אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: ראשים מדברים צילום: עטא עוויסאת

השבוע: ראשים מדברים

ההצעה לסתימת פיות לבכירים לשעבר במערכת הביטחון גובלת בפשיזם. יש בציבור מי שמוכן ואפילו רוצה לשמוע ביקורת על החלטות המנהיגים

03.05.2012, 10:16 | תמי ארד
יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, כונה השבוע בכל כינוי גנאי אפשרי. מירי רגב, דוברת צה"ל לשעבר, הזדרזה להכריז שתאיץ את "חוק דגן", הצעת החוק שהעלתה לפני חודשים כדי לסתום לדגן ושכמותו את הפה למשך שלוש שנים מיום סיום תפקידם. חוק הקפאת הלשונות של רגב הוא שדרוג לחוק הצינון הקיים. עושה רושם שחברי הכנסת של הליכוד מתחרים ביניהם מי יעלה את הצעת החוק הפשיסטית ביותר. מי בעד אזיקונים?

כדי להעמיד דברים על דיוקם כדאי לציין לפרוטוקול שיובל דיסקין הוא לא אויב המדינה. בניגוד לכל המלעיזים והמקטרגים על דיסקין, ראש הממשלה עצמו יודע היטב שדיסקין הוא מהטובים. אנשים כמו דיסקין ודגן הם אנשים אמיצים, ראויים, ומדינת ישראל חשובה להם לא פחות מלראש הממשלה ומירי רגב. אבל כאן כדאי לסייג - לדבר בפורום מג'די או בפורום הרצליה זה חשוב ונחוץ כי הציבור ששואל את עצמו לאן פנינו, מבקש לשמוע מה יש לדיסקין, לדגן ושכמותם לומר. אבל לנסות להסביר ליהודים אמריקאים ימניים בפורום של "הג'רוזלם פוסט" בניו יורק שראש הממשלה של מדינת ישראל הוא לא המשיח זה מיותר, משני טעמים: זה לא ישכנע אותם - הם בטוחים שהוא משיח; ולא פחות חשוב, פניה של מדינת ישראל מצטיירים בעולם רע. אפילו רע מאוד. אותם בכירים שמוזמנים לפורומי חו"ל, ירצו או לא, נתפסים כשגרירי המדינה, גם אם הם לשעברים. על כן מי שרוצה להתריע עד שתוקפא לשונו מתוקף החוק מוזמן לשתף, למחות, לפעול, ולגייס כל עוד ניתן, אבל מהארץ.

ערב הבחירות גם המצוננים יכולים לחזק את אלה שכבר הופשרו. ויש בציבור כמה מנדטים מודאגים. לא אלה שנמנים עם 30 המנדטים שבעי הרצון של הליכוד. המנדטים המודאגים לא חוששים רק מאיראן, אלא גם ממחירי הדלק, הדיור, מממדי האבטלה, מצבה של מערכת הבריאות הציבורית ואי־השיוויון בנשיאה בנטל. כל אלה מתחברים לתחושת הקבס שמתחברת אצל האזרחים המודאגים עם ההגדרה פוליטיקאי. הציבור הזה נושא את עיניו לדגן, לדיסקין, ליאיר לפיד, ונראה שגם לציפי לבני. הוא פחות מודאג ממצב הצבירה - מופשרים, מצוננים, מחוממים - הוא עורג לפוליטיקאים מסוג אחר, שלא יזגזגו, שיאמרו את האמת, ושלא יעשו על גבו קומבינות. ציפי לבני זכתה בנקודות לא על הצלחתה אלא על פרישתה וזה אולי אומר הכל. הציבור, זה שלא שייך ל־30 המנדטים שרואים בנתניהו משיח, מאס בחברי המרכז שבוחרים את מנהיגיו. הבעיה היא שאותו ציבור, מפולג בדעותיו, ולא מספיק מיואש. האופטימיות היא עדיין בצד של המשיח.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לא בוחרים יותר ביבי -ביבי לא דואג לציבור בוחריו
הוא דואג רק להשאיר את הקואליציה שלו בעל חשבון מיסי שפתיים לליברמן ואלי ישיי. אפילו דאג לשחרר את גלעד שליט, מה שנוגד לגמריי את אמונותיו, עשה זאת רק בשביל מנדטים. מבחינה כלכלית כשל, מבחינה מדינית לא היינו מנותקים ככה כבר המון שנים. המחירים עלו , המיסים גם, החרדים המשיכו להתחזק , הגרעון השנה רק עלה. הסתכסך עם כל בכירי האוצר וכל בחירי מערכת הביטחון. גם בלשכה שלו כל יום מישהו עוזב.... אז הוא יודע לדבר, ותת מס שפתיים. כן נתן לחם על חשבון גרעון הנחה זמנית בדלק, אבל על תשכחו שגם הוא זה שהעלה את עלות הליסינג למחירים לא כדאיים.
מצביע ביבי לשעבר , ר"ג  |  04.05.12
1.
הבעיה של הראשים המדברים
אם הם היו סמוכים לשולחן הממשלה, הם היו בעד מדיניות הממשלה. במידה ולא, הם יוצאים בהכדזות נגד הממשלה. זה לא רציני, זו לא התנהלות בוגרת ומקובלת. לעתים, על מנת להשיג מטרה חשובה למדינה, במגרש הפוליטי והדיפלומטי, ראש הממשלה חייב להוכיח נחישות ואגרסיביות, על מנת להשיג את המטרה שהוא דבק בה. עובדה שסנקציות חריפות הוטלו על איראן, וזה בזכות הלחץ שהפעיל ביבי, באיום לתקוף את איראן. אם דיסקין ודגן לא מבינים זאת, יש להם עוד הרבה מה ללמוד.
03.05.12