הליקוי נחשף בדו"ח המבקר, אז מה?

בכל שנה מפרסם מבקר המדינה דו"ח מקיף, הנפרס על פני מאות עמודים, ובו שורה ארוכה של ליקויים שבוצעו על ידי גופים ציבוריים והעומדים בראשם. מדי שנה אנחנו נחשפים למחדלים בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה והבטיחות. המבקר מצביע על היעדר מינהל תקין ועל חששות מניגודי עניינים פוטנציאליים.

כמה ימים לאחר הפרסום והרעש התקשורתי והציבורי שהוא מעורר, הדו"ח שוקע באבק. בדרך כלל עד פרסום הדו"ח הבא. וחוזר חלילה. אחת הביקורות המרכזיות כלפי מוסד דו"חות המבקר היא כי מדובר בכלי "חסר שיניים" וכי לא נעשה כלום עם הממצאים החמורים הנחשפים בדו"חות, הליקויים לא מתוקנים והאחראים ממשיכים בדרכם.

השבוע פורסם עוד דו"ח כזה, האחרון של המבקר הנוכחי מיכה לינדנשטראוס, שפורש בחודשים הקרובים. יום לאחר פרסומו של הדו"ח חזרנו לפרקים עיקריים בדו"ח המבקר לשנה שעברה כדי לבדוק האם וכיצד תוקנו הליקויים. לצורך ביצוע הבדיקה נעזרנו באגף המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה - הגוף שתפקידו לעקוב אחר תיקון הליקויים שעליהם הצביע המבקר ולדווח עליהם לממשלה ולכנסת.

האגף ניזון לצורך המעקב מן הגופים שספגו ביקורת בדו"ח המבקר, אולם רק משרדי הממשלה מחויבים למסור לו נתונים. יתר הגופים המפוקחים (כמו אוניברסיטאות וקופות חולים) כן מבוקרים על ידי המבקר אך לא חייבים בדיווח לאגף הפיקוח. בימים אלה עובדים באגף על הצעת חוק שתחייב אותם גם בדיווח אחרי תיקון הליקויים.

לדברי יעקב זלצר, ראש אגף הפיקוח, בארבע השנים האחרונות, מאז שהוקם האגף, חלה עלייה דרמטית במספר הדיווחים על תיקון הליקויים מ־15% ל־58%.

בדיקת "כלכליסט" את תיקון הליקויים שפורסמו בשנה שעברה מעלה תמונה עגומה. ליקויי בטיחות במרבית גני הילדים שעליהם הצביע דו"ח המבקר הקודם עדיין לא תוקנו. הטיפול בעומס שבמחלקות הפנימיות של בתי החולים נמצא בחיתוליו. מנגנון שכר העידוד של חברת החשמל לעובדיה עדיין לא תוקן בהתאם להמלצות המבקר ואוניברסיטת תל־אביב, שבמוסדותיה נמצאו כשלים בקבלת ההחלטות, וביחסי הגומלין בין המוסדות השונים קיים קושי לעקוב אחר הליקויים, אף שלדבריה בוצעו תיקונים, משום שבחברה בחרו שלא לדווח עליהם לאגף הפיקוח.

אוניברסיטת ת"א

חוסלו הקשרים בין אנשי עסקים לאוניברסיטה? תלוי את מי שואלים

הליקוי: דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 תיאר שורה של ליקויים בהליך קבלת ההחלטות באוניברסיטת תל־אביב. עיקר הביקורת התייחסה למימוש המניות והאג"ח מתיק ההשקעות של האוניברסיטה בידי יו"ר הוועד המנהל הקודמת ליאורה מרידור בשנת 2009, החלטה שהתקבלה בניגוד להמלצת ועדת ההשקעות של האוניברסיטה.

ביקורת נוספת התייחסה להדחת נשיא האוניברסיטה הקודם פרופ' צבי גליל בידי הוועד המנהל בחופזה ושלא על פי חוקת האוניברסיטה. כמו כן מתח המבקר ביקורת על הקשר ההדוק בין אנשי עסקים לבין הנהלת האוניברסיטה ומצא חשש לניגוד עניינים בפרויקט מעונות הסטודנטים שאותו הוביל נציג הוועד המנהל לשעבר היזם אלפרד אקירוב. בנוסף נמצא חוסר איזון מספק בין מוסדות האוניברסיטה השונים.

אוניברסיטת תל אביב (ארכיון) | צילום: אריאל בשור

התיקון: נכון לדצמבר האחרון, לא טרחה האוניברסיטה לדווח על תיקון הליקויים לאגף הפיקוח במשרד ראש הממשלה. לטענתה, היא לא חייבת לדווח. כך שלפי דו"ח המעקב כל הליקויים שנמצאו לא תוקנו. מהאוניברסיטה, לעומת זאת, נמסר בתגובה לפניית "כלכליסט" כי מרבית הליקויים דווקא תוקנו.

עוד נמסר מהאוניברסיטה כי זו בחנה מחדש את מערכת האיזונים בין חבר הנאמנים, הוועד המנהל והסנאט. "בעקבות הלקחים שהופקו, נעשו שינויים בחוקת האוניברסיטה ובסדרי העבודה של ועדות המינויים, כמו כן בהתאם לדו"ח יושמו ההמלצות הנוגעות לנוהל ההשקעות של האוניברסיטה. לדברי האוניברסיטה, זו לא דיווחה על הליקויים "כיוון שאיננה מחויבת במסירת דיווח על ההתקדמות בתיקון הליקויים למפקח הכללי".

בתי החולים

העומס במחלקות מטופל על ידי "קשר מתמיד" של משרד הבריאות

הליקוי: הפרק בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 שעסק במצוקת העומס של המאושפזים במחלקות הפנימיות בבתי חולים מצא, בין היתר, ששיעור התפוסה מגיע אף ל־170%, ו־15% מהחולים מאושפזים שלא לצורך.

התיקון: בדו"ח המבקר דובר על כך שיש צורך בהוספת 3,600 מיטות עד סוף 2015. בפועל מראה דו"ח המעקב כי משרד הבריאות החל ביישום וכבר קיבל תקציב ל־960 מיטות. לגבי האשפוזים שלא לצורך נמצא בדו"ח המעקב כי משרד הבריאות מנסה לטפל בבעיה באמצעות "העברת חולים קשישים למרכזים גריאטריים או למרכזים אחרים" וכי ישנן סנקציות כלכליות שעשויות להינקט בגין תפוסת יתר המהווה תמריץ שלא לאשפז שלא לצורך.

בית חולים אסף הרופא (ארכיון) | צילום: צביקה טישלר

יחד עם זאת בדו"ח המבקר השנה נמצאו ליקויים בטיפול השיקומי בקשישים. מספר המיטות הגריאטריות לשיקום קשישים ירד ב־10 השנים האחרונות מ־1,047 ל־895, אף שמספר הקשישים באוכלוסייה עלה. מכאן נוצר עומס שמונע את פינויים של קשישים מהמחלקות הפנימיות. הישארותם שם גם מגדילה את הסיכון שלהם לחלות שוב.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ההתערבות של משרד הבריאות בנושא צפיפות האשפוז מתבטאת בכמה רמות: מנהל אגף בתי החולים נמצא בקשר מתמיד עם הנהלות בתי החולים במטרה לאתר חולים שניתן להעבירם למקומות חלופיים. בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות (רוני גמזו -ה"ק) קבע שהחיוב עבור חולים אלה יהיה ללא כל הנחות. הנחיה זו מכוונת לגרום לקופות לעשות כל מאמץ לאתר מקומות אשפוז מחוץ לביה"ח".

מעונות יום

מפגעי הבטיחות בגני הילדים מחכים לתקציב

הליקוי: בדו"ח המבקר ל־2011 נכתב כי תדירות הפיקוח במעונות היום לא מספקת וכי ב־73% מהמעונות נערך ביקור אחד בשנה לכל היותר. עוד נמצא כי ב־69% מהמעונות נמצא לפחות מפגע בטיחות אחד בביקורי הפתע.

המבקר הצביע גם על חוסר המעש של הרגולטור בנושא הפיקוח על המעונות, הגובל ברשלנות כלפי ההורים וילדיהם, הסומכים על רשויות המדינה. "על משרד התמ"ת לפעול ביתר נחישות בעניין זה, להנחות את מערך הפיקוח שינקוט אמצעים נגד מפעילי מעונות שאינם מתקנים ליקויים חמורים, לפעול להחלת סטנדרטים עדכניים בהפעלת מעונות ולקדם חקיקה עדכנית בנושא".

מעון יום (ארכיון) | צילום: גלעד קוולרציק

התיקון: במעקב התגלה כי משרד התמ"ת פרסם בתחילת 2011 מכרז בנושא, נאלץ לבטלו בשל קובלנה שהוגשה ופרסם שוב מכרז ובו התקבלו שתי הצעות אשר נמצאות בשלבי בדיקה לבחירת הזכיין.

לגבי מפגעי הבטיחות, נמצא בדו"ח המעקב כי "הועבר למשרד האוצר אומדן עלויות לתיקון דרישות בטיחות. טרם אושר תקציב".

על פי דו"ח המעקב, אוישו תקנים, בהם תקן ממונה רישוי ואכיפה המסדיר את עבודת הפיקוח וארבעה תקנים לפיקוח על הצהרונים, עם זאת: "תדירות הפיקוח טרם גדלה".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "המשרד החל בתחילת 2012 את תהליך המיפוי. עד כה נבדקו כ־350 מעונות, ועד לסיום התהליך הצפוי בסוף השנה הנוכחית ייבדקו למעלה מאלף מעונות נוספים. עם סיום הבדיקה יפולחו הממצאים בהתאם לדרגות חומרה והמשרד יקבע בהתאם תוכנית עבודה לטיפול בליקויים".

חברת החשמל

שכר העידוד ממשיך לזרום

הליקוי: בדו"ח מבקר המדינה מ־2011 התגלה שחברת החשמל משלמת שכר עידוד לעובדיה בניגוד להוראות. הסכום שחולק ל־12,000 עובדי החברה הצטבר ל־400 מיליון שקל. בנוסף, רשות החברות הממשלתיות, אחד הרגולטורים הרלבנטיים, אינה מקבלת עדכונים שוטפים על שיטות שכר העידוד.

תחנת הכוח בחדרה (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן

התיקון: דו"ח המעקב חושף כי חברת החשמל לא דיווחה על התקדמות בתיקון. "התקיים דיון בנוגע לתשלום שכר העידוד במליאת הדירקטוריון והוחלט על שינוי שיובא לאישור הדירקטוריון ורשות החברות הממשלתיות". בשורה התחתונה מתברר כי החברה עדיין משלמת שכר עידוד חריג, כפי שעלה ממכתב ששלח הממונה על השכר אילן לוין לפני כחודש. חברת החשמל צריכה לענות ללוין עד אמצע מאי.

מחברת החשמל נמסר כי "מבקר המדינה לא העלה טענה כי שכר העידוד משולם בניגוד להוראת דין או להסכם".

ליאור גוטמן סייע בהכנת הידיעה

עסקים קטנים

החלטה יש, ביצוע עוד לא

הליקוי: עיקרי דו"ח המבקר של 2011 בתחום העסקים הקטנים הצביעו על כך שאין הגדרה ברורה לעסק קטן ובינוני ואין חוק ספציפי שמסדיר את נושא העסקים הקטנים. עוד עלה כי הוצאת רישיון לעסק בישראל נמשכת 219 יום לעומת 147 יום בממוצע במדינות ה־OECD וכי זמן הטיפול הממוצע בבקשת הלוואה מקרנות הסיוע ארוך מדי.

צילום: דוד הכהן

התיקון: הטיפול בביקורת בתחום העסקים הקטנים מראה כי ניתן גם לפעול אחרת. מדו"ח המעקב של אגף המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה עולה כי הרוב המוחלט של הליקויים שעליהם הצביע המבקר בתחום העסקים הקטנים נמצא בהליך תיקון או שכבר תוקן. דו"ח המעקב מראה כי ביולי 2011 התקבלה החלטת ממשלה שדנה בסמכויות הסוכנות לעסקים קטנים, ובהסרת חסמים מרכזיים. החלטת הממשלה הסמיכה את השרים לחוקק חוק עסקים קטנים ומונו בעלי תפקידים. בנוסף הוקמה קרן ייעודית של משרד האוצר לטיפול במפעלים במצוקה.

ליאור גוטמן סייע בהכנת הידיעה