ראש רשות התאגידים: "נבסס רשות חזקה ומתקדמת"

"בעוד כמה חודשים נשלים תהליך בן כמה שנים שיעמיד אותנו בשורה הראשונה של הרגולטורים בישראל", כך אומר ל"כלכליסט" ראש רשות התאגידים, עו"ד אלון בכר.

רשות התאגידים במשרד המשפטים היא למעשה תאגיד המאגד שש פונקציות שאוחדו תחת קורת גג אחת - רשם החברות, רשם העמותות, רשם המשכונות, רשם השותפויות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות. את ששת הכובעים האלה חובש היום עו"ד בכר.

השלמת התהליך שעליו מדבר בכר הוא לוגיסטי בעיקרו. כבר היום הוא עומד בראש אימפריה רגולטורית: כ־200 עובדים שחולשים על כחצי מיליון תאגידים רשומים בישראל ומפקחים עליהם: חברות פרטיות, עמותות, חברות לתועלת הציבור, שותפויות ומפלגות. מי שלא נמצאים עדיין תחת פיקוח רשות התאגידים הן חברות בורסאיות (בפיקוח רשות ני"ע), חברות ממשלתיות (בפיקוח רשות החברות הממשלתיות) ואגודות שיתופיות.

"האפקטיביות שלנו מתבטאת בעיקר באכיפת רישום, דיווח ותשלום אגרה על חברות עסקיות, ורגולציה הנוגעת במהות ובשורש הפעילות וההתנהלות של תאגידי המגזר השלישי, שאינם למטרת רווח", הוא אומר.

"חזון ישעיה" והמציאות

מחלקת האכיפה ברשות, בראשות עו"ד מירית כנרי, נמצאת בימים אלה בתהליך מואץ של איוש כוח אדם. בכר יודע שרגולטור ללא מחלקת אכיפה משול לכריש נטול שיניים. האכיפה נחוצה במיוחד בתחום המלכ"רים, העמותות והחברות לתועלת הציבור. לאלה מנפיקה הרשות "אישור על ניהול תקין", מעין תו תקן שבאמצעותו העמותות מגייסות כספים מהמדינה ומתורמים פרטיים. האישור ניתן כנגד דיווחים מפורטים ובדיקות יזומות של הרשות, אבל לעתים הדיווח רחוק מהמציאות.

כך למשל, במהלך הראיון התקבלה ידיעה כי בית המשפט המחוזי ירושלים קיבל את בקשת הרשות במעמד צד אחד למינוי מפרק זמני לעמותת "חזון ישעיה". הבקשה בהחלט חריגה, בגלל הדילוג על השימוע המקובל שניתן לעמותות לפני צעד דרסטי שכזה. אבל הבקשה החריגה הולמת את הנסיבות החריגות - החשדות הכבדים שמיוחסים לראשי העמותה ונחשפו בחקירה מורכבת, המשותפת ליחידה הארצית לחקירות הונאה ולרשות התאגידים.

"חזון ישעיה" דיווחה על כך שהיא מספקת כ־15 אלף מנות אוכל ביום לנזקקים ב־60 נקודות ברחבי הארץ. "בפועל", נכתב בבקשת הפירוק שהגישה הרשות והתקבלה בשבוע שעבר, "התברר כי העמותה פועלת בשלוש נקודות חלוקה בלבד, וכי באתרים אלה מחולקות מדי יום כ־3,000–4,300 מנות בלבד, במקום 15 אלף מנות, כלומר כ־20%–30% בלבד מהמנות שעל הכנתן מצהירה העמותה".

מחקירת יאח"ה והרשות עולה לכאורה כי העמותה ניפחה באופן מסיבי את כמויות הנזקקים והנתמכים כדי לגייס עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. היקף פעילותה עמד ב־2010 על יותר מ־40 מיליון שקל. ממשרד החינוך היא קיבלה כ־2 מיליון שקל ומעיריית ירושלים 268 אלף שקל, שלא לדבר על תורמים פרטיים רבים שביקשו באמצעות העמותה להאכיל את הרעבים בישראל, אך בפועל מי שהשמין, לפי החשדות, הם ראשי העמותה: אלה נהנו מהפער העצום בין הנזקקים שעליהם הצהירה העמותה לבין אלה שבהם היא תמכה באמת.

"בפרשה זו", אומר בכר, "הבאנו לידי ביטוי את המומחיות שלנו, שהשתלבה בחקירה המקצועית והאינטנסיבית שערכה המשטרה. כעת, לאחר שהחקירה עברה לפסים גלויים ונאספו ראיות, ביקשנו וקיבלנו את מינוי המפרק הזמני עו"ד חגי אולמן ממשרד י. רווה, כדי שנכסים לא יוברחו וכדי שניתן יהיה לבחון אם להמשיך להפעיל את העמותה ככל שניתן למטרותיה המוצהרות החיוביות".

איך אפשר להבטיח שעמותות לא יהיו כר נוח לשימוש ציני בכספים המיועדים לאוכלוסיות נזקקות?

"רוב הפעילות במגזר השלישי היא תקינה, מבורכת ואף חיונית לדמוקרטיה, אבל בשוליים ישנן התופעות הפסולות שמתלוות למי שעוסק ב־Other People's Money, החל מדיווחים והתנהלות בלתי תקינים ועד לעבריינות פלילית. אנו חוששים מכך שעמותה שמועלת בתפקידה יכולה לקלקל את השם לאלפי עמותות ראויות. במקרים שבהם אנו מגלים עמותות שמועלות בתפקידן, אנו פועלים ללא פשרות. השינויים המבניים שאנו מבצעים ברשות מבטיחים אכיפה חזקה יותר, שתבטיח שכספי הציבור הולכים למטרות שלהן יועדו".

דוגמאות נוספות לא חסרות: כך, עמותת "לתת מכל הלב" הפכה, כך מתברר, בשלב מסוים ל"לקחת מכל הלב". רשות התאגידים חשפה שיו"ר העמותה נטל לכיסו מכספי העמותה. הרשות מינתה מנהל מיוחד, ולאחר שהגישה בקשת פירוק ותביעה אישית נגד היו"ר, הוא חויב להשיב 1.2 מיליון שקל לאחר שהורשע בפלילים וריצה עונש מאסר. "קרן גד" היא עמותה שמטרתה קידום האדיבות והנימוסים בחברה הישראלית. השופטת ורדה אלשיך חייבה את חברי ועד העמותה להשיב 163 אלף שקל שמשכו כשכר שלא כדין. נקבע כי חברי הוועד ניצלו את העמותה לצורכיהם האישיים, תוך שהם מאשרים לעצמם משכורות גבוהות ובלתי מוצדקות.

כאשר ילדים מתרימים בבתים לעמותה כלשהי או להצלת חייו של חולה אנוש שנזקק לניתוח דחוף, כיצד ניתן לדעת אם מדובר בעמותה אמיתית?

"בדרך כלל על הקבלה מופיעים העמותה ומספרה. בו במקום, באמצעות הסמארטפון אפשר לבדוק אם מדובר בעמותה אמיתית או בתרמית".

בכר מפנה למיזם משותף שבו משרד המשפטים וקרן "יד הנדיב" בשיתוף הג'וינט העמידו לרשות הציבור את "גיידסטאר ישראל", אתר אינטרנט שמכיל את כל הנתונים הכספיים והאחרים לגבי כל העמותות ישראל, כולל פירוט חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בכל עמותה. בהנחה שהמידע נכון, כל תורם יכול להחליט אם עמותה מסוימת מתאימה לעומק כיסו ולרוחב לבו.

האם אתם פועלים כדי למנוע תופעות פסולות שאינן רק מעילה בכספים?

"בהחלט. באיגוד הג'ודו למשל, קיבלנו תלונות על שימוש לרעה בסמכויות. גילינו התנהלות לא שוויונית, הפליית ספורטאים שלא היו ממקורבי יו"ר האיגוד שכיהן במהלך 14 שנה והשתלט למעשה על העמותה לצורך קידום ענייניו האישיים. הגשנו בקשת פירוק, והבאנו למינוי מפרק מפעיל שפעל לשינוי התקנון ולעריכת בחירות חדשות. הוועד החדש שנבחר מנהל כיום את העמותה, ועבודת המפרק קרובה לסיום".

בתחום הספורט, ההתאחדות לכדורגל נמצאת כעת כמובן במוקד תשומת הלב. תלונות החלו להגיע לרשות, ובכר מסרב להתייחס אליהן אך מודיע: "אם התלונה תגלה עילה, אין ספק שנתערב".

גם המפלגות בישראל נתונות לטיפול רשות התאגידים. בכר מציין שבמדינת ישראל רשומות 86 מפלגות. מרביתן מעלות אבק על המדף. כרבע מהן רצות בבחירות לכנסת. ברשות אף החלו לטפל השבוע במפלגה מספר 87 שהחלה בתהליך רישום: עתיד בראשות יאיר לפיד.

"רשות מתקדמת אחת"

תחום מרכזי נוסף שבו רשות התאגידים עוסקת נוגע לתפקידה של המדינה לדאוג לכך שהמידע על חברות עסקיות, באמצעות דיווחים שוטפים ודו"ח שנתי, יהיה זמין ומעודכן ויעמוד לרשות הציבור שבא עמן במגע. מי שעושה עסקים עם חברה, מקבל שירות או עובד שרוצה לתבוע - צריך שתהיה להם כתובת וזהות. "מאז ינואר 2010 קיים סטטוס 'חברה מפרה חוק' לחברות שלא מדווחות או לא משלמות אגרה", אומר בכר, "סטטוס זה מאפשר להפעיל סנקציות מינהליות כמו אי־יכולת לרשום שעבודים או להקים חברות־בנות. התוצאה היא שחברות פעילות מזדרזות לתקן את המצב. עד לפני שלוש שנים רק 30 אלף מתוך 200 אלף חברות פעילות דיווחו, והיום יותר מ־100 אלף. וזה עוד לפני שהפעלנו את סמכותנו להטיל עיצומים כספיים נגד המפרים. מאז שהתחלנו את מבצע האכיפה גבינו אגרות - 80 מיליון שקל מעבר לגבייה השגרתית".

לדבריו, "המטרה שלנו, בגיבוי ובסיוע מנכ"ל משרד המשפטים ויחידות מטה המשרד, היא לבסס רשות חזקה ומתקדמת אחת שבחודשים הקרובים חלקה העיקרי ישוכן באתר מרכזי אחד בירושלים, וכבר מציעה כעת שיפור דרמטי במקצועיות, באמינות, בזמינות, בשירות ובשקיפות החומרים שעומדים לרשות הציבור והתאגידים. לצד זה נהדק את הפיקוח על התאגידים, ובכל ההיבטים - נאכוף דיווחים בזמן אמת, נוודא התנהלות תקינה, ניזום הרחבה של פיקוח יזום וחקירות וניתן מענה מהיר ואפקטיבי לתלונות".