למה לפרק את דלק נדל"ן?

פירוק דלק נדל"ן הוא חדשות רעות לכל הצדדים: מחזיקי האג"ח יקבלו רק 9% מהחוב, הדירקטורים ובעלי המשרות בחברה עלולים להיתבע באחריות אישית ובעל השליטה עשוי לעמוד מול מגבלות כחבר בורסה.

על פי תרחיש שערך פרופ' אמיר ברנע, אם דלק נדל"ן אכן תפורק, כל בעלי האג"ח שלה, שהיקף החוב של החברה כלפיהם עומד על 2.1 מיליארד שקל, יקבלו רק כ־9% מהחוב, בעוד שבהסדר ניתן להגיע ל־50% מהחוב. האם אכן בעלי האג"ח מעוניינים בפירוק החברה, או שמא הם מנסים ללחוץ על בעל השליטה יצחק תשובה ולהגיע להסכם טוב יותר לאחר שלא הצליחו במו"מ עמו במשך חודשים רבים?

חשיבותו של שם טוב

לפירוק החברה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת מבחינת קבוצת דלק, שבין אחזקותיה המרכזיות נמצאות הפניקס ואקסלנס:

א. החברות בבורסה: תקנון הבורסה קובע כי אחד מתנאי הכשירות לחברות בבורסה הוא שבעל השליטה בחברה הוא בעל שם טוב, ולא היה בעל עניין בתאגיד שהתפרק מבלי ששילם את חובותיו. הפרה של תנאי זה עשויה להקשות על מערכת היחסים עם הבורסה. גם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מסמיך את המפקח על הביטוח במשרד האוצר לשקול את הרקע העסקי של בעל שליטה בתאגיד המבקש לקבל רשיון מבטח, וביכולתו לבטל רישיון מבטח אם ישנם טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את הביטול.

ב. אחריות נושאי המשרה: האם מאחורי כוונת הנושים עומד, בנוסף למימוש נכסי דלק נדל"ן, גם הרצון לגבות את חובם באופן אישי מהדירקטורים ונושאי המשרה בחברה? להליך פירוק השלכות חשובות על אותם נושאי משרה. סעיף 373 לפקודת החברות קובע כי בחברה שניתן לה צו פירוק ממנה בית המשפט חוקר הבוחן את העסקים שקדמו לפירוק. אין חברה או גוף, בעיקר במקרה של חברה שכשלה, הרוצים כי ייעשו בדיקה וחקירה של עסקי העבר - ייכנסו לקרביים של פעולותיה, דרכי המימון, עמלות לסוכנים, תשלומים מופרזים לנושאי המשרה ויבדקו האם היתה העדפת נושים קודם לפירוק. ממצאים אלו יהפכו לחשופים לכל בעת הדיון בבית המשפט.

זו רק תחילת הדרך שכן אם יתברר, כתוצאה מההליך החקירתי, כי עסקי החברה התנהלו בעבר תוך כוונה לרמות את נושיה, נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה, רשאי בית המשפט להצהיר שכל נושא משרה של החברה שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, יישא באחריות אישית ללא הגבלה לחובותיה של החברה. האחריות היא ללא גבול ולא תלויה בנזק הספציפי שנגרם כתוצאה מניהול העסק במרמה. הסעיף מאפשר גם פיצוי מהיר לנפגע תוך כדי הליכי הפירוק עקב התנהגות של נושא המשרה בתקופה שקדמה לפירוק.

כדי להוכיח מרמה, יש צורך להוכיח יסוד של אי־יושר ממשי לפי מושגי מסחר הוגן, המקובל אצל אנשי המסחר. מדובר בהתנהגות שיש בה משום דופי מוסרי, המאפשרת הפעלת הסעיף.

האחריות היא של דירקטורים ונושאי משרה, מי שמשמש בפועל כדירקטור גם אם לא מונה וכן מי שנושאי המשרה רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו.

גם אם לא קל להוכיח בבית המשפט את כוונת המרמה, קל יותר להשתית אחריות בהליכי פירוק על נושאי משרה לפי סעיף 374 לפקודת החברות, שלפיו אם יתברר תוך פירוקה של חברה שנושא משרה בחברה ביצע, בין היתר, מעשה שלא כשורה או שלא כדין במו"מ הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט לחקור את התנהגותו של האדם, לכפות עליו תשלום כסף ולזכות את החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו. בתי המשפט פירשו בעבר את הסעיף כמתייחס לרשלנות, ואם כך הם פני הדברים - הרי שנפתח פתח רחב נוסף להעשרת קופת הפירוק.

לכולם יש מה להפסיד

ג. מימוש על ידי הבנקים: צו פירוק עלול להיחשב גם כשינוי שליטה בחברה, ואז הבנקים, ובמיוחד הזרים, ישתלטו על הנכסים ויממשו אותם במחירי חיסול.

ד. עירוב חברת הביטוח: היבט נוסף של הפירוק הקשור באחריות נושאי המשרה הוא עירוב חברת הביטוח המכסה את הדירקטורים, כשהתביעה לפירוק היא למעשה תביעה גם נגד חברת הביטוח שביטחה את אותם הדירקטורים.

בהתחשב במהמורות ובזמן שדורשים הליכי הפירוק, ספק אם מצבם של בעלי האג"ח יהיה טוב יותר בהליכי הפירוק מאשר בהסדר נושים שבעל המניות העיקרי מוכן לתמוך בו מכספו ומרצונו כאשר הוא אינו מחויב על פי דין, וספק רב אם החברה ונושאי המשרה שבה אכן מעוניינים בפירוק על תוצאותיו הרבות. לשני הצדדים יש מה להפסיד — ובגדול. האם בפנינו תרגיל בתורת המשחקים?

הכותב הוא יו"ר משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', ומכהן כפרופסור בפקולטה למשפטים ולניהול באוניברסיטת תל־אביב, ובבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.