אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ככה משיגים דיור בר־השגה: מישיבה באוהל ברוטשילד לישיבות ועדות התכנון והבנייה צילום: נועם מושקוביץ'

ככה משיגים דיור בר־השגה: מישיבה באוהל ברוטשילד לישיבות ועדות התכנון והבנייה

לפעילים חברתיים ברחבי הארץ נמאס לחכות למימוש התוכניות של אטיאס ונתניהו לדיור בר־השגה, והם החלו לקדם לאחרונה תוכניות כאלה בעצמם. כלכליסט פגש את החדרתי שיצא נגד שרי אריסון, הסטודנטים הירושלמים שהפכו ליזמים והיפואים שהפסיקו לחפש את הפתרון בלשכה של חולדאי

10.05.2012, 07:07 | שירלי ששון-עזר

לפעילים החברתיים נמאס לחכות שתוכניות הדיור המורכבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר השיכון שלו אריאל אטיאס יקרמו עור וגידים. הם שבעים כבר מהכרזות על ירידת המחירים שתגיע בעקבות הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, תוכנית הוד"לים והרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. גם הפטור ממס לקופות גמל שישקיעו בדיור להשכרה, שעליו הכריז השבוע משרד האוצר, כבר לא מרשים אותם. פחות משנה לאחר פרוץ המחאה החברתית, הם הבינו שעליהם לקחת את העניינים לידיים ומקדמים בשטח תוכניות לדיור בר־השגה.

כך, ביום חמישי האחרון הגיעו למתנ"ס בית דני שבשכונת התקווה שורת פעילים חברתיים מרחבי הארץ, לפגישה הראשונה של "האב" (קבוצת חשיבה) - סדנה בנושא דיור בר־השגה שמקדמת הקואליציה לדיור בר־השגה עם ארגונים חברתיים נוספים. "אנחנו עושים בסדנה את מה שלא הצלחנו לעשות במחאה של הקיץ. זאת אומרת לקחת קבוצות של צעירים שמנסות ליצור דיור חברתי ולתת להם כלים ליצירת לחץ על המערכת", אומר לב ארן, ראש מוקד הדיור בעמותת שתי"ל, אחת השותפות בקואליציה לדיור בר־השגה. לדבריו, "אנחנו מאפשרים להם לשבת זה עם זה כדי שלא יהיו לבד מול הוועדה המקומית או המחוזית שעמה הם מתמודדים. אנחנו יוצרים פורום של אנשים שמתמודדים עם אותם הנושאים. זו למעשה השלמה של המחאה. אם המחאה היתה להביא מסות של אנשים שמוחים נגד הרבה מאוד דברים, פה מתמקדים ביצירת מומחיות קונקרטית שמנסה לקדם צדק חברתי בדיור".

פעילים חברתיים דיור בר-השגה, שכונת עגמי יפו, צילום: תומי הרפז פעילים חברתיים דיור בר-השגה, שכונת עגמי יפו | צילום: תומי הרפז פעילים חברתיים דיור בר-השגה, שכונת עגמי יפו, צילום: תומי הרפז

לדברי ארן, קבוצות נוספות עתידות לקום גם בבאר שבע, המיועדות לאנשי הדרום, ובחיפה עבור אנשי הצפון. למפגש הראשון של הקבוצה בתל אביב הגיעו פעילים מצפון ומדרום וגילו שיש ביניהם מכנה משותף גדול. "אנשים באו עם הרבה מאוד תסכול מול הממסד התכנוני. באו ממצב שבו הם נאבקים לדיור בר־השגה, והרשות המקומית לא תומכת ומסייעת להם. היא קודם דואגת שהקרקע תגיע ליזם הפרטי ואחר כך שולחת אותם אליהם. היזם הפרטי בכלל לא מעוניין באנשים צעירים ועניים, אלא רוצה אוכלוסיות מבוססות", הוא מספר.

בקואליציה מבטיחים להעניק לקבוצות ליווי צמוד לאורך כל הדרך למימוש הפרויקטים. "משום שאנחנו גוף אזרחי שאינו בעל משאבים קשה לנו להילחם בממסד התכנוני והפוליטי בכל הארץ. מה שאנחנו יכולים לעשות זה להביא את כולם לאותו חדר ולתת להם כלים. לתת להם חכות במקום להאכיל את כולם בדגים", הוא אומר. "כלכליסט" בדק איך נראה מאבקם של הפעילים שכבר החלו לקדם את התהליך בעירם, וכיצד עבר המאבק מהאוהל ברוטשילד לישיבות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולמכרזי המינהל.

ירושלים: תנועת התעוררות מעירה את העיר

קבוצת רכישה בנתה דירות במחיר הנמוך ב־25% ממחיר השוק

תנועת התעוררות הירושלמית קמה שלוש שנים לפני שהחלה המחאה החברתית. כבר אז התחברו סטודנטים ופעילים חברתיים סביב נושא הדיור בעיר ואיתרו אותו כאחת הבעיות המרכזיות שפוגעות באיכות חייהם. מדובר גם באחת הקבוצות היחידות בארץ שכבר נמצאת בתהליך לקידום פרויקטים לדיור ולא החלה לגשש באפילה רק לאחרונה. לעבודה המאומצת של השנים האחרונות יש גם תוצאות בשטח. התנועה הפכה לחברה במועצת עיריית ירושלים והצליחה גם לקדם קבוצת רכישה ללא מטרות רווח בקריית מנחם על קרקע של המינהל. דירות 4 חדרים בפרויקט שהם מקדמים נמכרו ב־1.1 מיליון שקל בעוד שמחירן בשוק החופשי 1.5 מיליון שקל, כלומר הם הצליחו לייצר לרוכשים הנחה של 25% במחיר הדירות. מרגע שהצליחו לסמן וי על פרויקט ראשון החליטו חברי התנועה כי זו הדרך לשנות את המציאות בעיר שבה הם חיים.

פעילי קבוצת התעוררות בירושלים: (מימין) מירב כהן, דניאל הר כסף, עמוס ומורן זילבר, יאיר אסף שפירא וקובי פריג פעילי קבוצת התעוררות בירושלים: (מימין) מירב כהן, דניאל הר כסף, עמוס ומורן זילבר, יאיר אסף שפירא וקובי פריג' | צילום: תומי הרפז פעילי קבוצת התעוררות בירושלים: (מימין) מירב כהן, דניאל הר כסף, עמוס ומורן זילבר, יאיר אסף שפירא וקובי פריג

"בירושלים יש שתי בעיות מרכזיות: המחירים בה עולים כל הזמן וגם אין כאן הרבה פרויקטים בגלל סוגיות פוליטיות. זה יצר מצב שסגר על הצעירים בעיר בשנים האחרונות. יש כאן עוד בעיה, אם אני רוצה לקנות דירת 3 חדרים, אין אותה במלאי. היתה פה במשך זמן רב בעיקר בנייה של דירות 5 חדרים והן יקרות מדי, אז בשלב מסוים הבנתי שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא לקחת את העניינים לידיים", כך אומר דניאל הר כסף (31).

הר כסף עשה לפני כמה שנים הסבה מקצועית מתחום החינוך המיוחד והפך ליזם בתחום ההתחדשות העירונית. הוא גם חיפש דרך לשלב בין התחום החברתי שממנו הגיע לתחום הנדל"ן שאליו עבר. את התפר הוא מצא, לדבריו, במפגש עם מירב כהן שעומדת בראש התנועה והחלה לדחוף את הנושא במועצת העיר כבר קודם. "הגעתי לתנועה דרך חבר'ה שאני מכיר. אני חושב שמי שרוצה לתרום חברתית בסופו של דבר מוצא את המסגרת. הרבה זמן לפני שהמחאה החלה כבר ישבנו בכנסת בדיונים עם מירי רגב והתחלנו לקדם את נושא הדיור. היום אפשר כבר לראות שיש תוצאות", הוא אומר.

לדבריו, אחרי הפרויקט ששווק בקריית מנחם במסגרת קבוצת רכישה ללא מטרות רווח, המטרה היא למכור דירות במחיר נמוך ממחיר השוק לפי קריטריונים שנקבעים על ידי חברי התנועה. על הכוונת נמצאים כעת שני פרויקטים נוספים, האחד בגבעה הצרפתית והשני בפסגת זאב. הר כסף ממליץ לכל מי שנושא הדיור קרוב ללבו לקחת את העניינים לידיים ולהיכנס למסגרת של עשייה. "אני חושב שהממשלה מחויבת להתעסק בנושא הזה ולא יכולה להסיר אחריות מעליה אבל לשבת ולחכות רק לזה זה כמו לחכות לרוח. האוהלים שהוקמו בארץ זו פעולה של ביקורת. אני אישית מעדיף עשייה יומיומית ומתמשכת ולא קייטנה של קיץ. כדי להזיז דברים בתחום הדיור צריך לרתום לכך אנשי מקצוע, אדריכלים, משפטנים, אנשים שמבינים בחוקי התכנון. הכי קל בעולם זה לבוא ולבקר, אבל לבוא פעם אחת עם שלט ולצעוק זה לא עוזר. צריך להיות בתוך המערכת, לשנות את החוקים ובסוף זה מצליח".

חדרה: ההתנגדות של זהר אזולאי השתלמה

מאבק ביזמים הביא לבניית מאות דירות קטנות בשכונה חדשה

זהר אזולאי היה הראשון שהניח את אוהל המחאה בחדרה. לבד. לא כחבר בעמותה או ארגון חברתי וגם לא מטעם אגודת הסטודנטים. אזולאי (35) עוסק בפיתוח עסקי בחברת תשתיות גדולה והוא נולד וגדל בחדרה. הוא מתגורר בשכירות ובשלוש השנים האחרונות חווה על בשרו עלייה של 50% בתשלום החודשי שהוא נדרש להוציא מכיסו בכל חודש על דיור. באמצע הקיץ הוא מצא את עצמו מוקף באלפי חדרתים עם בטן מלאה על המצב. "בשלב מסוים היינו קהל של 4,000 איש וזה לא מובן מאליו בעיר מנומנמת כמו חדרה", הוא אומר. "המאהל היווה פלטפורמה לתושבי העיר להביע את הדברים שכואבים להם, החל מיוקר המחיה ועד לעובדי קבלן והתנהגות חזירית של הטייקונים וכמובן נושא הדיור שקרוב יותר ללבי".

בסוף הקיץ, באחד מטיולי הבוקר, נתקל אזולאי בשלט שהציבה חברת שיכון ובינוי המודיע על הקמת שכונת הפארק הקורא להגשת התנגדויות לתוכנית בוועדה המקומית. "הבנתי שלא מדובר בבניין אחד או שניים, אלא בשכונה שלמה שעומדת להיבנות עם מעל 2,000 יחידות דיור ושתוכנית שכזאת צריכה להתייחס גם לצורכי התושבים בנושא דיור בר־השגה. לא היה לי שום ידע מוקדם בעיון בתוכניות אבל איכשהו הצלחתי להשיג את החומרים ולהגיש התנגדות לוועדת התכנון המחוזית וחשבתי שזו ההזדמנות ליישם את המאבק החברתי בעניין פרקטי", הוא אומר. הליך הגשת ההתנגדויות נמשך מסוף אוגוסט ועד סוף ספטמבר ובמהלכו התכתב אזולאי עם העירייה ועם חברת שיכון ובינוי. דיון בנושא התקיים בוועדה המקומית בתחילת חודש ינואר.

אזולאי הגיע אליו כדי להציג את התנגדותו בעל פה וגילה כי הוא המתנגד היחיד מטעמים עקרוניים. התנגדות נוספת שהוגשה התמקדה בבעיה טכנית בנושא החניות, אך מעבר לכך לא נראה כי מישהו מהתושבים חשב שיש לו יכולת ליצור שינוי בתוכנית ענק שעתידה לשנות את פני העיר. אזולאי טען בוועדה כי יש להקצות לפחות 30% מהפרויקט לדירות בנות 3 חדרים.

"כל הקבלנים שבונים בנייני מגורים חדשים בפרויקטים הרבים ברחבי העיר מתעקשים לבנות דירות יוקרתיות בנות 4–5 חדרים, דירות גן, גג ופנטהאוזים וזה בניגוד לצורכי התושבים המבקשים דירות צנועות יותר של 3 חדרים, בלי גימור יוקרתי ובמחיר סביר. ההגדרה שלי לדיור בר־השגה היא דירה במחיר הנמוך ממחירי השוק, שאדם ממוצע יוכל להגיע למצב של בעלות על דירה במשכורת ממוצעת במשק, עם משכנתה ל־20 שנה, תוך הוצאה שלא תעלה על 30% מההכנסה החודשית. מכיוון שזו הגדרה קצת מורכבת לתרגום מעשי, חשבתי שבתור התחלה אם יכריחו את היזם לבנות דירות בנות 3 חדרים במקום 4–5 חדרים, הדבר יוזיל את הדירות בפרויקט".

בחודש פברואר קיבל אזולאי מכתב משמח שקבע כי ההתנגדות שלו לפרויקט התקבלה וכ־20% מהדירות יהיו דירות בנות 3 חדרים. כמה שורות לאחר מכן הובהר לו כי לא מדובר בשינוי שלו ייחל וכי הגדרת הוועדה לדירות בנות השגה היא לדירות בשטח של עד 100 מ"ר. מבחינתו של אזולאי לא מדובר בדיור בר־השגה, אבל בכל מקרה מדובר בהצלחה גדולה מכיוון שהיא מוזילה את ערכן של לפחות כ־400 דירות מתוך 2,000 בפרויקט. הוא עצמו, לדבריו, בכל מקרה לא יוכל לרכוש דירה במחירים שקבעה שיכון ובינוי וכך גם צעירים אחרים בני העיר, אבל זה לא גרם לו להפסיק לנסות לשנות את תנאי הפרויקט.

בשלב הבא של המאבק הוא כבר נתקל בחומה בצורה. אזולאי ביקש מהעירייה להעניק הנחה בהיטלי ההשבחה בפרויקט שתעבור ישירות מהיזם לתושבים זכאים שרוכשים את דירתם הראשונה ובתנאי שאלו לא ישתמשו בנכס להשקעה. ההתנגדות למהלך זה לא הגיעה רק מכיוון העירייה אלא גם מכיוון שיכון ובינוי. "שיכון ובינוי התנהגו בדורסנות ובהתעלמות, נגד כל הערכים בחזון הקבוצה המדברים על הקמת סביבות מגורים בנות קיימא, והתייחסות לשיקולים חברתיים וסביבתיים בקבלת ההחלטות, מעבר לשיקול העסקי", הוא אומר. לדבריו, "הגעתי עד למשרדה של שרי אריסון והתגובה שקיבלתי היתה שהיא מנועה מלהגיב".

לדברי אזולאי, הכישלון בדיאלוג מול שיכון ובינוי עם ההצלחה בוועדה המקומית רק מילא את האוויר במפרשיו. בינתיים הוא הספיק להקים שדולה לקידום ענייני הצעירים בחדרה ואף החל לקדם תוכנית שמחברת בין עשייה חברתית להנחות במחירי דירות ולנסות לעניין את העירייה והחברה לפיתוח של חדרה לעשות בה שימוש. "אני אומר לכל מי שהנושא חשוב לו: אל תשקעו חזרה בייאוש. אל תחשבו שהמצב שלכם הוא גזירת גורל. אם משהו מפריע לכם, תעשו משהו כדי לשנות אותו. יזם שלא מתחשב בצורכי התושבים, שיחפש עיר אחרת לבנות בה. שלא 'יעשה קופה' על הגב שלנו".

יפו: קבוצות רכישה למעמד הבינוני

הקמת פרויקטים לציבור הערבי במחירים שפויים

מצוקת הדיור של ערביי יפו הפכה לנושא בוער לפני כחמש שנים עם הוצאתם של כ־500 צווי הריסה ופינוי לבתים בשכונת עג'מי. בעקבות זאת הוקמה הוועדה העממית שמטרתה להגן על זכויות הדיור ביפו. במקביל אוכלסו פרויקטים יוקרתיים כמו אנדרומדה שמשכו אוכלוסיות אמידות לעיר ומחירי הדירות החלו לעלות בקצב מסחרר. בעיית הדיור ביפו משותפת גם למשפחות יהודיות וגם לערביות, אך לאחרונה אישר האיחוד האירופי סיוע תקציבי שאמור לשמש לפיתוח מודל דיור לאוכלוסייה הערבית ביפו מתוך נקודת הנחה שצרכיה ייחודיים וכי המוביליות החברתית שלהם בין ערים היא מוגבלת.

ליהודית אילני, פעילה חברתית וחברה בוועדה העממית ביפו, המשתתפת בסדנה של הקואליציה לדיור בר־השגה עם עוד שלושה פעילים מהעיר, יש בטן מלאה על ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "הוועדה של עיריית תל אביב לדיור בר־השגה שבראשה עמד ארנון גלעדי (מ"מ ראש העירייה - שש"ע), פיתחה קריטריונים שפשוט מוציאים את האוכלוסייה הערבית החוצה מהעיר. הם דיברו על משפחות בעשירון 5 עד 7 שההכנסה שלהן עומדת על עד 14 אלף שקל בחודש, הגבילו את הנושא לגיל מסוים וגם קבעו שאחד מבני הזוג יהיה בוגר צבא. חולדאי גם לא מתבייש לומר שלמי שאין כסף שלא יגור בעיר וזה בניגוד לכל הפואנטה של צדק חלוקתי, של יצירת תמהיל בין אוכלוסיות".

שמס כלבוני, תושבת יפו, הפכה לאחרונה לרכזת הדיור של הוועדה העממית. לאחרונה היא החלה לחוש את מצוקת הדיור על בשרה ביתר שאת. "בשנה האחרונה התחתנתי והבאתי ילדה לעולם והנושא של הדיור הפך קונקרטי ברמה האישית. עד עכשיו גרנו בדירות שכורות בחדר מצ'וקמק ועכשיו אני צריכה בית למשפחה ואני קולטת עד כמה זה בלתי אפשרי להגיע לזה ביפו". כלבוני (37) עבדה עד ליציאה לחופשת לידה כמנהלת בעמותה לחינוך דמוקרטי, ואילו בעלה עובד כשיפוצניק. "גילינו שמעבר למחירי הדירות יש נדבך נוסף וזה העניין התרבותי. רציתי לשכור דירה במושב ליד רמלה. לחבר של בעלי יש שם בית וביקשתי ממנו שיברר לנו מה קורה. הוא אמר שזה מושב קצת דתי והם לא יכניסו ערבים. זה לא רק שאי אפשר לקנות דירה, גם לשכור דירה אי אפשר בכל מקום".

בינתיים נמצאים החברים בוועדה העממית בתהליך למידה. לדברי אילני, לאחר שיצליחו לגבש תוכנית באמצעות התקציב שניתן להם ובסיוע הקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל־אביב וארגון אל רביטא, המטרה היא להקים גוף עסקי ללא מטרות רווח שיחל לקדם פרויקטים למגורים ביפו. "אנחנו חושבים על כיוונים שונים לעשות את זה ועל מבנים שונים לקיום הפעילות שלנו וכמובן גם על התחברות ליזמים מקומיים, זו הסיבה שהלכנו ללמוד את הנושא", היא אומרת. כלבוני מאמינה שהמחאה החברתית עשתה להם שירות ושמהנקודה הזו יכול לצמוח פתרון אמיתי. "אנחנו רוצים ליצור קבוצות רכישה חברתיות לאנשים במעמד בינוני ביפו. למצוא יזמים שמוכנים להרוויח פחות, לא להפסיד אבל להרוויח פחות. זה קורה בעולם ואני רוצה מאוד להאמין שזה יקרה ביפו. אם זה לא יקרה בדור שלי אז בדור של הילדים שלי. אם אני אעבוד היום והילדים שלי יקצרו את הפירות אז זה גם טוב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
שר הפנים אנא חתום מתן תוקף לתב"ע הר/1302 בהוד השרון עוול ,מעל 10 שנים עיכוב ! תב"ע הר/1302
שר הפנים אנא חתום מתן תוקף לתב"ע הר/1302 בהוד השרון ...עוול ,מעל 10 שנים עיכוב !!!! תב"ע הר/1302 בהוד השרון- תכנית שהוגשה להפקדה ע"י אדריכלים ומתכננים מהרשות המקומית הוד השרון,זה האבסורד שמשקף את בועת מחירי הדירות במדינת ישראל , וצריך לפנות בשטף של תלונות מכתבים ופניות על העוול המתמשך שנעשה למעל 1000 משפחות בישראל שגורם בין השאר לבועת מחירים בהוד השרון...למשרד הפנים למשרד השיכון לעיתונות לרשות המקומית הוד השרון משרד המישפטים ,איגודי קבלנים , משרדי ע"ד פניות הציבור בכל משרדי הממשלה וראש הממשלה.....צריך לעצור את העוול שנעשה לאלפי משפחות שרכשו זכויות בהר/1302כבר מעל 10 שנים בהוד השרון
1300 משפחות , הוד השרון  |  12.05.12
לכל התגובות