אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התכנון החברתי יוצא לדרך

התכנון החברתי יוצא לדרך

בשקט בשקט הוכנס לרפורמה בתכנון ובנייה סעיף המחייב שיתוף נציגי ארגונים חברתיים וגורמים ממשרד הרווחה בוועדות התכנון. המטרה: לכלול היבטים חברתיים בתוכניות בנייה. במקביל, במשרד הרווחה מונה לראשונה גורם מקצועי שאחראי על נושא התכנון, ובאוניברסיטה העברית נערכים להכשרת המתכננים החברתיים של העתיד

07.05.2012, 08:34 | שירלי ששון-עזר

אם עד לפני המחאה החברתית של הקיץ האחרון צמד המילים "תכנון חברתי" נשמע מובן רק לאנשי אקדמיה בודדים, כיום, קצת פחות משנה לאחר פרוץ המחאה החברתית, הוא מתחיל ליצור שינויים מבניים בשטח. כך, לפי סעיף שהוכנס בשקט בשקט למתווה הרפורמה בתכנון ובנייה, נציגים של ארגונים חברתיים וגורמים ממשרד הרווחה עתידים להתווסף להרכב המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. תפקידם של אלה יהיה להעלות לדיון במועצה הארצית אספקטים חברתיים שלרוב לא הובאו בחשבון עד היום בדיוני המועצה, בבואה להכריע בנושאים תכנוניים של תוכניות בנייה גדולות.

המודל האנגלי עניים ועשירים גרים במתחמים משותפים אפשר ללמוד מאנגליה: תכנון שטחים נטושים בתוך ערים קודם לתכנון מחוץ לערים; עידוד תושבים לנוע ברגל ובתחבורה ציבורית; ושילוב של אוכלוסיות אמידות ועניות במתחמים משותפים שירלי ששון-עזר, 3 תגובותלכתבה המלאה

נכון להיום, הרפורמה בחוק תקועה בגלל משבר קואליציוני, ולא ברור כעת מתי תעבור לקריאה שנייה ושלישית. גם הבחירות המתוכננות הקיץ לא מוסיפות לוודאות העברתה. עד שיתבהר מה יעלה בגורלה, במשרד הרווחה כבר החלו להכין את הקרקע לשינויים הצפויים. במשרד נאבקו על קבלת תקן חדש לאיש מקצוע מתחום התכנון במשך כמה שנים. ל"כלכליסט" נודע כי במהלך עבודת הוועדה המשותפת לענייני הרפורמה לתכנון ובנייה, השתכנעו גם במשרד ראש הממשלה כי מדובר בתפקיד הכרחי, ולפני כחודשיים מונתה לתפקיד זה אלירז סאס, שמגיעה מתחום התכנון האורבני. עם אישור החוק החדש תהיה סאס הנציגה הראשונה של המשרד במועצה הארצית. בנוסף, חלק מהגדרת תפקידה יהיה הכשרת בכירים במשרד שייצגו את עמדת הרווחה בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה. בכך יקום למעשה לראשונה מערך שמייצג את האינטרסים של השכבות המוחלשות, שבהן מטפל המשרד במערכת התכנון הישראלית וממנה היו ממודרות עד כה לחלוטין.

יריב מן, יועץ למנכ"ל משרד הרווחה, מסביר כי לפני חמש שנים, עם כניסתו של נחום איצקוביץ' לתפקיד מנכ"ל המשרד, הוא הופתע לגלות שהמשרד לא מיוצג כלל במוסדות התכנון. "ההדרה שלנו ממערכת התכנון יוצרת בעיות קשות, כי אנחנו לא נמצאים במקומות שמתקבלות בהם החלטות שקריטיות לציבור שאנחנו מטפלים בו.

למשל, בתוכניות מתאר מקצים שטחי ציבור לגני ילדים או לבתי ספר, אבל לא מביאים בחשבון תכנון מוסדות לאנשים עם צרכים מיוחדים או לחוסים או למכורים לסמים ולאלכוהול", אומר מן. לדבריו, "הבנו ששינוי החוק הוא המנוף להכללתנו כשחקן בתחום התכנון, ובניגוד לכל הביקורות שיש על הרפורמה, אנחנו רואים בה כמה נקודות אור בתחום החברתי ומקווים שהיא תעבור מהר כדי שהשינויים האלה ייכנסו לתוקף".

בתים מוזנחים בשכונת עג בתים מוזנחים בשכונת עג'מי ביפו | צילום: ג'רמי פלדמן בתים מוזנחים בשכונת עג

לדבריו, המשרד לא מייצג רק את מקבלי הסעד בישראל, ואנשי המשרד שיישבו בוועדות יונחו לפעול לטובת סגירת פערים חברתיים מתוך מערכת התכנון. "אנחנו רוצים, למשל, שבפרויקטים של פינוי־בינוי יתייעצו איתנו איך התוכנית תשפיע על הקהילה הוותיקה, או למשל אם בונים מתחמים חדשים לאוכלוסייה חזקה בעיר כמו יפו, שישקלו מהי ההשפעה על הקהילה ביפו. למה אף אחד עד היום לא טרח להרים טלפון למשרד הרווחה ולשאול אם זה נכון לבנות מתחמים לעשירים ביפו שיוצרים פערים חברתיים אדירים? צריך לשאול את השאלות על החוסן החברתי בישראל. אנחנו אחראים על קהילה ברמה חברתית ויש לנו מה להגיד על זה".

"הירוקים לא מייצגים את הקהילה"

הכנסת אנשי משרד הרווחה לדיוני ועדות התכנון היא לא השינוי היחיד בהרכבי הוועדות. במקביל יתווספו למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות גם נציגי הארגונים החברתיים, שעד כה יוצגו באופן חלקי על ידי חברי הארגונים הסביבתיים. בקרב הציבור אין כל הבדל בין הגופים החברתיים לסביבתיים, אך מן מדגיש כי ישנו הבדל משמעותי ביניהם. "אני לא מתבייש לומר שהנושא של הסביבה העיב במשך שנים רבות על הנושא החברתי. בשם הדאגה לחוף, לפרח, לקקטוס ולציפור, שכחו שיש גם צרכים חברתיים. אנחנו מאמינים מאוד שצריך לשמור על הסביבה, אבל אנשי הסביבה חושבים פחות על הצרכים של החברה והקהילה. יש לנו ויכוח קשה גם עם אנשי סביבה שהם חברים שלנו. הם, לגישתם, רואים את עצמם כמייצגים של החברה וזה לא נכון", הוא אומר.

גם בקרב מתכננים באקדמיה ההבדל בין ארגונים סביבתיים לארגונים חברתיים מתחדד כיום. "אנשי הסביבה למדו עם השנים לגשר בין נושאי סביבה לתכנון. נציג של המשרד לאיכות הסביבה יושב במוסדות התכנון וגם נציג של הארגונים הסביבתיים, אבל אין נציג של ארגוני החברה האזרחית", אומרת ד"ר אמילי סילברמן, חוקרת בכירה בתחום התכנון העירוני. "לאנשי סביבה יש כלי שנקרא תסקיר סביבתי שדרכו מסתכלים על תכנון ובוחנים השפעות סביבתיות, זיהום אוויר, זיהומי קרקע ופגיעה בנוף.

לעומת זאת, אין היום כלי שבוחן מהן השלכות חברתיות של תוכניות. למשל, אם המדינה מתכננת שכונה לעשירים בעומר, איך זה משפיע על באר שבע, או כשנותנים תמריצים לרכישת קרקעות ביישובים בגליל, מה זה עושה לקריית אתא או לקריית מוצקין. אלו החלטות שמשפיעות על האוכלוסייה והקהילה באופן ישיר, אף שהן מגיעות מתחום התכנון והבינוי".

לדברי סילברמן, מסיבה זו גופים חברתיים, חברי אקדמיה מתחום התכנון ומשרד הרווחה מקדמים היום את הכנסתו של התסקיר החברתי כמסמך חובה באישור של תוכניות בנייה גדולות, שיבחן מהן ההשלכות החברתיות של תוכניות בנייה על אוכלוסייה אזרחית ופערים חברתיים. בנוסף החל כיום דיון אקדמי על חשיבות תפקידו של היועץ החברתי בהליכי תכנון. "היום כל תוכנית מחייבת יועץ סביבתי, אבל אין שום תקן ליועץ חברתי. בעשור האחרון התפקיד הזה עבר מהפך בארצות המערב, ויש דברים מרתקים שנוכל ללמוד ולהתאים למה שיש אצלנו", אומרת סילברמן.

מחברים בין צדק חברתי לתכנון

סילברמן חרתה על דגלה בשנים האחרונות את קידום הנושאים החברתיים בתחום התכנון. עד לאחרונה היא עמדה בראש המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון. בשבוע שעבר היא השיקה את ה"בייבי" החדש שלה באוניברסיטה העברית: הסדנה לתכנון חברתי. מדובר באכסניה אקדמית חדשה מסוגה בארץ שתרכז תחתיה מחקרים, סדנאות והשתלמויות, וכן יצירת חיבורים בין גופים ממשלתיים לרשויות מקומיות ואנשי אקדמיה בכל מה שקשור לקו התפר שבין תכנון להיבטים חברתיים. הסדנה כבר קיבלה את ברכתה של קרן פורד בישראל, והיא תשתף פעולה עם הסטודנטים של בית הספר לעבודה סוציאלית.

עבור סילברמן, קבלת המימון לגוף מסוג זה בישראל מעידה על התחלה של לא פחות ממהפכה, אבל כדי ליצור שינוי אמיתי יש לעבור דרך ארוכה, לדבריה. "לא ניתן לפתור בעיות של צדק חברתי בלי להתייחס למרחב שאנו חיים בו", היא מצטטת את פיטר מרקוזה, פרופ' לתכנון עירוני באוניברסיטת קולומביה, תומך נלהב של תנועת "לכבוש את וול סטריט" שקמה בקיץ האחרון וחבר בתנועת "זכות לעיר", שמטרתה ליצור שוויון בין אוכלוסיות בתכנון נכון של ערים. "בארץ אנחנו לא מחברים בין שאלות של צדק חברתי לנושא התכנון. כיום אין אפילו אדם אחד שאחראי לנושא זה בוועדות השונות".

פרויקט אנדרומדה ביפו, צילום: דמיטרי שבצ פרויקט אנדרומדה ביפו | צילום: דמיטרי שבצ'נקו פרויקט אנדרומדה ביפו, צילום: דמיטרי שבצ

אחת המטרות של סילברמן היא לפתוח את השיח בין מתכננים חברתיים בישראל למתכננים בחו"ל. אחד המרצים המבוקשים שבכוונתה להזמין לסדנה הוא ריצ'רד רוג'רס, האדריכל שהוביל את האורבן טסק פורס באנגליה (ראו מסגרת). סילברמן מוסיפה שמלבד למידה מגורמים מקצועיים בחו"ל, הסדנה תעודד מפגשים בין בכירים ברשויות מקומיות בארץ שיוכלו ללמוד אחד מהשני. "יש לא מעט סגני ראשי עיריות שמחזיקים בתיק הדיור החברתי או ההתחדשות העירונית. למעשה אין תיק כזה, אבל הם נמשכים לנושא כי שם נמצא הקשר הישיר עם הקהילה. המטרה היא לאפשר להם לקיים דיאלוג זה עם זה".

"לשתף את הציבור"

פרופ' ארזה צ'רצ'מן מהטכניון, החברה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה זה חמש שנים, רואה בשינויים שמתרחשים במשרד הרווחה ובהקמת הסדנה באוניברסיטה העברית פריצות דרך, אבל מאמינה שמהפך אמיתי בתחום התכנון החברתי דורש הכנסה של הליך נוסף לכל הליך תכנוני, שנקרא "שיתוף ציבור". כיום ישנה חובה בכל תוכנית כוללנית ליצור הליך של שיתוף ציבור, אבל בפועל נראה כי משרדי הממשלה רואים בכך בעיקר הליך שמעכב אותם בדרך לאישור תוכניות ולא כלי חברתי שיכול ליצור שינוי אמיתי.

לדברי צ'רצ'מן, במקום הזה טמון השינוי התפיסתי האמיתי. "תהליך תכנון שמביא בחשבון את האוכלוסייה ומאפשר לה להציע רעיונות לדרך שבה היא רואה את הסביבה שבה היא חיה, היה מונע לדעתי התנגדויות רבות לתוכניות". לדבריה, במקרים רבים מתחילים את הליך השיתוף לציבור כשהתוכנית כבר מגובשת, דבר שיוצר התנגדות אזרחית חריפה גם לתוכניות שהממשלה משוכנעת כי הן טובות לציבור. "כביש 531, למשל, היה אמור לשפר את החיים של תושבי כפר סבא, הרצליה ורעננה. התושבים אמרו: 'אנחנו לא רוצים את זה'. אנשי המערכת היו מתוסכלים, כי הם לא באו לעשות דבר רע. התושבים אמרו שהם רוצים כביש אבל שיהיה מתחת לאדמה, והם מבינים טוב יותר כי הם גרים שם. עכשיו התוכנית תקועה, וזה לא היה קורה אם היו נותנים לאנשים לומר מה הם רוצים לפני שהתחילו לתכנן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
צדק סביבתי זה צדק חברתי
לא משנה כמה כסף תקבלו במשרד הרווחה לא תוכלו ליצור הפרדה בין חברה לסביבה. אוטובוסים זה חברתי וסביבתי פחות זיהום אויר שווה פחות מחלות ומקרי מוות - חברה וסביבה חוף ציבורי פתוח לכולם ולא רק לעשירים זה גם חברתי וגם סביבתי. אסור לאשר את הרפורמה
פעיל סביבתי , באר שבע  |  08.05.12
3.
נושאים סביבתיים ונושאים חברתיים לא באים אחד על חשבון השני! הם משלימים!
בהחלט ראוי שיהיה יצוג לקול החברתי בועדות השונות, אך לא על חשבון הקול הסביבתי. ובהחלט אין צורך לאשר את הרפורמה המסוכנת הזו כדי להכניס תיקונים חשובים כמו ייצוג נושאים חברתיים בועדות, או הכנת תסקיר השפעה על החברה. אסור לאשר את הרפורמה!
ירדן , הרצליה  |  08.05.12
לכל התגובות