צילום: shutterstock
אל תבלבל אותי עם ההכנסות
פייסבוק רכשה את אינסטגרם במיליארד דולר ושינתה את כללי המשחק בעמק הסיליקון. כעת דורשים המשקיעים מהחברות להתמקד במספר המשתמשים באפליקציה ולא בהכנסות. השחקנים הישראלים משוכנעים: המגמה כבר אצלנו
שנות הבועה הסוערות של סוף שנות התשעים היו בסימן ה־eyeball - כל עמוד נצפה ברשת הפך לנכס שניתן להעריכו בסכומי עתק על בסיס זה בלבד. בתחילת 2012 הופיע לפתע מודל חדש שמזכיר מאוד את המודל הישן - מספר המשתמשים באפליקציה. אינסטגרם, הרשת החברתית לתמונות וצילומים ייחודיים, הפכה את השולחן בעמק הסיליקון. החברה נמכרה בשווי של מיליארד דולר, פחות משנתיים לאחר שהוקמה ולא הראתה אפילו דולר אחד של הכנסות. הרכישה הזו שינתה את האופן שבו מוערכות חברות הסטארט־אפ.
במאמר שהתפרסם השבוע באתר האינטרנט של "הניו יורק טיימס" נחשפת אחת ההשפעות המהותיות ביותר שיצרה המכירה. משקיעים מבקשים מהחברות שלהם, "אל תחפשו הכנסות, אל תראו לנו הכנסות. זה יבלבל את הרוכשים הפוטנציאליים שלכם". לפי המאמר, משקיעים בעמק הסיליקון וניו יורק מאוד חוששים שחברות אשר יתמקדו בהבאת הכנסות מהאפליקציה שלהם ולא יתמקדו ביצירת בסיס משתמשים גדול, יכולות להביא על עצמן קללה במקום ברכה. פייסבוק, גוגל ואחרות אינן מתעניינות בהכנסה של חברה כאשר הן רוכשות אותה אלא אם זו חברה שוברת קטגוריה, אם היא יכולה ליצור להן הכנסות ענק, ולכן הכנסות קטנות יכולות להשפיע לרעה על שווי החברות.
זו אינה הרכישה הראשונה בעולם של חברה ללא הכנסות וככל הנראה לא האחרונה, אבל היתה ברכישה עוצמה אשר לא הורגשה אפילו במקרה של רכישת יוטיוב על ידי גוגל ב־1.7 מיליארד דולר ב־2006. עופר סלע, שותף ב־KPMG, אומר ל"כלכליסט" שיש הרבה היגיון בקו המחשבה שלפיו אין להראות הכנסות. "היכולת של חברה להראות הכנסות מהותיות או מודל הכנסות מהותיות בשלב צעיר של חייה היא מאוד בעייתית. אינסטגרם לדוגמה יכלה לשלב מודעות של גוגל או כל דבר דומה על בסיס התנועה העצומה שלה באתר, אבל זה רק היה מלכלך את החברה ואת ההכנסות שלה כי זה לא מקור ההכנסה העיקרי שלה. זה לא העיסוק שלה. חברה רוצה לבסס את ההכנסות שלה ואת השווי שלה על פי הערך שהיא מייצרת ולאו דווקא רק על פי ההכנסות המיידיות שהיא יכולה לייצר. הערך שאינסטגרם יכולה לייצר לפייסבוק הוא הרבה יותר גדול מההכנסות המיידיות שלה. לפייסבוק חשוב מאוד זמן השהייה באתר של המשתמש. חמישית מהזמן של משתמשי פייסבוק מוקדשת לתמונות, ואינסטגרם נתנה לה את התוספת החשובה הזו שיכולה ליצור תוספת ערך משמעותית לחברה שרק היא יכולה להבין את חשיבותה".
"מה שקוסם למשתמש"
אביחי ניסנבאום, לשעבר מנכ"ל AOL ישראל וכיום שותף בקרן ההשקעות הבוטיקית בתחום האינטרנט לול, אומר כי "כשמדובר במוצר אינטרנטי, ה'לוק אנד פיל' של הממשק הוא החשוב ביותר, העובדה שמדובר ביישום או שירות שקוסמים למשתמשים מבחינת ממשק המשתמש חשובה לא פחות מההכנסות, שהן ערוץ אחר. מוצר שמדבר למשתמשים ושמצליח להשיג הורדות מרשימות אומר משהו עליו, וזה בהחלט משפיע על האטרקטיביות שלו הן כלפי המשקיעים והן כלפי החברות".
אורלי יצחקי מהסטארט־אפ וויזסטאמפ טוענת כי המשקיעים בישראל מסתכלים לאו דווקא על שורת ההכנסות, כי אם על ההכנסות שייצר כל משתמש. "להביא היום מסות של משתמשים, בזה הרבה סטארט־אפים ישראליים מתמחים. החוכמה הגדולה היא באחוזי ההמרה, כלומר ביכולת להביא משתמש או להוציא יותר".
כששומעים על רכישה במיליארד דולר של חברה ללא הכנסות, מופיעים מיד זיכרונות מהעבר - הבועה שהיתה בסוף שנות התשעים וגרמה לקריסה קשה של תעשיית ההייטק בתחילת שנות האלפיים. "היום האינטרנט הוא דבר אמיתי ובסיסי. השימושים שלנו כיום ברשת הם כבר צורך לכל דבר", אומר רמי ברכה, שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו.
ברכה וגם סלע אינם סבורים שמדובר בתחילתה של בועה אלא יותר במגמה חדשה. "אנחנו כמשקיעים מייצגים שני סוגים של חברות. יש סוג אחד של חברות שיש להן רעיון שהוא להערכתן הדבר הבא - הקטגוריה החדשה בעולם האינטרנט, ויש חברות שבונות את התשתיות של האינטרנט ותומכות במגה טראפיק הענק ברשת כיום. החברות מהסוג השני חייבות להראות צורך אמיתי בכלים שלהן, ויותר מהר מודל הכנסות שעובד. בסוג חברות כאלו הקרנות בישראל יודעות להשקיע. לסוג הראשון של חברות יש אתגר ראשוני הרבה יותר קשה מהכנסות. חברות הקונספט חייבות להוכיח שהן מסוגלות ליצור קטגוריה חדשה, להוביל אותה, ולהראות לכולם שהמשתמשים אכן נאמנים לה ומשתמשים במוצר. אם החברה מצליחה לעשות את זה היא מגיעה לפרס שנחבא בתוך ההצלחה. הפרס הוא כפול: מצד אחד יש מיליוני משתמשים שנאמנים למוצר, אפליקציה דוגמת דרופבוקס ואחרות; ומצד שני ישנן חברות הענק שגם הן מחפשות קטגוריות חדשות, מחפשות לרכוש את החברות שהמציאו את הקטגוריה ומוכנות לשלם על כך סכומים גבוהים ביותר דוגמת אינסטגרם", אומר ברכה.
"הכנסות לא קריטיות"
לדברי סלע, "חשוב לציין שאין כאן בועה. בתפיסה שלנו אנחנו תמיד יודעים שהחלום הוא הרבה יותר גדול מהמציאות, ולכן חברה שמוכרת חלום לא יכולה לנסות להשתוות לחברת ענק שמתמודדת עם מערכי מכירות משומנים", הוא אומר. "קח לדוגמה את גוגל, היא רכשה את אנדרואיד ב־50 מיליון דולר ועכשיו מחלקת את מערכת ההפעלה לכל אחד בחינם. אין כל ספק שהערך שמייצרת אנדרואיד לגוגל הוא הרבה יותר גדול כיום מ־50 מיליון הדולר שהחברה השקיעה ברכישה שלה. לכן כיום חייבים לבחון חברות במודלים שונים ולא רק במודל של הכנסות מיידיות לחברה".
ג'וני סאקס, שותף בקרן ההון סיכון ג'נסיס, אינו נוטש את מודל ההכנסות ולא מתכוון לומר לחברות שלו להפסיק להראות הכנסות. "בעולם של האפליקציות יש חשיבות עצומה למספר המשתמשים ולאופן שבו הם עושים שימוש באפליקציה. מודל הכנסות ורווחיות של חברה הוא חשוב אך אינו קריטי בשלב הראשון של חיי החברה. אם זו אפליקציה, הרבה יותר חשוב לי להראות איך המשתמשים שלי מורידים אותה ומשתמשים בה ולאחר מכן ארצה לחשוב על הכנסות. יצירה של מסה של משתמשים חשובה לא פחות מאשר הכנסות בשלב הראשון של החברה, אבל חברה ללא מודל הכנסות היא לא חברה שאשקיע בה".
11 תגובות לכתיבת תגובה