אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפוליטיקה הפכה להיות אחד האיומים המרכזיים לשווקים

הפוליטיקה הפכה להיות אחד האיומים המרכזיים לשווקים

המשקיעים עדיין מתלבטים כיצד לקבל את בחירתו של הולנד לנשיאות צרפת; בארה"ב נמשך הויכוח הפוליטי על העלאת הריבית על הלוואות סטודנטים; בסין המפלגה הקומוניסטית שוקלת לדחות את מועד התכנסות הקונגרס

11.05.2012, 08:00 | אמיר ארגמן

קשיים כלכליים מערערים יציבות פוליטית ושלטונית בכל רחבי העולם ואפילו בסין הרחוקה. נדמה כי הפוליטיקה הפכה להיות אחד האיומים המרכזיים לשווקים וסיפורים כגון אלו ימלאו את חיינו גם בחודשים הבאים, אם לא בשנים הבאות. לפניכם כמה אנקדוטות אקטואליות מאירופה, מארה"ב ומסין.

בחירתו של הולנד לנשיאות צרפת

השווקים מתלבטים כיצד לקבל את העובדה שמנהיג הסוציאליסטים בצרפת זכה בבחירות. ראינו ביום שני התחלה של היסטריה שנרגעה תוך כמה שעות בעידודם של אנליסטים ומומחים רבים שייח"צנו את המנטרה של "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", משמע – זה נחמד כל מה שהולנד אמר במערכת הבחירות אבל הוא בעצם יפעל בדומה לסרקוזי.

השוני המרכזי בתפיסה של הולנד הוא ההתנגדות למדיניות הצנע המיושמת באירופה כתרופת הפלא היחידה לפתרון המשבר. הולנד מבחינתו רואה אפשרות עדיפה בדמות של עידוד הצמיחה ויציאה ממשבר החוב והגירעונות בדרך שלא כוללת חיתוך כואב בכלכלה. צמיחה כולם רוצים, אבל השאלה הנשאלת היא באילו דרכים יבחר הולנד לעודד את הצמיחה.

בכל מערכת הבחירות הולנד טען כי הליברליזם, ההפרטות והפחתת הרגולציה הביאו את כל המערכת למצב המשברי בו היא נמצאת, ולכן לגיטימי לשאול למה כולם חושבים שהמשך מהלכים אלה יוציא אותנו מהמצב המשברי הזה.

מה רוצה הולנד?

במישור של כלל אירופה הוא מדבר על השקעות ועידוד תעסוקה בתחום האנרגיה המתחדשת, השקעות בתשתית ועסקים קטנים באמצעות אגרות חוב מיועדות לפרויקטים וגופים מוסדיים כדוגמת ה-EIB (בנק ההשקעות האירופאי) וקרנות של האיחוד האירופי.

במישור המקומי של צרפת הוא מדבר על מדרגות מס מיוחדות לעסקים קטנים, והזרמת הון באמצעות כספי הציבור לעסקים. החלק החיובי הוא שהולנד אומר שאין הוא מדבר על מדיניות של שפיכת כספי חוב לכלכלה, אלא על מהלכים ליצירת צמיחה במקביל לשמירה על יעדי חוב תוצר.

זה אולי נשמע מרגיע אבל המדיניות של הולנד מאוד רחוקה ממה שמנסים ליישם בספרד ובאיטליה בחסות קובעי המדיניות מגרמניה. אחת הסוגיות המרכזיות היא היחס לכוח העבודה הצרפתי ונדמה כי צרפת, שלה 10% אבטלה וגירעון סחר משמעותי, מתאפיינת בכוח עבודה לא תחרותי שהופך להיות פחות תחרותי ככל שחולף הזמן. זו הסיבה שמחנה מרקל מצפה כי צרפת תעבור רפורמות דומות לאלה שהן עצמן (גרמניה וצרפת) דרשו מיוון, ספרד ואיטליה לעבור.

בפועל – הולנד מקדש את שבוע העבודה הסטטוטורי בן 35 שעות של צרפת. הוא הבטיח לבטל את הצעד של סרקוזי שהגדיל את המע"מ על חשבון עלויות על המעסיקים, הוא מתנגד לצעד שיזם סרקוזי לאפשר לחברות לנהל מו"מ עם עובדים על הרעת תנאים בתמורה להימנעות מפיטורים, הוא הבטיח לבטל את המהלך של סרקוזי להעלאת גיל הפרישה מ-60 ל-62, והוא מתנגד להמשך ההפרטות של החברות הממשלתיות.

ואם הולנד לא דורש רפורמות מצרפת, אז מדוע שיידרוש זאת מיתר מדינות אירופה? מה זה אומר על מערכת היחסים עם גרמניה? שאלות רבות ולא פשוטות. האקדח הופיע במערכה הראשונה אבל בהחלט לא ברור אם הוא יירה במערכות הבאות.

העלאת הריבית על הלוואות הסטודנטים – חלק ב'

בשבוע שעבר דווח כיצד אובמה שם דגש רב על מהלך חקיקתי שימנע העלאה (הכפלה) של ריבית על הלוואות סטודנטים ב-1 ביולי.

ובכן, למרות מראית עין של תמיכה מצד רומני (מועמד הרפובליקאים לנשיאות) דחה הסנאט את החוק של הנשיא והעלה את הנושא להיות נושא דגל במערכת הבחירות של ארה"ב. אגב, הוויכוח הוא לא על האם להעלות את הריבית, על זה כולם מסכימים שלא צריך להעלות (חוץ ממני), אלא על מה יהיה המקור התקציבי של החוק הזה. הרפובליקאים רוצים כי המימון (6 מיליארד דולר) יגיע מביטול סעיפים בתוכנית הבריאות של אובמה, והדמוקרטים כמובן מסרבים.

מה עכשיו? יש לשני הצדדים עד ה-1 ביולי להגיע לפשרה. במידה ולא תהיה פשרה, תזנק הריבית על הלוואות הסטודנטים מ 3.4% ל 6.8% ואף אחד לא ממש רוצה את זה בשנת בחירות, בכל זאת, מדובר בשלב זה על 7 מיליון איש.

גם בסין הפוליטיקה לא פשוטה

על פי דיווחים בסוכנות הידיעות רויטרס, המפלגה הקומוניסטית בסין שוקלת ברצינות לדחות את מועד התכנסות הקונגרס בכמה חודשים על רקע ויכוח פנימי על הרכב והיקף השינוי בגוף ההחלטות המרכזי של סין. נזכיר כי בסין יש גוף רב כוח (פוליטביורו) בן 9 חברים בו מתקבלות כל ההחלטות, שהרכבו "מתעדכן" פעם בעשור. הדיווח מציין כי על שתי המשרות הבכירות (נשיא וראש ממשלה) אין ויכוח, אבל כל דחייה של כינוס הקונגרס תעלה שאלות על סיבותיה. יש לזכור כי אין מדובר על ויכוח חסר משמעות. סין אינה מדינה של איש אחד אלא של מפלגה אחת והרכב התשיעייה ישפיע באופן מהותי על אופן ניהול המדינה על ידי הנשיא הבא.

כרגע נדמה כי הקונגרס שהיה צפוי להתכנס בספטמבר-אוקטובר 2012 יצטרך להתכנס בין נובמבר 2012 לינואר 2013. מהלך כזה כמובן ידחה את כל מהלך חילופי השלטון בסין ועלול להוות גם גורם מפריע לשווקים שרואים ביציבות ההתנהלות וביכולת קבלת ההחלטות בסין גורם חיובי עבור השווקים בעולם.

הוויכוח אגב הוא האם לשנות את התשיעייה לשביעייה או לגוף בן 11 איש. גורמים רשמיים בסין כמובן נמנעו מלהתייחס.

הכותב הוא אנליסט המקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות