מבקר המדינה: מנכ"ל משרד הביטחון פעל שלא על פי כללי מינהל תקין

מבקר המדינה מצא ליקויים, חלקם מהותיים, שנפלו בחמש עסקאות יצוא ביטחוני בביקורת שערך בין החודשים אוגוסט 2010 למאי 2011 במשרד הביטחון.

המבקר תקף בחריפות את התנהלותם של מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, וראש אגף הפיקוח לייצוא ביטחוני, מאיר בר שליט, בנוגע להתנהלותם בשלוש מתוך חמש העסקאות שנבחנו. המבקר מצא כי השניים פעלו בניגוד לחוק פיקוח היצוא הביטחוני ותקנותיו, כאשר בשניים מהמקרים לא הפעילו את מנגנון ההכרעה במקרה של מחלוקות עם משרד החוץ.

בנובמבר 2010 אישרו רישיון שיווק לחברה מסוימת בעבור ערכה מסוימת למדינה א', ובמרץ 2011 אישרו את המלצתה של ועדה מייעצת לתת לחברה אחרת רישיון שיווק למוצר מסוים למדינה ב'. במקרה נוסף פעלו שני ושליט בניגוד לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני), כאשר לא הפעילו את מנגנון ההכרעה במקרה של מחלוקות עם משרד החוץ, ואישרו בינואר 2011 רישיון ייצוא לחברה נוספת לפריט אחר למדינה ב'.

המבקר קבע כי התנהלות מנכ"ל משהב"ט באה לידי ביטוי בנקיטת פעולות המצריכות סמכויות חוקיות, ללא סמכויות כאלה; באי-קיום חוק הפיקוח ותקנותיו והוראות משהב"ט; בקבלת החלטות שאינה מבוססת על עבודת מטה סדורה; ובאי-התייעצות עם שר הביטחון בנושאים בעלי השלכה מהותית על מדיניות הייצוא הביטחוני.

המבקר מצא כי בנוגע לעסקה לייצוא מערכת מסוימת למדינה ג' נפלו פגמים מהותיים, כשחלקם אף מהווים פגיעה בכללי מינהל תקין. אי-קיום הכללים מנע ממערכת הביטחון את בחינת סוגיית הייצוא של המערכת למדינה ג' בראייה מערכתית כוללת: בקשתה של מדינה ג' להצטייד במערכות המסוימות לא נבחנה בעבודת מטה סדורה.

חרף המלצות גורמים שונים במשהב"ט שלא להתערב בתהליכי הבחירה המתבצעים במדינה ג' בנוגע לספק של מערכת מסוימת, ולמרות אי-הוודאות בנוגע לספק המועדף על ידי אותה מדינה, קידם משהב"ט את המערכת של תעשייה מסוימת, ובכך חרג מהכללים ומהנורמות לשמירה על ניטרליות בין תעשיות בקידום עסקאות ייצוא ביטחוניות. יתרה מזאת, משהב"ט לא ערך תחקירים כדי להפיק לקחים מהשתלשלות האירועים בעסקה זו.

בעסקה חמישית שנבחנה על ידי המבקר נמצא כי על אף שממדיניוּת הייצוא למערכות מסוג זה עולה כי המדינה הרוכשת היא זו הבוחרת את הספק המועדף עליה, בדצמבר 2010 קבע מנכ"ל משהב"ט כי ראש מפא"ת, מר אופיר שוהם, יחליט על זהות הספק שהמערכת שלו תוצג למדינה ד'. נימוקיו של ראש מפא"ת בדבר אינטרס צה"לי ויכולת הספקה לבחירה במערכת של אחת התעשיות היו רלוונטיים גם למערכת של תעשייה אחרת.

בדו"ח צוין כי מבקר המדינה מעיר בחומרה כי נוכח הרגישות המדינית שבייצוא הביטחוני, המצב של אי-מילוי הוראות חוק הפיקוח ותקנותיו ביחס לתיאום ולהתייעצות עם משרד החוץ, מעלה חשש לפגיעה באינטרסים המדיניים של מדינת ישראל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משהב"ט להפיק את הלקחים העולים מדו"ח זה, ולוודא שליקויים כאלה בתהליכי העבודה לא יישנו.

מבקר המדינה ציין כי רשם לפניו את הודעת שר הביטחון מפברואר 2012, כי בעקבות ממצאי הביקורת "בכוונתו לפעול בהמשך על פי המתבקש מדו"ח הביקורת".

תגובת משרד הביטחון

משרד הביטחון מסר בתגובה לדו"ח כי הוא מצר על כך "שצוות הביקורת לא מביא לידי ביטוי את המורכבות והרגישות שבניהול מערכות יחסים אסטרטגיות – ביטחוניות עם מדינות שונות, ואת המשמעות האסטרטגית שיש למערכות יחסים אלה בשימור היתרון האיכותי של צה"ל. ייתכן שרק בעוד עשרות שנים ניתן יהיה לחשוף את תרומת מערכות יחסים אלה לטובת אינטרסים חיוניים ואסטרטגיים של ביטחון מדינת ישראל. אין חולק על כך שפעולות אלה צריכות להיעשות בכפוף לחוק ולנהלים, אך יחד עם זאת יש מקום לשיקול דעת ומרחב גמישות במקרים ייחודיים הנוגעים למערכות יחסים אסטרטגיות.

"אנשי משרד הביטחון, המנכ"ל ואגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני פעלו ופועלים אך ורק מתוך ראיית האינטרסים הלאומיים, הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל והשמירה על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

"אנו מבינים את הביקורת המופיעה בדו"ח לעניין מספר המקרים הבודדים הנזכרים בו (שניים מתוך מתוך אלפים), אך עם זאת טוענים שהביקורת איננה מתחשבת בנסיבות המיוחדות, ומקדשת את הבירוקרטיה על פני התכליתיות. 

"בכל העסקאות פועל משרד הביטחון בקפדנות, עפ"י החוק ובתאום עם משרד החוץ. המקרים המוזכרים בדוח מהווים מדגם בלתי מייצג של כלל פעילות הייצוא הביטחוני שמוביל משרד הביטחון.

"אופיו המיוחד של עולם הייצוא הביטחוני, וחשיבות היחסים האסטרטגיים עם מדינות מסוימות, מחייבים את מערכת הביטחון בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות, לספק מערכות בזמן הקצר ביותר ובגמישות המרבית, ולגלות אחריות מול מדינת הלקוח, לרבות מתן מענה ספציפי ופרטני לדרישותיו.

"מאז הביקורת הופקו הלקחים וחודדו דרכי העבודה בין משרדי הביטחון והחוץ, ולאור העובדה שהוסכם על כך שהמועצה לביטחון לאומי תשמש כמנגנון הבוררות במקרים של אי הסכמה, לא אירעו מקרים דומים כמו אלה המתוארים. משרד הביטחון פועל כל העת להסדרה ולשיפור תהליכי העבודה עם משרד החוץ, באופן שיאפשר להמשיך ולפעול תחת אותם אילוצים וברוח החוק.

"זאת ועוד, משרד הביטחון נלחם וימשיך להילחם בתחרות הפרועה בין התעשיות אשר יכולות להוות איום משמעותי לייצוא הביטחוני ולמערכת היחסים הביטחונית בין המדינות", נמסר ממשרד הביטחון.