אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": ביטוח לאומי עשוי להשיב לשכירים עשרות מיליוני שקלים צילום: יובל חן

בלעדי ל"כלכליסט": ביטוח לאומי עשוי להשיב לשכירים עשרות מיליוני שקלים

משרד המשפטים מגבש עם ביטוח לאומי תוכנית החזרת כספים למאות אלפי שכירים, שחלק מהתשלומים שהפרישו להם מעסיקיהם לא עברו לידיהם. למרות זאת, בביטוח לאומי כבר מזהירים: "אם נחויב לשלם יותר מ־100 מיליון שקל, זה יבוא על חשבון הציבור"

30.04.2012, 07:02 | מארק שון

המוסד לביטוח לאומי עשוי להשיב לציבור גדול של שכירים בישראל עשרות מיליוני שקלים. ל"כלכליסט" נודע כי משרד המשפטים וביטוח לאומי מגבשים בשבועיים האחרונים מתווה עקרוני לבעיית גביית דמי ביטוח מהמעסיקים על תוספות שכר שהם נותנים לעובדים. כך עולה מעמדה עקרונית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבית המשפט העליון ומדברים שנאמרו על ידי נציגי ביטוח לאומי במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין.

הפתרון שבו דנים בשבועיים האחרונים המוסד לביטוח לאומי ומשרד המשפטים מגיע על רקע הדיון המתנהל בתביעה ייצוגית שהגישה ההסתדרות בינואר 2010 לבית המשפט המחוזי בתל אביב. תביעה זו הוגשה בטענה כי ביטוח לאומי גובה ממעבידים סכום מעבר לשכרם הבסיסי, אשר אינו מגיע בסופו של דבר לכיסי העובדים.

תשלומים אלה אמורים לשמש להגדלת קצבת העובד ביום שיזדקק לה. מדובר בתגמולים שעובדים מקבלים מביטוח לאומי כאשר אינם יכולים לעבוד, במקרים של נכות מעבודה, אבטלה, דמי הריון ולידה או מילואים. דמי גמלה אלה מחושבים על בסיס ההכנסה שממנה שולמו דמי ביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע הרלבנטי, אם מדובר בלידה או בנכות. אלא שעל פי התביעה הייצוגית, העובדים אינם יודעים כי זכאותם גדלה והכספים שאותם העביר המעסיק עוברים לקופה של ביטוח לאומי.

על פי התביעה, הכסף נגבה ממעסיקיהם ולא מהעובדים. מי שגבה את הכספים הוא מס הכנסה, במסגרת ביקורת ניכויים שנעשית אצל המעסיקים אחת לתקופה. מפקחי רשות המסים זיהו כי המעסיקים לא שילמו את חלקם בדמי ביטוח לאומי על מרכיבי שכר שניתנו לעובדים באופן חד־פעמי.

מהתביעה שהגישה ההסתדרות לפני שנתיים, באמצעות עו"ד יפית מנגל, עולה היקף התופעה המדוברת. אף שהתביעה נוגעת לשנתיים בלבד - 2008 ו־2009 - הרי שעל פי ההסתדרות היקף הפגיעה בציבור השכירים בעשור האחרון עומד על מיליארד שקל. לצורך ההמחשה, מנספחי התביעה עולה כי בשנת 2008 היו במשק בסך הכל 2.67 מיליון שכירים. מספר העובדים שבגינם שולמו דמי ביטוח בביקורות ניכויים - הרלבנטיים לתביעה - עומד על כ־902 אלף איש. מתוך סכום זה כ־108 אלף עשויים להיות זכאים לקבל החזרים בעתיד בסכום כולל של 42.9 מיליון שקל ל־2008 בלבד.

אסתר דומיניסיני, מנכ"לית ביטוח לאומי ב־2008–2012, צילום: יובל חן אסתר דומיניסיני, מנכ"לית ביטוח לאומי ב־2008–2012 | צילום: יובל חן אסתר דומיניסיני, מנכ"לית ביטוח לאומי ב־2008–2012, צילום: יובל חן

 

התביעה לא נדחתה

התביעה הייצוגית בנושא לא נדחתה על הסף על ידי בית המשפט המחוזי, ולמעשה עברה את השלב הראשון בהליך התביעה הייצוגית בדרך לאישורה. ביטוח לאומי הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אשר מתברר בימים אלה.

המהפכה המסוכנת בביטוח לאומי מנתקים את הרזרבות מתקציב המדינה ועדה לבחינת עתידו של ביטוח לאומי ממליצה להשיב לו 160 מיליארד שקל המושקעים באג"ח ממשלתיות מיקי פלד, תגובה אחתלכתבה המלאה

היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לתביעה הייצוגית כמי שמייצג את הציבור. במסגרת תביעה זו, הוא חשף את התהליכים המתנהלים כעת מאחורי הקלעים בין משרד המשפטים לביטוח לאומי, המנוהל על ידי שלמה מור־יוסף, שהחליף החודש את אסתר דומיניסיני. אין לדעת אם התביעה הייצוגית היא שהובילה את הצדדים לשבת ולדון בפתרון הנוכחי. עם זאת, ניתן להעריך כי התביעה היוותה זרז לדיונים אלה.

"אנחנו לא שינינו כלום בהתנהלות בעקבות ההליך", אמר עו"ד אהרון מיכאלי המייצג את ביטוח לאומי בבית המשפט. "הצבענו בפני משרד המשפטים על כך שקיימת בעיה כללית שמתחילה ברשות המסים. הבעיה הזו היא מערכתית ומצריכה פתרון חקיקתי. משרד המשפטים בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי מבקש לגבש הסדר שיש לו שני שלבים: ראשית, צריך לפתור את הבעיה השוטפת על ידי צמצום פגיעה בעובדים ביחס לתיקים קיימים. שנית, יש ליצור הסדרה מהותית המקיפה את המערכת כולה ותתחיל ברשות המסים".

"המוסד לביטוח לאומי מבצע ביקורת ניכויים, שהיא למעשה ביקורת שרירותית שקובעת כי הוצאות מסוימות הן חלק מהוצאת שכר", מסביר עו"ד חגי טל ממשרד ביין, שהגיש את התביעה במקור. "לדוגמה, אירוע רווחה בחברה, כמו מסיבה. יש מחלוקת בין ביטוח לאומי לבין ההסתדרות האם זאת הוצאה שצריך לשלם עליה דמי ביטוח, אבל מהרגע שנקבע שמדובר באירוע שצריך לשלם עליו דמי ביטוח לאומי אז אותם כספים צריכים לשקף את הסכום שמקבלים העובדים בדמי הגמלאות שלהם".

בתביעה עצמה נכתב, כי "זה שנים שהמוסד גובה ממעבידים דמי ביטוח בגין הטבות שונות שאינן מקבלות ביטוי בתלושי השכר של העובדים, בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. זאת, מבלי לשלם כנגד גבייה זו ולו שקל אחד מהפרשי גמלאות המגיעים לעובדים המדוברים".

שאלות ותשובות שכחו את המענקים איך יודעים אם ביטוח לאומי גבה יותר משנתן בחזרה? למה אנו זכאים לכסף? האם רק חברי הסתדרות ייהנו מההסדר המתגבש? איך אדע אם אקבל כסף בחזרה ושקיבלתי את כל שמגיע לי? לכל שאלה תשובה מיקי פלד, תגובה אחתלכתבה המלאה
סוג של שכר נוסף

ההסתדרות מתייחסת בתביעה למונח בשם "שכר נוסף". משמעותו של מונח זה היא אותו שכר שאינו מקבל ביטוי בתלוש השכר המזכה את העובד בתשלום גמלה. מבירור שנערך על ידי ההסתדרות מול הממונה על חופש המידע במוסד לביטוח לאומי עלה, כי מאז שהוקם האגף לביקורת ניכויים במוסד - לפני 20 שנה - לא נעשתה כל הנחיה מסודרת בעניין.

אותן "ביקורות ניכויים" הן למעשה ביקורות יזומות שעורך המוסד לביטוח לאומי למעבידים שאינם רושמים בתלושי השכר של עובדיהם את הכנסתם המלאה, ואינם משלמים את דמי הביטוח הלאומי הנגזרים מכך.

במקרים מסוימים העובדים של אותם מעבידים שותפים למהלך, כאשר הם נהנים מהטבות שוות כסף (ארוחות, ביגוד, נסיעות לחו"ל), אשר אינן נרשמות בתלושי השכר והם אינם משלמים עליהן מס הכנסה.

יפית מנגל. מייצגת את ההסתדרות בתביעה, צילום: עמית שעל יפית מנגל. מייצגת את ההסתדרות בתביעה | צילום: עמית שעל יפית מנגל. מייצגת את ההסתדרות בתביעה, צילום: עמית שעל

 

"רק מתווה ראשוני"

כיון שמלכתחילה מדובר בבעיה בנושא מיסוי, רשות המסים לוקחת חלק בניסיון לפתור את הבעיה. סמנכ"ל בכיר ברשות ד"ר חיים גבאי הוציא באוגוסט 2010 חוזר שנועד לסיים את הנוהל שהתקיים עד אז, שלפיו רשות המסים היתה קובעת התייחסות קיבוצית לכל מעביד - ולא פר עובד והטבה ספיציפית. במסגרת החוזר נקבע כי אם עובד מסוים מקבל הטבה, היא תהיה חלק מהשכר שלו וחייבת לקבל ביטוי בתלוש המשכורת החל מ־1 בינואר 2011. נוהל זה אמור היה להפסיק את ההתייחסות הקיבוצית.

בביטוח לאומי טוענים כי האחריות לנושא נמצאת בידי רשות המסים והמעסיק. בתגובה שהגיש לבית המשפט ביטוח לאומי טוען בין היתר כי חוק ביטוח לאומי אינו מקנה לו סמכות לקבוע את ההכנסה הפרטנית ודמי הביטוח לגבי כל עובד של מעסיק מסוים. למעשה, החובה לדווח על כלל ההכנסה של כל עובד ועובד בתלוש המשכורת מוטלת על המעבידים בלבד.

אלא שבנקודה זאת נכנס אלמנט הממוצע שמבצע המוסד. "הדרך היחידה שהמוסד לביטוח לאומי יכול לפעול היא לקבוע שהכנסתם של כל אחד מעובדי המעביד גדולה יותר מזו הרשומה בתלוש השכר - בסכום ממוצע. ברור שקביעה שכזו גורמת לנזק פרטני לעובדים מסוימים, ומיטיבות עם עובדים אחרים", נכתב בתגובה שהעביר ביטוח לאומי לבית המשפט.

עוד צוין בתגובה לבית המשפט, כי "ככל שמצויים בידי המוסד תשלומי עתודה שמטרתם לשלם גמלאות לאוכלוסיית המבוטחים בעתיד, סכומים אלה מושקעים באפיקי השקעה של החשב הכללי. חיוב המוסד בתשלום של יותר מ־100 מיליון שקל אפילו יבוא על חשבון כספי הציבור".

בכל מקרה, גורמים בביטוח לאומי טענו אתמול כי פתרון החזר הכספים מצוי רק במתווה ראשוני בלבד ועוד רחוק היום שבו יוחזרו כספים.

מביטוח לאומי נמסר בתגובה, כי "כדי שזכויות העובדים לא ייפגעו, שוקד המוסד על גיבוש מתווה לפתרון עם משרד המשפטים".

תגיות

43 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

39.
החזר רק למי שזקוק באמת
במצב מתוקן כספי הביטוח הלאומי יוחזרו לחלשים בחברה והחזקים לא יבקשו החזרים מתוך תחושה של סולידריות והתחשבות בבני עמו שזקוקים לקצבאות יותר ממנו. בחברה מתוקנת במקום החזר כספי, הביטוח הלאומי יכול לפרסם ולהוקיר את אלה ששלמו יותר ולציינם לשבח כמי שתרמו לצמצום הפערים בחברה. חשיבות הדאגה ההדדית וחוסר הניצול של האחד את השני יהפכו אותנו לחברה הרבה יותר טובה ומאושרת.
תמי שמבירו , נתניה  |  01.05.12
לכל התגובות