקדמת אותו למשחק יותר ויותר מרתק.

אמש ניצחה צ'לסי את ברצלונה עם תצוגת הגנה מרשימה והרבה מזל. ביום שבת ניצחה ריאל מדריד את ברצלונה עם תצוגה של כדורגל הגנתי הרבה יותר מתוחכם והתקפות מתפרצות קטלניות - כדורגל שפותח על ידי ז'וזה מוריניו כדי להילחם בדומיננטיות המוחלטת של בארסה. בשנה הבאה, או בשנה שאחריה, ברצלונה כבר תמצא פתרונות לדברים הללו. ובשנה שאחרי, חסידי הכדורגל ההגנתי ימצאו פתרונות להתקפה החדשה של בארסה. וככה המטוטלת הזאת עובדת. ככה אבולוציה עובדת. ככה כדורגל עובד.