בדיקת "כלכליסט": Risen 2 - משחק מחשב לפיראטים עם עצבים חזקים

 

Risen 2 הבטיח לעסוק בפיראטים. לא כאלו של שגונבים תוכנות ממבצרם עמוק במרתף של אמא ואבא, אלא שמעדיפים לשדוד ספינות בקריביים. בתפריט: רום, גרוג או סתם בירה, הרבה קללות, רובים, וודו, מפלצות אימתניות וכמובן שודדים מאיימים. יש אפילו דמות ראשית כתובה היטב, מרירה, צינית ושיכורה תמיד - א-לה ג'וני דפ. מה עוד אפשר לרצות?

הרבה, מתברר. כמו למשל מערכת קרב שעובדת, קצת יותר עומק משל כביש אספלט והכי חשוב - עקביות. כי למרות כל הדברים שעובדים לטובת Risen 2, הוא אחד מהמשחקים הכי פחות אחידים שנתקלנו בהם - בכל הנוגע לרמתו ולסגנון שלו. יש לנו תחושה שהיה אפשר להוציא מהפיראטים האלה יותר.

יו הו הו, ובקבוק של פיקסלים

Risen 2 הוא משחק תפקידים גרמני, והדבר ניכר: המשחקים שמגיעים משם בדרך כלל שמים דגש על סביבות גדולות ועשירות ברוח Skyrim, אך בלי לזנוח את המגמה של סיפור מסודר ולינארי. אתם כבולים לדמות אחת, אם כי יש להם חופש לפתח אותה כרצונכם, ובמקום כמות אדירה של משימות צדדיות וחופש עלילתי, אתם גם די כבולים לסיפור מרכזי אחד - עם כמה אפשרויות בחירה לאורך הדרך.

אתם מגלמים את אותו גיבור חסר שם מהמשחק הקודם, שהצליח להציל את העולם זמנית רק כדי לראות אותו עולה באש. עכשיו הוא קצין בשירות האינקוויזיציה, כועס על כך שנשכח ושיכור מאוד - לפחות בדקות הראשונות של המשחק, עד שיישלח אל העולם החדש, שם הוא יחפש כלי נשק קסום שיוכל להשמיד את הקראקן, נשק המסוגל להטביע את ספינות האינקוויזיציה.

בדרך תעברו בין מספר איים קטנים, עשירים בהיסטוריה ועמוסים בילידים, בסיסי פיראטים ומושבות קולינאליות קטנות. האיים קטנים יותר ממה שפיראנה בייטס בדרך כלל מציעה במשחקיה, אבל יש בהם עדיין לא מעט מערות וסודות חבויים מתחת לפני השטח.

תוכלו ללמוד להשתמש בחרב סייף, ברובים או וודו, שאומנם לא יוכל להרוג את אויביכם - אבל יעזור לכם להשתלט עליהם מרחוק. תוכלו גם לאמן בעלי חיים, כמו קופים, על מנת לסייע לכם בקרבות ולבלבל את האויב. ניתן גם להתמחות בהתגנבות, או בפתרון בעיות באופן דיפלומטי. לצדכם יצעדו אנשי צוות שיסייעו לכם בקרבות, והבחירה באיש הצוות הנכון יכולה לעזור מאוד.

לקראת סוף המשחק, כל האפשרויות האלו משתלבות לתוך קרבות, שלפחות בחלק מהמקרים מצליחים להיות מעניינים ומאתגרים. הם ידרשו מכם חשיבה טקטית ורפלקסים טובים. הבעיה? ייקח לכם הרבה מאוד זמן, נקודות ניסיון וכסף, על מנת להגיע לשם.

נו, מתי מפליגים?

כרגיל במשחקי פיראנה בייטס, אתם מתחילים עם דמות חסרת כל ידע או יכולות, וצריכים ללמוד מיומנויות חדשות על ידי שילוב של דרגות, יכולות ואימון תמורת כסף. הנקודה היא ששלא יכולות כמו חסימה, תגובה מהירה, בעיטות וכו', הקרבות הם לא רק מאוד מונוטוניים - אלא גם קשים במיוחד, ולא בגלל האינטיליגנציה הגבוהה של המחשב.

הדמויות המלוות אתכם יהיו אחראיות בהתחלה לרוב הנזק שתגרמו לאויביכם, דבר שרק יתסכל אתכם - כמעט כמו האינטיליגנציה הממוחשבת הגרועה של רוב המפלצות במשחק. אפשרויות בסיסיות כמו היכולת "להינעל" על יריב, או לחסום בצורה אפקטיבית את ההתקפות אינן קיימות, והממשק אף לא יזהיר אתכם מהי רמת הקושי של המפלצת המזנקת לכיוונכם. ולברוח? ובכן, קשה להאמין שתצליחו לעשות זאת בלי שתמותו במהירות.

התוצאה הסופית מעצבנת, ואת תחילת המשחק תבלו בנסיונות למצוא דרך להתקדם הלאה, אף שכמעט כל משימה ואויב יהיו קשים מדי. הבעיה הזו מקרינה על כל המשחק, ותכניע לא מעט גיימרים שיבחרו לוותר על חווית הפיראטים המפוקפקת הזאת כבר בשלב מוקדם. משחקי תפקידים באווירת פיראטים מעוררים ציפייה לכך שהגיימר העשוי ללא חת ישתלט על ספינה, יאכלס אותה בצוות אמיץ וישוט על פני הימים. כל הדברים האלו קורים - אבל בדרך כלל מאוחר מדי.

 

רמת הכתיבה מצליחה להיות טובה יחסית בחלקים מ-Risen 2, בטח יחסית למשחק תפקידים, אך חלקים אחרים הם ילדותיים ומגוחכים. אנחנו דווקא צחקנו כשהגיבור ניסה בטיפשותו לשכנע את פאטי, השודדת האמיצה שמצטרפת אליכם כבר בדקות הראשונות של המשחק, להישאר במטבח ולבשל - אבל המשחק סובל מהבלחות של הומור ירוד במיוחד. ויותר גרוע: רצף של קווסטים מוצלחים תמיד ייקטע עם קרב קשה במיוחד או קטע סינמטי חדגוני, מה שהורס את הקצב.

קטעי ההתגנבות במשחק עשויים רע, ודורשים מכם רק לחמוק מאחורי גב השומרים, גם באמצע היום. יקח גם זמן מה עד שבכלל תגלו איך לפרוץ מנעולים, ובכלל המשחק לא כולל הרבה משימות עם דגש על התגנבות - וחבל.

המנוע הגרפי והעולם מרשימים בסך הכל, ובהחלט יותר טובים מרוב משחקי התפקידים בשוק, אבל גם הגרפיקה אינה שומרת על אחידות: דמויות ועצמים בעולם יקפצו, יזוזו, ישנו טקסטורות וגדלים, והתוצאה היא שאם יש לכם מחשב מספיק חזק על מנת להריץ את Risen 2 עם היכולות המקסימליות - תראו כל הזמן עצמים קופצים ומרצדים מרחוק. מאוד מתסכל, ופוגע בחווית המשחק.

גם הסאונד סובל מפיצול אישיות. הדיבוב נע מאיכותי - במיוחד בנוגע לדמות הראשית וחלק מהדמויות החשובות יותר - לשטותי לגמרי. פס הקול עצמו חד-גוני למדי, מלבד כמה נעימות מוצלחות בזמן הקרבות, ואין גם אפקטים יוצאי דופן.

השורה התחתונה

 

מבחינות רבות, Risen 2 אינו טוב יותר מהמשחק הקודם בסדרה או אפילו ממשחקי גות'יק המוקדמים. הוא יפה יותר וידידותי יותר לשימוש - חלק מהמשחקים הקודמים היו כמעט בלתי אפשריים לשחקן המתחיל - אבל הוא הרבה פחות מוקפד. המעבר לפיראטים הוא שינוי מרענן בז'אנר החד-גוני של משחקי תפקידים מתחום הפנטזיה, אבל החברה לא השכילה להפיק מכך את המירב.

זה עדיין משחק שכדאי לשחק בו, ושנחמד להעביר איתו את הזמן אם כבר סיימתם את Mass Effect 3. אבל חכו עד שהמחיר ירד - כרגע, זה רחוק מלהיות משחק המצדיק מחיר מלא - 50 דולר.