ברודט: "מצוקת האשראי תשפיע על הקבלנים, מחירי הדירות יחזרו לעלות ב-2015"

יו"ר לאומי ונשיא איגוד הבנקים, דוד ברודט, העניק ראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו כיו"ר בנק לאומי, על העננה מעל הכלכלה העולמית, על הפער בין הנתונים הגבוהים של התוצר לנפש בישראל למצבו של הישראלי הממוצע, על מחירי הדירות שעלולים לשוב לעלות ועל עודף הרגולציה.

"כמי שהיה 'מר ריכוזיות' הראשון בישראל, כבר לפני 17 שנה, אני יכול לומר שהמשק עשה מאז קפיצה מרשימה מאוד", אמר ברודט.

"צריך לשלב את החרדים והערבים בכלכלה"

"ראשית, ראוי לציין כי המחאה החברתית צמחה ותפסה, כי היתה אותנטית במובן זה שהיא נבעה מתחושות של אי נחת וחוסר שביעות רצון בקרב שכבות רבות וגדולות בחברה הישראלית", מסביר ברודט.

בשורה התחתונה מסביר ברודט: "המחאה מבטאת תחושה של אוכלוסיה שמרגישה שהיא לא מקבלת את מעמדה ואת חלקה בעוגה הלאומית. היא מרגישה שהיא תורמת לעוגה הלאומית בתחומי תעסוקה, תשלומי מס ושירות צבאי, כשמצד שני, יש תחושה שסדר העדיפות של מדינת ישראל השתנה באופן שממקם את האוכלוסיה הזו ברמה יותר נמוכה ממה שראוי לה להימצא. יש פה עניין של ציפיות ושל עובדות. ראש הממשלה אמר באחרונה, שאם היינו מוציאים את החרדים והערבים, התמונה היתה יותר טובה. אני הייתי מנסח זאת בצורה אחרת: אם היינו משלבים טוב יותר את החרדים והערבים בכלכלה, התמונה היתה נראית טוב יותר".

"יש ירידה במחירי הנדל"ן בפריפריה"

ברודט טוען שבעוד מספר שנים מחירי הדירות באזורי הביקוש שוב עלולים לעלות. "רואים ירידות מחירים מסוימות בפריפריה, שהן פועל יוצא של מה שקרה בשנה האחרונה. לעומת זאת, בתל-אביב ובשאר אזורי הביקוש לא רואים ירידת מחירים משמעותית", מסביר יו"ר בנק לאומי.

"הביקוש הדמוגרפי שומר על רמת המחירים בשוק הזה. עם זאת, כאשר לקבלנים אין שפע של אשראי, תהיה לכך השפעה מסוימת בהמשך. בדרך כלל קבלנים מצטיידים במלאי קרקעות לטווח ארוך, כדי שיוכלו להשלים את שלבי התכנון ואחר-כך לבנות. רוב התחלות הבנייה שרואים כיום הן על קרקעות שנרכשו לפני חמש עד עשר שנים. היכולת של קבלנים לממן רכישת קרקעות באזורי הביקוש היא מאוד מוגבלת כיום. את ההשפעה של המגבלה הזו לא נראה בשנתיים-שלוש הקרובות, אבל החל מ-2015 היא תשפיע על השוק", מציין עוד.

"באזורי הביקש אני לא רואה פתרונות מיידיים, אלא אם כן יצליחו להסיט ביקושים לפריפריה, באמצעות פתרונות של תעסוקה ותחבורה", מסביר ברודט.

"יש תחרות עזה במערכת הבנקאית"

דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי | צילום: בן לם

"אין זה סוד שהציבור אינו אוהב את הבנקים. זו תופעה חובקת עולם, שאנו עדים לה גם כאן, ואני מצר על כך מאוד. בניגוד למוצרים אחרים במשק אשר התייקרו בשנים האחרונות הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן, נתוני בנק ישראל מראים כי מחירי השירותים והמוצרים הבנקאיים לא רק שלא התייקרו בארבע השנים האחרונות, אלא שהם אף נשחקו בכ-17%. זאת בזמן שההוצאה הממוצעת בפועל, בגין שירותים בנקאיים נפוצים בעו"ש מסתכמת לפי בנק ישראל בפחות מ-15 שקל בחודש".

בין השורות מביע ברודט חשש שיוזמות החקיקה כנגד הבנקים ייפגעו לבסוף ביציבותם: "לצערנו, חרף העובדה שהמחירים נשחקו, אנו עדים לעשרות יוזמות בשלבים שונים של חקיקה, שקבלתן עלולה לקזז מיליארדי שקלים מהכנסות המערכת הבנקאית ואולי אף לערער את יציבותה".

בניגוד לבנקאים אחרים שלא הסכימו לשלוף את שד התחרות מהבקבוק, מודה ברודט בכך שיש תחרות אגרסיבית בין הבנקים השונים: "קיימת תחרות עזה בין הבנקים, ובבנק לאומי אנחנו מרגישים אותה מול כל הבנקים האחרים. מי שטוען שאין תחרות, לא קורא את המפה. אם לא היתה תחרות, הבנקים לא היו משקיעים סכומים כאלה גדולים בפרסום ובשיווק".

"המלצות הריכוזיות - סבירות"

הועדה לבחינת התחרותיות במשק הישראלי פרסמה לפני כחודשיים את מסקנותיה הסופיות ונראה שבכוונת ממשלת ישראל לקדם את ההמלצות בחקיקה.

חיים שני, עמד בראש ועדת הריכוזיות | צילום: עמית שעל

"בנושא הריכוזיות, אם מתייחסים להמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות הן נראות לי סבירות. אני מרשה לעצמי לומר את זה מאחר שהייתי 'מר ריכוזיות' הראשון במשק הישראלי, כאשר פרסמתי את הדו"ח הראשון על ריכוזיות בשנת 1995 והעלתי את הנושא למודעות הציבור. גם אם אנחנו עדיין לא שבעי רצון מרמת התחרותיות במגזר העסקי בישראל, עשינו הרבה צעדים קדימה. מספר השחקנים הפעילים במשק גדל. אם בוחנים את מה שנקרא טייקונים, אז ב-1995 היו בסך הכל שני טייקונים באופן שמכנים אותם כיום: משפחות אייזנברג ורקנאטי, והיום יש הרבה יותר. רואים גם שינויים במפה – מעמדם של אנשי עסקים שנחשבו ל'כוכבים' בשנות ה-90 ירד בשנות האלפיים, ואני מניח שבעשור הקרוב נראה שחקנים חדשים שלא היו בעשרים השנים הקודמות".

"עם זאת, חייבים לבחון את הנושא בראייה יותר רחבה. למעשה, כל התחום העסקי במדינת ישראל, במונחי כלכלה יותר עסקית וחופשית, הוא סיפור של 20 שנה בסך הכל. עד תחילת שנות ה-90 המשק היה ממשלתי, הסתדרותי וסוכנותי. כלומר במובן הזה, המשק הישראלי הוא עדיין צעיר מאוד, אין לו מסורת ואין לו ניסיון רב במימשל תאגידי. המשק נמצא עדיין בתהליך בנייה, תוך כדי תהליכי גלובליזציה ומשברים שמתרחשים בארץ ובעולם, ותוך כדי שינויים מבניים במשק – מתעשיה מסורתית להיי-טק. לכן, מצד אחד אי שביעות הרצון היא תהליך מאוד בריא, אבל מצד שני צריך לראות את המשק בפרופורציות הנכונות", מציין עוד ברודט.