בלעדי ל"כלכליסט": ניסיון לעגן את הזכות לדיור בחוק

בימים הקרובים צפויה קבוצת חברי כנסת בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות. אל קבוצת מציעי חוק היסוד חברה שורת חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית. מ־1996 הונחו הצעות חוק רבות הדומות בעיקרן להצעה זו, אך אף אחת מהן לא עברה את הצבעות נבחרי הציבור.

ההצעה מבקשת לעגן בחוק יסוד שורה של זכויות המבטיחות את רווחתו של האדם בכל תחומי חייו. "זכויותיו החברתיות של האדם חשובות לא פחות מזכויותיו האזרחיות והמדיניות", אומרת יחימוביץ', "הזכויות לחינוך, לפרנסה בכבוד ולביטחון תזונתי - הן בסיסיות כמו אוויר לנשימה, והן הנדבך הראשון והבסיסי לקיום בחברה אנושית. ממשלה שאינה מייצרת תשתית כזאת אינה ממלאה בעצם את חובתה לאזרחיה".

הצעת החוק כוללת כמה זכויות.

ביטחון תזונתי: "כל אדם זכאי לנגישות למים נקיים וראויים לשתייה ולביטחון תזונתי, הכולל נגישות למזון מזין ובטוח, בכמות מספקת בהתאם לצרכיו הגופניים, להעדפותיו ולנדרש לחיים פעילים ובריאים". הסעיף מעט מרחיק לכת. הוא קשוב לא רק לנגישות ולכמות מספקת, אלא גם ל"העדפותיו", מה שעלול לגרור עתירות פוטנציאליות מרובות לבג"ץ.

דיור: "כל אדם זכאי לדיור נאות, בר־השגה ונגיש, להגנה מפני פינוי שרירותי, לחזקה מוגנת על מקום מגוריו ולנגישות לשירותים ותשתיות בקרבת מקום מגוריו; לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו כרצונו". סעיף כזה מחייב קונקרטיזציה: מהו נאות? מהו המחיר הגלום ב"בר־השגה"?

שלי יחימוביץ', יוזמת החוק | צילום: אביב חופי

בעיה נוספת היא זכות הבחירה במקום המגורים. אמנם בג"ץ הכיר בפסק דין קעדאן בזכותו של אזרח ערבי לרכוש בית ביישוב הקהילתי קציר, אולם מעבר לעובדה שהדין מכיר בזכותם של אנשים לבנות ולהיבנות בקהילות בעלות צביון מאופיין, קשה יהיה בפועל לאכוף, למשל, זכותו של חילוני לרכוש בית בשכונה חרדית ללא הקצאת אבטחה צמודה.

פרשנות חוק עם יסוד רעוע בית המשפט לא יכול לאכוף זכויות שנדרש תקציב רב להחלתן. חוק היסוד של יחימוביץ' "מאיים" להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות והדיור לממדים שיגמדו את תקציב הביטחון משה גורלילכתבה המלאה

בריאות: "כל אדם זכאי ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה, כולל הזכות לסביבה בריאה, הזכות לנגישות לרפואה מונעת והזכות לטיפול רפואי באמצעות ביטוח בריאות ממלכתי". בתי החולים בישראל ושירותי הנפש למיניהם אינם ערוכים לספק את ההבטחה הגלומה בסעיף הזה.

חינוך והשכלה: "כל אדם זכאי לחינוך ולהשכלה באמצעות חינוך ממלכתי חינם עד גיל 18, או באמצעות מוסד אחר שבו הכירה המדינה על פי התנאים שנקבעו. כמו כן זכאי כל אדם להשכלה גבוהה נגישה לכל". הסעיף בעצם מכליל בחינוך החינם גם את גילאי 3-0, אותה שכבה שבה עסקה ועדת טרכטנברג.

ביטחון סוציאלי: "כל אדם זכאי לביטחון סוציאלי, לרבות באמצעות ביטוח סוציאלי".

עבודה: "לכל אדם הזכות לעבוד למחייתו בעבודה שיבחר בה באורח חופשי. זכאי העובד ליהנות משכר הוגן ומתשלום שווה תמורת עבודה בעלת ערך שווה, מתנאי עבודה והעסקה נאותים". מרבית הזכויות הללו מצויות בחוקי העבודה ומקבלות כאן עיגון חוקתי.

ארגוני עובדים וארגוני מעבידים: הסעיף קובע את זכותם של עובדים ומעבידים להתאגד ולנהל מו"מ, להתקשר בהסכמים קיבוציים. עיגון הזכויות מחזיר את הצבע הסוציאליסטי לזהות החוקתית של המדינה.

שביתה: "עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם". זכות השביתה, שעד היום פותחה בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, מקבלת שדרוג חוקתי.

שוויון: "לכל אדם הזכות לשוויון". לא ברור אם הזכות לשוויון שמנויה כאן היא כללית, או מתקשרת להמשך הסעיף: "אין להפלות אדם במימוש הזכויות שלפי חוק יסוד זה", וכאן מנויה שורה של טעמים של גורמים שעל פיהם אין להפלות: דת, לאום, השקפות, ייחוס וכיו"ב.

להצעת חוק מצורף סעיף "נוקשות" - "אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שהתקבל ברוב חברי הכנסת". בעוד שמרבית חוקי היסוד לא נהנים משריון דומה ואת מרבית חוקי היסוד - כולל כבוד האדם וחירותו - ניתן לשנות בכל רוב הנמצא באותה עת במליאה, הרי שאת חוק היסוד המוצע כאן ניתן יהיה לשנות רק ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת.