דו"ח טכנולוגי: מנכ"ל יאהו עלול לאבד את התואר - בגלל התואר

יאבד את התואר?

תפקיד מנכ"ל יאהו מסתמן כמסוכן במיוחד לאנשים שמחזיקים בו. בחמש השנים האחרונות התחלפו שם ארבעה אנשים: ג'רי יאנג החליף ביוני 2007 את טרי סמל, החזיק בתפקיד קצת יותר משנה וחצי והתפטר לטובת קרול בארץ. זו בתורה נבעטה בספטמבר האחרון על ידי הדירקטוריון, שהתמהמה כמה חודשים ואז מינה את סקוט תומפסון מפייפאל. עכשיו גם הקריירה של תומפסון בסכנת התלקחות. הפעם לא מדובר בכישלון הקשור לענקית האינטרנט השוקעת, אלא בכשל אישי לחלוטין.

בסוף השבוע חשף משקיע מעיק של יאהו, דן לאוב, שתומפסון שיקר ברזומה שלו כשטען שיש לו תואר במדעי המחשב. יאהו ניסתה לטעון שמדובר ב"טעות", אבל היא הסתבכה כאן משתי סיבות: קודם כל, היא שלחה את המידע השקרי הזה לרשות לניירות ערך; שנית, תומפסון טוען כבר עשור שהוא מחזיק בתואר שאין לו. זו לא טעות, אלא שקר שיטתי.

התוצאה היתה התפוצצות של שמחה לאיד ברחבי הרשת כנגד יאהו. אחד הציוצים המרושעים – לא שיש משהו רע בזה – אמר "מחפש עבודה ביאהו? אל תדאג אם אין לך רזומה או ששיפצת את העבר. הם לא עשו בדיקת רקע אפילו על המנכ"ל!". תומפסון האומלל נאלץ לשלוח מייל לכל העובדים שלו – מהסוג שבארץ נהגה לשלוח – ובו התחנן בפניהם להשאר מפוקסים בעבודה ולא בכך שהוא מרח את הדירקטוריון שלהם. אין ספק שעובדי יאהו, שהמוראל שלהם נמוך יותר מים המלח, יקשיבו לו.

לאוב דורש כעת את הדחתו של תומפסון, ולעשות זאת עד מחר. ספק אם לדירקטוריון של יאהו יהיה את האומץ הנדרש לעשות את זה - זה יעלה את השאלה הלא נעימה האם הם מטומטמים שלא יודעים לבדוק מנכ"ל, או גרוע יותר - שידעו שרימה אבל העדיפו להעלים עין. מה שברור הוא שכאשר ידברו על יאהו בתקופה הקרובה, לא יעסקו במוצרים שלה.

הדבר ההגון, כמובן, יהיה שתומפסון יגיש את התפטרותו ויפרוש לאיזה מנזר. אני מתנצל בפני הקוראים על המהלך הדקדוקי השנוי במחלוקת של שימוש במילים "מנכ"ל" ו"הגון" באותו המשפט.

לא מפתחים כסף

למקרה ששכנעו אתכם אחרת, המחשבה שאפשר להתעשר מבניית אפליקציות בעייתית מאוד. סקירה שערכה חברת השיווק App Promo מציגה תוצאות עגומות ביחס לחלום האמריקאי (והישראלי?) החדש. לחברה אמנם יש אינטרס ברור, שכן היא עצמה עוסקת בקידום אפליקציות, ובכל זאת כדאי לבדוק מה יש להם להגיד.

נתוני החברה מתייחסים לאפליקציות אייפון, שרבות מהן נמכרות בתשלום. לפי הנתונים, 59% מכלל האפליקציות הנמכרות באפסטור לא הכניסו מספיק כסף כדי לכסות את ההוצאות שכרוכות ביצירתן. 68% מכלל המפתחים הצליחו לגרד רק 5,000 דולר או פחות בזכות האפליקציות המצליחות ביותר שלהם. 80% מכלל המפתחים לא מכניסים מספיק ממכירת אפליקציות כדי שיוכלו להתקיים רק בזכותן.; יש להם מקור הכנסה אחר.

רק 12% מכלל המפתחים לאייפון ולאייפד מכניסים (לא מרוויחים!) 50 אלף דולר או יותר מהאפליקציות שלהם. כדי להצליח, עם זאת, הם צריכים תקציבים גדולים מאוד לפרסום: בממוצע הם צריכים להוציא 30 אלף דולר על שיווק, ומשקיעים בו 14% מזמנם.

המסקנה: אם אתה מייצג חברה גדולה, שיכולה להטביע 30 אלף דולר על פרסום מעבר לעלויות יצור האפליקציה, יש לך סיכוי. לא תהיה עשיר גדול, אבל יש לך סיכוי. אם, מצד שני, אתה חדש בתחום ותקציב הפרסום שלך לא יספיק לשבת עם איש מכירות על פלאפל, כדאי שתחפש עבודה אחרת. 

שגוגל תשלם

על פי ידיעה שטרם אושרה אבל נשמעת סבירה לגמרי, גוגל נמצאת באמצע משא ומתן עם רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (ה-FTC), שמטרתו לקבוע איזה קנס היא תצטרך לשלם על התעלמות מודעת מהעדפות הפרטיות של הגולשים.

כזכור, לפני כמה חודשים הופתעו משתמשי הדפדפן ספארי לגלות שגוגל התעסקה עם הדפדפן, השער שלהם לרשת, ושינתה את ההגדרות שלו כך שהיא תוכל לדעת איפה בדיוק הם גולשים. הגדרות הבסיס של ספארי היו אחרות לגמרי: הגלישה לא היתה אמורה להעביר מידע על העדפותיך. אבל אם אתה לא נותן לגוגל את הפרטים שלך, היא לא יכולה לעשות עליך כמה ג'ובות.

הקנס, על פי מקורות בלומברג, יכול לעלות על 10 מיליון דולר. כמו בהערה הארסית ההיא של ג'ורג' ברנרד שאו, אנחנו כבר יודעים מהי גוגל, עכשיו אנחנו רק מתווכחים על המחיר. יש לקוות שהקנס יהיה הרבה, הרבה יותר גבוה: ה-FTC יכול להשית על גוגל קנס של 16 אלף דולר על כל עבירה כלפי כל משתמש במשך כל יום שבה היא בוצעה, וזה כבר יהיה כסף אמיתי – כי אחרת גוגל, שנוטה לאמץ פרשנות חופשית לחוק, פשוט לא תלמד את הלקח.

ההכנסות של גוגל ברבעון הראשון עמדו על כ-8.14 מיליארד דולר. זה נשמע כמו קנס הוגן, כזה שהיא לא תשכח במהירות, ושיגרום למנהלים שלה לחשוב קודם כל על השאלה "האם מה שאנחנו עומדים לעשות חוקי בכלל?". הגיע הזמן, כפי שאמר בשעתו השר לאיומים אסטרטגיים, לצרוב להם את התודעה.

תנו לרגל, מה אכפת לכם?

ה-FBI פנתה לאחרונה לנציגי חברות הרשת המובילות – פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ויאהו – בדרישה שלא להפריע לתכנית החדשה שהיא מנסה לקדם. התוכנית, אגב, תדרוש מחברות רשת לבנות "דלתות אחוריות" לאתרים, שיאפשרו לבולשת ולגופים מפוקפקים אחרים לעקוב אחרי התנועה בהם.

לטענת הבולשת, המעבר מתקשורת מבוססת טלפון לתקשורת מבוססת רשת סיבך אותם מאוד כשהם מנסים לצותת לשיחותיהם של חשודים. נשמע הגיוני. עכשיו היא דורשת שחברות VoIP, רשתות חברתיות ואתרים אחרים יספקו לה גישה למידע של המשתמשים – וזה היה יכול להיות הגיוני, אם לבקשה היה מצורף צו של בית משפט.

הדרישה של ה-FBI רחבה הרבה יותר, למעשה: היא דורשת שבכל פעם ששירות שמישהו עשוי לעשות בו שימוש עולה לרשת, הוא יכיל מראש קוד שיאפשר מעקב אחרי גולשים, או יכיל קוד שיאפשר הרחבה כזו על פי דרישה.

עד כה, ייאמר לזכותן, חברות הטכנולוגיה לא מגלות התלהבות. גם הבית הלבן לא מתרשם במיוחד, והצעות החוק הרלבטיות נתקעו בצינור. אם הן יעברו, המסקנה המתבקשת צריכה להיות שמי שפרטיותו חשובה לו, צריך למצוא שירותים ומוצרים שלא נבנו על ידי חברה אמריקאית. וזה עוד בלי שהזכרנו את CISPA.

קצרצרים

מארק צוקרברג עשה הרבה שגיאות בחייו, אבל זו עשויה להסתמן כגרועה שביניהן: הוא עצבן את המגה-בלוגר הטכנולוגי, רוברט סקובל. האחרון פרסם תגובה כלשהי בפייסבוק, שבתגובה הכריזה עליה כ"בלתי רלבנטית או לא ראויה" ומחקה אותה. לסקובל יש הרבה מכרים וחברים, והתקרית התפשטה כאש בשדה קוצים. בפייסבוק מיהרו להודיע שמעשיהם הוצאו מהקשרם, שהתגובה של סקובל סווגה בטעות כספאם על ידי מערכת זיהוי חדשנית, ושהם נורא, נורא, נורא מצטערים, חטאנו לפניך, רחם עלינו. הם מתכוונים לוודא שזה לא יקרה שנית, לפחות לא לסקובל. אתכם הם סופרים הרבה פחות.

פייסבוק מתקרבת להנפקה שלה, במה שמסתמנת כדבר המאוס ביותר שקרה לעולם הטכנולוגיה פרט לבאזז סביב ההשקות של אפל. כדי לנסות להסיר מעליה השמצות ערב ההנפקה, היא הסכימה בחוסר חמדה להצטרף כמשקיפה לארגון GNI, שעוקב אחרי חברות הייטק ובודק את ההיסטוריה שלהן בתחום זכויות האדם וחופש הדיבור. מעמד "משקיף" – פייסבוק היא החברה הראשונה שמקבלת אותו – אומר שהארגון, שכאמור בוחן את ההתנהלות של חברות, לא יבחן את ההתנהלות של הרשת החברתית והיא לא תפתח בפניו את המידע שלה. מדובר בהצהרה ריקה מתוכן של הצוקרברגיה בנסיון להיראות יפים לפני ההנפקה. גוגל, יאהו ומיקרוסופט בולטות בין החברות שבכל זאת נותנות ל-GNI גישה למידע שלהן.

דיברנו הרבה על קיקסטארטר, ועכשיו מגיע תור Kickstriker - אתר פארודי, שמציע לגולשים לסייע כלכלית למגוון פרויקטים לא ממש מציאותיים. למשל, המשתמש יכול לתרום לקידומו של פרויקט ה-Panoptictopter, מל"ט חדשני שמבטיח להשתמש בחומר נפץ מסתורי שיחסוך בהרוגים בלתי מעורבים. פרויקט אחר הוא "אתר שחור מתנייע", אוטובוס אטום שמאפשר למפעילים שלו "בלחיצת כפתור, לשנות את הטמפרטורה, רמת הרעש, האפלה ו/או הלחות". המערכת מגיעה עם רמקול שיכול להגיע לשנדריליון דציבלים. מדובר, כמובן, בתא עינויים ממונע. סביר להניח שבשלל מעבדות שרשמית לא קיימות, כספי המסים של תושבי העולם המערבי כבר תומכים בפרויקטים דומים.

שר המדע והאוניברסיטאות של בריטניה, דיוויד ווילטס, אמר דברים נחרצים מאד למוסדות האקדמיים של ארצו: פרסמו את המידע שלכם ברבים. אל תסתירו אותו מאחורי חומות תשלום. אל תלכו בדרכן של חברות התקליטים. האתוס שלכם שונה: אתם מחויבים רשמית להפצת הידע בעולם. המצב שבו מידע חיוני – לעתים קרובות רפואי – מוסתר במגזין שמצריך תשלום דמי מנוי מופקעים בעייתי מאוד, ומעורר התנגדות רבה בשנים האחרונות. ווילטס ציין בנימוס עובדה קריטית: הציבור, שמממן את האוניברסיטאות, קנה גם את המידע שהן מפיקות - והוא צריך להיות זמין עבורו.

במשרד ההגנה הבריטי נרשם דיכאון לאחרונה, עקב שורה של התקפות האקרים על האתרים שלו. מייג'ור ג'נרל ג'ונתן שאו אמר בעגמומיות ש"הדור שלי... זקן מדי בשביל זה. זה לא מה שגדלנו עליו. הנטיה הבסיסית שלנו היא לחפש עט ונייר". שאו אמר שהמשרד מקווה להעמיד אסטרטגיות להגנת סייבר עד שנת 2015. הוא רוצה עזרה מפייסבוק, אבל אם זו לא תבוא, הוא מתכוון לגייס ילדים: "זה זז מהר מדי. האנשים היחידים שיכולים לזהות מה קורה הם... הילדים הצעירים. אנחנו צריכים להאזין להם והם צריכים לדבר איתנו". אוי.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"