מדד נאסד"ק זינק ב־18% מתחילת השנה, ויש עוד לאן לעלות
סקטור הטכנולוגיה בארה"ב יקבל רוח גבית מהרי המזומן של הענקיות ומהרעב לסיכון של המשקיעים. בלוטק־50 הישראלי הוסיף 23% מינואר
העיסוק הממושך בדשדוש של כלכלת ארצות הברית, בהאטה בשווקים המתעוררים ובמשבר החובות באירופה דורש אתנחתא והתרפקות קצרה על הדברים המעט יותר מעודדים בכלכלה. את נקודת האור אנו מוצאים בסקטור הטכנולוגיה האמריקאי, שמאז נקודת השפל ב־2009 הצליח לייצר למשקיעים תשואה פנומנלית של 140%. בשנה האחרונה בלבד הוסיף מדד נאסד"ק כ־23% לערכו, והוא נמצא ברמה הגבוהה ביותר שלו מאז ימי הבועה של שנת 2000. מתחילת השנה עלה המדד ב־18%.
אם כבר הזכרנו בועה, נציין כי יש כבר מי שמזהיר ומתריע מפני עצימת עיניים, כשחברות ספקולטיביות כמו יצרנית המשחקים החברתיים זינגה עולות בעשרות אחוזים מיום ההנפקה וצונחות למחיר נמוך יותר משוויין בהנפקה בתוך חודש, וחברה כמו פייסבוק מתכננת להנפיק לפי שווי של 100 מיליארד דולר, בעוד שהרווח השנתי שלה מסתכם במיליארד דולר בלבד - מכפיל רווח של 100!הגדרת מטרה
אולם, נדמה כי מספר החברות הנסחרות במכפילים גבוהים במיוחד (המזכירים מעט את ימי הבועה העליזים) אינו גדול, והן ממש לא מאפיינות את רוב החברות בסקטור. מכפיל הרווח העתידי (על סמך תחזיות הרווח ל־2012) הגלום במדד נאסד"ק נמצא ברמה של 14, ואם נתחשב בעובדה שבדרך כלל יותר מ־65% מהחברות מצליחות להכות את התחזיות, ניתן להניח כי המכפיל העתידי עוד נמוך יותר. עשר החברות הגדולות ביותר במדד נסחרות במכפיל רווח עתידי נמוך מ־16, כאשר החברה היקרה ביותר - אפל - נסחרת במכפיל עתידי של 12.5 בלבד.
וכך, מאז מרץ 2009 זינקה מניית אפל ביותר מ־560% והצליחה לאגור כ־100 מיליארד דולר במזומן. החברה כבר הודיעה על מדיניות של חלוקת דיבידנד אחת לשלוש שנים, ובשאר הכסף היא תבצע ככל הנראה רכישות.
השימוש בטכנולוגיה החדישה הצית תור זהב מחודש בתעשייה, כאשר חברות נוספות מייצרות מכשירים בעלי מאפיינים דומים (סמסונג, מוטורולה וכו'), וחברות אחרות מייצרות חומרה מתקדמת לשיפור המהירות והביצוע ועשרות אלפי אפליקציות המעצבות את אורח חיינו. מלבד אפל, ישנן חברות נוספות שמאז הנפקתן הצליחו להכפיל את שוויין, מה שהגביר את הרעב של המשקיעים לסיכון, במיוחד בשנים שבהן בולט היעדרה של אלטרנטיבה. חברות אלו נחשבות למנהיגות בתחומן, ובדרך כלל מגדירות היטב את משמעות הקיום שלהן. חברה כמו Jive, העוסקת בטכנולוגיה לעסקים, שכמעט הכפילה את שווייה מאז שהונפקה בחודש דצמבר, ידעה להגדיר את עצמה כ"חברה המאמינה שהטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה בעבודה צריכה להיות טובה לפחות כמו זו שאנחנו משתמשים בה בחיינו הפרטיים".2 טריליון דולר במזומן
סיימון סינק, מרצה לאסטרטגיה באוניברסיטת קולומביה ומחבר רב־המכר Start with Why: How Great Leaders Inspire Everyone to Take Action, הגדיר זאת בצורה הטובה ביותר בהרצאה המדוברת שלו ברשת, הנושאת את שם ספרו. בהרצאתו הוא מסביר כי חברה, כמו מנהיג, צריכה להגדיר קודם כל מדוע היא קיימת, לאחר מכן להגדיר איך לבצע זאת. ולבסוף - הרווחים שלה הם רק תוצר של החשיבה הנכונה הזאת. נדמה כי התנהלות דומה קיימת באפל, שהגדירה את מטרת קיומה "לתרום לעולם על ידי יצירת הכלים עבור המוח שיקדמו את האנושות".
נכון לימים אלה, החברות הגדולות יושבות על צבר מזומנים עצום, כאשר 10 חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארה"ב סיימו את שנת 2011 עם 350 מיליארד דולר במזומן. אולם, למרות השיפור במאזן של החברות הללו, שיעורי הרווחיות שלהן נשחקו עם השנים, מה שמגביר אצלן את הרצון לבצע רכישות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, או בעלות פוטנציאל סינרגיה שישפר את שיעור הצמיחה בעסקי הליבה שלהן.
אף אחד לא יודע לומר בוודאות האם הרכישה של אינסטגרם על ידי ענקית כמו פייסבוק במחיר של מיליארד דולר נועדה לשפר את איכות המוצר של פייסבוק או את הצמיחה של החברה, או האם עצם הגידול המהיר של אינסטגרם הוביל את מארק צוקרברג לרכוש אותה ולחסל אפשרות של מתחרה פטנציאלית. כך או כך, רכישה כזו מציתה את דמיונם של המשקיעים ואת הרעב שלהם למניות בסקטור זה, במדדים, בקרנות הון סיכון וכו'.
נכון, המשבר באירופה עשוי בהחלט להעיב על סקטור הטכנולוגיה בתקופה הקרובה, כאשר שנאת הסיכון של המשקיעים עשויה לגבור והחברות הגדולות יעדיפו להשאיר את המזומנים בהישג יד לעת עתה. עם זאת, המזומן שבידי החברות שהגיע כבר לשיא של יותר מ־2 טריליון דולר ימצא בסופו של דבר את דרכו לשוק, מה שמבטיח לנו עוד לא מעט דיבידנדים ורכישות שיספקו רוח גבית לסקטור הטכנולוגיה.
עודפי נזילות בקרב ענקיות הטכנולוגיה וסנטימנט חיובי סביב הענף כולו הם תמיד חדשות טובות לחברות סטארט־אפ המחפשות משקיע אסטרטגי או אפילו אקזיט מהיר. ישראל (שנחשבת למדינת סטארט־אפ) בהחלט תיהנה מהטרנד החיובי, אך מכירת חברות הסטארט־אפ נחשבת עדיין לסכום קטן בתרומתו לתוצר.
השקעה ממשלתית
במאמר שפורסם לפני חודשיים ב"אקונומיסט" נעשה ניסיון לתהות על קנקנו של היזם הישראלי, ולענות על השאלה מדוע המיזמים הישראליים אינם מתפתחים לענקיות כמו גוגל ומיקרוסופט, אלא נמכרים בדרך כלל בשלבים הראשונים שלהם (בכתבה לא התעלמו מצ'ק פוינט או טבע, כמובן). ישראל אמנם מתאפיינת בידע והעזה, חלקם נובעים מצורך - כמו טכנולוגיית מים וחקלאות, טכנולוגיית אנרגיה וטכנולוגיה צבאית כמובן. אלו מתודלקים על ידי יחידות צבאיות כמו 8200, חממות טכנולוגיות ממשלתיות, ולא מעט תחרויות, במטרה לחשוף את היזמים הצעירים למשקיעים רלבנטיים. ב־2010 הצליחה תעשיית ההייטק הישראלית לייצר את ההשקעה הגדולה ביותר ביחס לאוכלוסייה (170 דולר לאדם לעומת 75 דולר בלבד בארה"ב).אולם, הבעיה של המיזמים הישראלים היא הלקוחות - כשהאוכלוסייה במדינה מונה קרוב ל־8 מיליון איש בלבד, הסיכוי להפוך לענקית בתחום יורד משמעותית.
אז ענקיות עדיין אין פה, אבל סקטור הטכנולוגיה (וגם סקטור הביומד) המקומי פורח. בהסתכלות מקומית, מדד בלוטק־50 הכפיל את עצמו מאז השפל בנובמבר 2008 והוסיף כ־23% לערכו מתחילת השנה. בנוסף, נראה כי מכירות הסטארט־אפים ממגנטות את ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, שמחליטות לפתוח את מרכזי הפיתוח והמחקר שלהן כאן בישראל. אינטל ומיקרוסופט זיהו כבר מזמן את הפוטנציאל, בהמשך הצטרפה גוגל וכעת מצטרפות גם אפל ופייסבוק.
השורה התחתונה: המשבר באירופה עשוי להעיב על סקטור הטכנולוגיה בתקופה הקרובה, אך עודפי הנזילות של החברות הגדולות והסנטימנט החיובי סביב הענף כולו יתמכו במגמה החיובית בענף, שתתבטא בין היתר ברכישות של חברות.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה