אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצלחה עולה כסף. והרבה צילום: איי אפ פי

הצלחה עולה כסף. והרבה

השיטה בכדורגל האירופאית לא מאפשרת לקבוצות לצמוח אורגנית לתוך הצלחה - לכן הכסף הגדול החיצוני הכרחי ברכישת מקום באריסטוקרטיה האירופאית. עצוב? תאשימו את השיטה

01.05.2012, 19:54 | אוריאל דסקל

לפני ארבע שנים סיימה מנצ'סטר סיטי את עונת 2007/2008 במקום התשיעי - 32 נקודות מאחוריי מנצ'סטר יונייטד. שנה אחרי הפער צמח ל-40, אבל ב-2010 הוא כבר ירד ל-18 נקודות בעונה שעברה עמד על 9. השנה, ייתכן שהפער יהיה בכיוון ההפוך – וסיטי עשוי לזכות באליפות הראשונה שלה מאז 1968.

ההתקדמות של מנצ'סטר סיטי החלה עם רכישתה על ידי השייח' מאנסור בתחילת עונת 2009/10. ניתן רק לשער מה היה קורה לו הסיטי לא היתה נרכשה על ידי מאנסור אבל היתה מתנהלת על פי המודל שהתנהלה על פיו - אימון שחקנים באקדמיה המצוינת שלה לצד רכישת שחקנים זולים אך טובים. במקרה הטוב, סיטי היתה נשארת מאחוריי יונייטד בפער נקודות דו ספרתי. בנוסף, לקבוצה, ככל הנראה, לא היה את הכסף לשמור על השחקנים הטובים ביותר שהיא מטפחת - והיא הייתה נאלצת למכור אותם לכל המרבה במחיר. 

זה היה יכול להיגמר כמו אסטון וילה, שנאלצה למכור את השחקנים הטובים ביותר שלה (כלומר, לאבד את מקומה בחלק העליון של הטבלה) ונלחמת כיום על חייה בפרמיירליג, או במקרה הטוב יותר סיטי היתה יכולה להיות כמו טוטנהאם – שכיום נלחמת על מקום בליגת האלופות אבל צפויה לאבד את השחקנים הטובים ביותר שלה אם לא תגיע לשם.

הבעלים מאבו דאבי טיפלו בזה. הם הזרימו יותר מ-800 מיליון ליש"ט לקבוצה – לא כולל סכום רכישת הקבוצה, כיסוי החובות והסכמי חסות, שרבים מהם מגיעים מאבו דאבי – כדי להעמיד קבוצה שיכולה לזכות בתואר הפרמיירליג.

אמנם רכישת שחקנים לא מבטיחה הצלחה, אבל רכישה נכונה כן. וזה בדיוק מה שעשו במנצ'סטר סיטי. נבנה שלד איתן הבנוי מג'ו הארט בשער, וינסנט קומפאני בהגנה, יאיא טורה בקישור ולמרות שאין דמות דידייה דרוגבה בהתקפה – השחקנים היצירתיים שעוטפים את השלד האיתן הזה מספיק טובים כדי לייצר קבוצה שמתחרה על האליפות.

בלי הכסף הזה, סיטי לא היתה יכולה להשיג מה שהיא משיגה היום - סטטוס של קבוצה גדולה באנגליה. בכלל, נראה שבשיטה הנוכחית בכדורגל האנגלי, קשה מאוד להצליח לטווח הארוך בלי תמיכה של הרבה מאד כסף. ייתכן שזה נכון לגבי הכדורגל האירופי. קשה מאוד לגדול אורגנית בעולם ללא תקרות שכר ופערים ענקיים בין קבוצות, לכן הדרך היחידה לצמוח לגדולה היא לקנות בזול, למכור ביוקר, לגדל בזול, לנסות לשמר את הכוכבים ולעבוד נכון. אבל הצלחה משיטת עבודה כזו יכולה להגיע רק אחרי שנים רבות, וכפי שרואים בארסנל, היא עשויה גם להביא לקיבעון מסוים.

אנחנו רואים קבוצות מצוינות שנבנות דרך האקדמיה שלהן – בורוסיה דורטמונד, למשל. גם אייאקס, שנמצאת בדרך לאליפות הולנד שנייה ברציפות, עושה את זה בעיקר עם מוצרי האקדמיה. לברצלונה יש 7 בוגרי אקדמיה בהרכב. אבל רוב הקבוצות האלו כבר היו חלק מהאריסטוקרטיה האירופאית וההכנסות הטבעיות שלהן מאפשרות לשמור על הכוכבים שהן מייצרות - לפחות בזירה המקומית.

בשביל לשמור על השחקנים הללו כקבוצה שאינה חלק מהעלית, צריך להוציא הרבה מאוד כסף. צ'לסי, למשל, הוציאה מיליארד ליש"ט בפחות מעשור כדי להבטיח את מקומה בטופ של הכדורגל האירופי. זה הבטיח לה צמיחה אדירה בהכנסות, שכעת מאפשרות לה לשמור על השחקנים הטובים ביותר שלה גם ללא עזרתו של הבעלים רומן אברמוביץ'. ייתכן מאוד שבקרוב הקבוצה גם תתחיל להשתמש יותר בשחקנים שהיא ייצרה באקדמיה שלה - ואולי הגיע הזמן, כי הקבוצה משקיעה 10 מיליון ליש"ט בשנה במחלקות הנוער.

"זרם ההכנסות שלך לא הולך להיות טוב אלא אם כן אתה מגיע לטופ פור כל שנה", אמר גארי קוק, מנכ"ל מנצ'סטר סיטי לשעבר. "זה אומר שצריך להביא שחקנים במחירים מופקעים ולהגיע לרמה המקצועית הגבוהה שתאפשר להכנסות הגדולות להיכנס בדלת. חייבים להשקיע הרבה כדי להכניס יותר. זה ככה בכל עסק".

עצוב? ברוטאלי? תאשימו את השיטה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות