צילום: אלכס קולמויסקי
בעקבות יקבים
תיירות היין המקובלת ברחבי העולם מתחילה לתפוס גם בישראל. מחקר שנערך באוניברסיטת חייפה ממפה את התייר הישראלי, שעדיין לא נוסע במיוחד לסיורי יקבים, אך שמח לבקר בהם באופן ספונטני
תיירות יין ואלכוהול היא תופעה מוכרת בעולם: סיורי יקבים בחבל בורדו, בריוחה ובטוסקנה, ביקורים במזקקות הוויסקי החשובות של סקוטלנד או במבשלות הבירה הגדולות של בלגיה – כל אלה הם יעדים אהודים על חובבי היין והאלכוהול.
תיירות יין היא גם תופעה בעלת משמעות כלכלית: רוב מוחלט של היקבים המשפחתיים הקטנים (המייצרים עד כ-10,000 בקבוקים בשנה) מוכרים את היינות שהם מייצרים כמעט אך ורק ביקב עצמו – לתיירי היין, וכך הוא לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
גם בישראל הולכת תיירות היין וצוברת תאוצה, עם שני יעדים מרכזיים: אזור הגליל העליון ורמת הגולן ואזור הרי ירושלים, לאורך כביש 38 – שני אזורים המרכזים סביבם יקבים רבים, החל מיקבים תעשייתיים וכלה ביקבי בוטיק קטנים.
בכנס מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו, שנערך בשבוע שעבר במכללה האקדמית תל חי, הוצג מחקרם של פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות ונועה שור, תלמידת מחקר בחוג לגיואגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, אשר בדקו את המאפיינים הדמוגרפיים של תיירי היין בצפון הארץ. המחקר מעלה תמונה מעניינת - גם אם לא מפתיעה - של תיירי היין הישראליים.
על פי הפרופיל המוצג במחקר, תייר היין הישראלי הוא אקדמאי (75% מהנבדקים), המועסק במשרה ניהולית או במקצוע חופשי, אשר בדומה לתיירות ממוקדת עניין בתחומים אחרים, יוצא לסיורי יקבים על מנת לשפר את הידע ולהרחיב את הניסיון בתחום היין.
הנתונים האלה אינם מפתיעים: תחום היין הוא תחביב יקר, ועל מנת לסייר ביקבים – בארץ ובעיקר בעולם – נדרשים משאבי זמן וכסף המצויים בעיקר בשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות.
נתון נוסף, שאולי כן מצליח להפתיע, הוא שרק מיעוט מתיירי היין בגליל ובגולן יצאו מהבית במיוחד כדי לבקר ביקבים (7%). היתר שילבו את הביקור ביקב "על הדרך", כחלק ממסלול הטיול, כאשר מעט פחות ממחציתם (43%) כלל לא תכננו מראש את הביקור, אלא "קפצו" ליקב באופן ספונטני. כך שכרדע נראה שתיירות יין של ממש נמצאת עדיין בחיתוליה, אך ניתן לקוות שלפחות חלק מהמבקרים הספונטנים יחזרו לביקורים מתוכננים.
שאלה: מה הופך שנת בציר לשנת בציר גדולה?
בארצות שבהן יש הבדלי אקלים בין שנות בציר שונות, שנה טובה נחשבת שנה שבה החורף היה קר, הקיץ מתון והגשם החל רק לאחר הבציר. בישראל שבה השנים דומות באקלימן זו לזו, ההבדלים מצטמצמים.
יש לכם שאלה?
2 תגובות לכתיבת תגובה