מופז נותן לכחלון כח

בשבועות האחרונים קשה לפספס את סיבוב ההופעות של שר התקשורת, משה כחלון, במופע המבטיח "רפורמה בתקשורת 2: השוק הסיטונאי". חמש שנים, שתי ועדות ציבוריות ושני שרי תקשורת שקיבלו את המלצותיהן אמורים היו להוביל, סוף סוף, לפתרון הבעיה העיקרית (כפי שהגדירו אותה הוועדות ושרי התקשורת): מיעוט תשתיות התקשורת הקוויות בישראל.

בזק ו-HOT הן היחידות המחזיקות כיום ברכיב הקריטי ביותר באספקת שירותי אינטרנט קווי, טלפוניה קווית וטלוויזיה לבתי ישראל: צינורות תקשורת. הרעיון מאחורי "השוק הסיטונאי" הוא לדרוש משתי חברות אלו לאפשר לחברות כמו סלקום, פרטנר, 018 ואחרות לרכוש מהן את הזכות להשתמש באותו חיבור פיזי לבית הלקוח, להוסיף עליו את שירותי התקשורת (ספק אינטרנט וטלפון קווי) והמדיה (טלוויזיה), ולהציע ללקוח חבילה מושלמת - אך גם מוצרים שכאלה בנפרד.

תחת כל מיקרופון רענן מסביר כחלון כי הפעם גובשה התוכנית שתאפשר לממש את הרעיון הישן הזה. במסגרת המדיניות שפרסם, שגובשה על בסיס המלצות ועדת חייק והוכנה בשיתוף משרד האוצר, יתבקשו בזק ו-HOT להתחיל במו"מ עם המתחרות כבר כעת. הממתק הממתין לחברות בסיום התהליך הוא הבטחה לבטל את ההפרדה המבנית בין בזק לבזק בינלאומי ובין HOT ל-HOT.net, שתאפשר לשתי החברות לחסוך בעלויות. בהמשך, במועד שלא ננקב במדיניות, ישקול השר גם לאפשר לבזק ולפלאפון להתמזג, כמו גם ל-HOT ולמירס. בדרך מצפה לבזק הקלה נוספת, כאשר 9 חודשים לאחר שיחתם הסכם שכזה אמור השר לשחרר אותה חלקית מהפיקוח על מחירי הטלפוניה שלה, וכך תוכל להוריד מחירים ולהתמודד מול החברות האחרות ביתר קלות.

לצד הגזרים, המדיניות כוללת גם מקל: אם בתוך חצי שנה ממועד פרסום המדיניות (שהתרחש לפני שבועיים) לא יוצג לפחות הסכם אחד לכל חברה (בזק ו-HOT), יתערב שר התקשורת ויקבע בעצמו את המחירים והתנאים בהם יחויבו בזק ו-HOT לאפשר למתחרות להשתמש בתשתיותיהן.

הכל, לכאורה, נפלא - תמריץ חיובי לבזק ול-HOT, מחד, אמור לגרום להן לשאוף להגיע להסכמים מהירים ככל שניתן על מנת להתחיל את הספירה לאחור לקראת קבלת ההקלות מוקדם ככל שאפשר. מאידך, עונש בדמות קביעת המחירים בידי השר ממתין למי שלא יעמוד בלוחות הזמנים שהכתיב ויפעל לעיכוב התחרות.

אלא שפיזור הכנסת השבוע, לקראת קביעת הבחירות בספטמבר, היה טורף את הקלפים.

 

זמן להסדרת ההגדרות והאכיפה

כיום, יכולתו של שר התקשורת לכפות החלטות על בזק מוגבלת. מחירי הטלפוניה שלה נקבעים מדי מספר שנים, והחברה אמנם יכולה להציע "חבילות" הכוללות קו טלפון ודקות שיחה, אך נזקקת לאישורו של שר התקשורת בטרם תציע את החבילות הללו לציבור. מאידך, בזק יכולה לתמחר כרצונה את תשתית האינטרנט, ונושא זה עמד גם במרכזן של תלונות רבות מצד ספקיות האינטרנט. משרד התקשורת אמנם נזף בחברה לפני כשנה על השקת מבצעים המשלבים טלפוניה ותשתית אינטרנט, אך גם גורמים במשרד מודים שעמדת הכח מול בזק הושגה יותר על בסיס הפופולאריות של שר התקשורת, ופחות על בסיס הכח הרשמי שמעניק לו החוק הנוכחי.

יישום השוק הסיטונאי הוא עבודה מורכבת, ושני הגורמים החשובים ביותר בה הם הגדרות ואכיפה. ללא הגדרות מדוייקות באשר לרכיבים שאותם יחויבו בזק ו-HOT לפתוח לשימוש המתחרות, יכולות האחרונות לנסות ולהתחמק ממחויבות זו באמצעות שימוש בהגדרות טכנולוגיות שונות שלמשרד לא תהיה יכולת להתמודד עימן. גם כיום לא ברור כיצד מבנה הרשתות המשתנה של בזק ו-HOT תואם להגדרות שכמעט לא השתנו במהלך חמש השנים שחלפו מאז הוחל לדון בנושא השוק הסיטונאי. מבקר המדינה חשף לפני כשבועיים כי למשרד התקשורת אין ידע טכנולוגי מספק המאפשר לו להבין מה מתרחש ברשתות התקשורת, ולפיכך אינו יכול לפקח על קיום הוראותיו. מדובר בכשל מתמשך, שנראה שאיש במשרד אינו מוטרד ממנו.

גם בנושא האכיפה המטיר מבקר המדינה אש וגופרית על המשרד בדו"חו האחרון, כאשר קבע כי האכיפה, כאשר היא מתבצעת, הינה איטית, מבוססת על חוקים ותקנות ארכאיים, ולפיכך אינה אפקטיבית. כאשר מאיים שר התקשורת כי התמשכות המגעים בין בזק ו-HOT למתחרותיהן בנושא השוק הסיטונאי תחצה את קו ששת החודשים, הוא, נכון לעכשיו, רק מאיים.

על מנת לבצע את שינויי החקיקה הנדרשים על מנת להעניק לו סמכויות מדוייקות להתערבות במקרה של כשלון במו"מ, כחלון היה נדרש עד לפיזור הכנסת לנסח את השינויים יחד עם משרד המשפטים, להביאם לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, לאשרם בקריאה ראשונה בכנסת, לאשרם בוועדת הכלכלה ולאשרם בקריאה שנייה ושלישית במליאה – משימה בלתי אפשרית בטווח הזמן שנותר לנושא.

לו היו הבחירות מוקדמות והכנסת היתה מתפזרת הבוקר, הכנסת החדשה וועדותיה היו מתכנסים שוב לכל המוקדם בנובמבר - שבעה חודשים לאחר פרסום מסמך המדיניות, וחודש לאחר שכחלון יכול היה לכאורה להתערב במו"מ בין בזק ו-HOT לבין המתחרות, באם לא היה מושג הסכם. וכעת שימו עצמכם בנעלי בזק ו-HOT - עד כה הסתדרו החברות הללו לא רע עם ההפרדה המבנית שנכפתה עליהן. האם לא יתכן שהיו מחליטות, שלא במתואם, לעכב את הדיונים מול המתחרות, מתוך ידיעה כי לאחרונות אין אלטרנטיבה אחרת, ומתוך ידיעה כי לפחות עד תחילת 2013 לא יוכל שר התקשורת לכפות עליהן דבר?

והרשת נשארת פרוצה

בתחום השידורים המצב חמור עוד יותר - כחלון טען בראיון שקיים לפני כשבוע כי "בתוך 3-4 חודשים יחלו סלקום ופרטנר להעביר IPTV (שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט - ג.נ)". כרגיל, הצהרותיו של כחלון סותרות את הפעילות בתוך משרדו - על פי הרגולציה הקיימת, גופים המעוניינים להעביר שידורי טלוויזיה חייבים ברישיון, הניתן להם בידי המועצה לשידורי כבלים ולווין (HOT ו-yes) או הרשות השיניה (ערוץ 2 ו-10). בגופים הללו לא יודעים איך להתייחס לפעילות העברת טלוויזיה על גבי הרשת, כפי שהוכיח צוות שמינה כחלון ביולי 2009, שישב על המדוכה במשך שנתיים ורבע ופרסם באוקטובר האחרון דו"ח מגוחך הטוען כי כיום לא מהווה שידור טלוויזיוני באינטרנט תחרות לשידורי הטלוויזיה המסורתית.

לפיכך, פעילות הטלוויזיה העתידית של סלקום ופרטנר נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של הרגולציה. מחד, הן יכולות לטעון כי בדומה להצגת וידאו באתרים כמו וואלה, YNET ו-YouTube, הן פועלות שלא באמצעות משאב מוגבל ולפיכך אין מקום למעורבות רגולטורית. טיעון שכזה מקומם כמובן את החברות שפועלות מכח רישיון (חברות הטלוויזיה הרב ערוצית, ערוץ 2 ו-10), שכן האחרונות מחוייבות בכללים נוקשים במסגרת רשיונן - תשלום תמלוגים, דרישה להפקות מקור, איסור על תוכן שיווקי (ואף פרסום כלל, בכבלים ובלווין), ועוד. לכאורה, סלקום ופרטנר יתחרו בהן נטולות כבלי רגולציה.

מאידך, סלקום ופרטנר יכולות לבחור בהסדרה עצמית, על מנת שלא להכעיס את הרגולטור המעוניין להשתמש בהן ככלי להגברת התחרות בתחום. הן כמובן לא יתנדבו לשלם תמלוגים ולהשקיע בהפקות מקור, אך ימנעו מהצגת תכנים בעייתיים ושילוב מוגזם של תוכן שיווקי. לכאורה, מדובר בפיתרון לא רע, אך כאן שוב צצה בעיית האכיפה: מה יקרה באם אחת מהן תחליט בכל זאת להשתין מהמקפצה? האם במקרה שחברה מסחרית תקנה יום שידורים שלם של אחת מהן, יוכל גורם רגולטורי כלשהו למנוע זאת? התשובה היא לא, והיעדר הטיפול המתמשך בנושא זה הוא אחת מהשערוריות הגדולות בתולדות משרד התקשורת.

כעת, כאשר מופז וקדימה העניקו לממשלה הנוכחית ושריה מרווח נשימה, והכנסת לא תפוזר, מוטב לכחלון לוודא כי יש בידיו ובידי משרדו את הכלים האפקטיביים להגשים את ההצהרות שפרסם.