אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לחזון של פרוטליקס יש עוד זמן

לחזון של פרוטליקס יש עוד זמן

חברת התרופות זכתה באישור ה־FDA לשיווק התרופה לטיפול במחלת הגושה, אולם שאר המוצרים שלה נמצאים בשלבי פיתוח ראשוניים ויעברו כמה שנים עד שיאושרו, אם בכלל. בינתיים האתגר של פרוטליקס הוא שהתרופה החדשה תשיג נתח מהותי בשוק כדי לממן את המשך פעילותה

13.05.2012, 07:44 | אורי טל טנא

בתחילת החודש קיבלה פרוטליקס אישור מה־FDA לשווק בארצות הברית את התרופה שפיתחה למחלת הגושה. בכך פרוטליקס הצטרפה למועדון מצומצם של חברות ישראליות שלהן אישור לשווק תרופות בארצות הברית. אנחנו מנצלים את העיתוי הזה לסקירה קצרה על החברה.

הטכנולוגיה של פרוטליקס היא ייצור חלבונים אנושיים באמצעות תאים מהצומח שעברו הנדסה גנטית מיוחדת. חלבונים אלו מהווים תרופה למחלות שעיקרן מחסור בחלבון מסוים, והתרופות לרוב המחלות האלו מתבססות על חלבונים שהופקו מהחי.

בתעשיית התרופות הביולוגיות הייצור המתבסס על תאי היונקים (או תאים אנושיים הנכללים גם הם בהגדרה זו) מסוגל לייצר חלבונים מורכבים יותר בזכות היכולת המורכבת יותר של תאים אלו. חלבונים מורכבים פחות מיוצרים בדרך כלל במערכת המתבססת על תאי חיידקים או שמרים. פרוטליקס, באמצעות הטכנולוגיה שלה, מנסה לגשר על הפער ולייצר חלבונים מורכבים יותר באמצעות מערכת שלא מתבססת על תאי יונקים. ההצלחה של פרוטליקס בהשגת האישור לשיווק התרופה לחולי הגושה, שיוצרה עד עתה רק באמצעות תאי יונקים, מהווה הוכחה ליעילות הטכנולוגיה שלה.

לטכנולוגיה זו יש יתרון מסחרי מאחר שהפטנטים על חלק מהחלבונים המיוצרים באמצעות תאים מהחי לא מוגנים בפני ייצור תחליפי המתבסס על תאי צומח, וכך פרוטליקס יכולה להתחרות באותם יצרנים עוד לפני תפוגת הפטנט.

החזון של פרוטליקס הוא לייצר תרופות ביולוגיות רבות באמצעות פלטפורמה זו, ולהיכנס לשווקים של מיליארדי דולרים. המורכבות הכימית של החלבונים המהווים את הבסיס של מרבית התרופות הביולוגיות מקשה על ייצור אותן תרופות. לכן, גם לאחר תפוגת הפטנט המגן על התרופה לא תמיד מתפתחת תחרות בייצור התרופה, וכשמתחילה תחרות, היא נשארת בין מספר יצרנים מצומצם מאוד. תכונה זו שומרת על מחיר גבוה לאותן תרופות ביולוגיות ועל שיעור רווח גולמי גבוה מאוד ליצרניות התרופות הביולוגיות. אם פרוטליקס תצליח להשיג נתח מהותי משוק תרופות הגושה, ההכנסות ממנו יוכלו לממן עבורה את המשך הפיתוח של תרופות נוספות ללא גיוס הון נוסף.

מחלת הגושה היא מחלה גנטית נדירה, שבה גן שאחראי על פירוק חומר שומני־סוכרי בדם לא מתפקד. בעולם, לפי הערכות, יש כ־12 אלף חולים, כשמחציתם מטופלת בתרופות הקיימות. בישראל נפוץ הגן האחראי למחלה בעיקר בקרב יהודים אשכנזים ולכן בישראל יש כ־600 חולים - שיעור שגבוה בהרבה מהממוצע העולמי. מאחר שאותם שומנים לא עוברים תהליך פירוק, הם עלולים להיאגר בטחול, בכבד, במוח העצם ובעצמות.

ג'נזיים היתה החברה הראשונה שייצרה צורה חלופית של אותו חלבון, ובאפריל 2011 היא נרכשה על ידי סאנופי. חברת התרופות הבריטית־אירית שייר קיבלה בשנת 2010 אישור לשיווק תרופה דומה, ופרוטליקס היא החברה השלישית המקבלת אישור לשיווק התרופה בארה"ב. לפרוטליקס הסכם לשיווק התרופה באמצעות פייזר. על פי ההסכם, פרוטליקס תייצר את התרופה, פייזר תשווק ותמכור, וחלוקת ההכנסות תהיה 40% לפרוטליקס ו־60% לפייזר. השיווק בישראל נשאר מחוץ למסגרת הסכם זה, והוא יבוצע על ידי פרוטליקס. בתמורה להסכם העניקה פייזר לפרוטליקס תשלום ראשוני ותמלוגים על עמידה באבני דרך. עד עתה פרוטליקס קיבלה מפייזר 65 מיליון דולר. פרוטליקס צפויה לקבל כעת 25 מיליון דולר נוספים בעקבות קבלת האישור לשיווק בארה"ב, ואם יתקבל אישור שיווק באיחוד האירופי, פרוטליקס תקבל 25 מיליון דולר נוספים.

שוק התרופות לגושה

 

אף שמחלת הגושה היא מחלה נדירה, היקף המכירות של התרופה העיקרית למחלה ב־2011 עמד על מעט מעל למיליארד דולר (התרופה של סאנופי, Cerezyme, מכרה בהיקף של 764 מיליון דולר, ומכירות התרופה של שייר, VPRIV, עמדו על 256 מיליון דולר). המכירות של סאנופי עדיין הושפעו לרעה מתקלות ייצור שנבעו ממפעל הייצור של ג'נזיים עוד בשנת 2010. כך שבשנה החולפת היה מחסור מסוים בתרופה, שבלעדיו המכירות היו מעט גבוהות יותר.

תרופה נוספת למחלת הגושה היא Zavesca של חברת Actelion. תרופה אוראלית זו מנסה למנוע את הצטברות השומנים, אך תופעות הלוואי הרבות שלה הובילו למכירות נמוכות. ב־2011 מכרה Actelion את התרופה בהיקף של 74 מיליון דולר, אך רק חלק מהמכירות יועד לחולי גושה (היתר לחולי מחלת ניימק־פיק), כאשר המכירות לחולי גושה נבעו בעיקר מהמחסור בתרופה המובילה של סאנופי. מכירות אלו ירדו בשנת 2011 יחסית ל־2010 עם צמצום המחסור, וצפויות לרדת בצורה חדה במהלך השנה.

העיכוב באישור התרופה של פרוטליקס משמעותי ביותר מבחינת הקלות שבה היא תוכל להיכנס לשוק. במהלך השנה התגברה סאנופי על רוב התקלות שהיו לה בעבר בייצור, ושייר חנכה בפברואר מפעל ייצור חדש - שאמנם עדיין לא קיבל אישור לשווק לארה"ב, אך יאפשר את שיווק התוצרת המפעל הישן של שייר לארה"ב ושימוש במפעל החדש לצורך שיווק באירופה. האסטרטגיה של פייזר ופרוטליקס בחדירה לשוק נעשית באמצעות תמחור התרופה במחיר נמוך בכ־25% מזה של סאנופי ונמוך בכ־15% ממחיר התרופה של שייר. השיווק צפוי להתחיל בשבועות הקרובים בארה"ב.

עם זאת, לפרוטליקס עדיין אין אישור לשיווק התרופה במדינות האיחוד האירופי, ברזיל, אוסטרליה וישראל. האישור בברזיל, אוסטרליה וישראל צפוי להתקבל על בסיס חוות דעת של הרשויות בארה"ב, אולם קיים ספק האם פרוטליקס תזכה באישור לשיווק התרופה באירופה. המכשול המרכזי לאישור השיווק באירופה הוא מעמד תרופת יתום שניתן לתרופה המקבילה של שייר באירופה, שמבטיח בלעדיות של עשר שנים לתרופה של שייר החל מאוגוסט 2010. פייזר ופרוטליקס צריכות לזכות באישור שהתרופה של פרוטליקס לא סותרת את ההבטחות שקיבלה שייר - וקשה להעריך מה תהיה ההכרעה של רשות התרופות האירופית בנושא זה. פרוטליקס מסוגלת לייצר כעת את התרופה למחלת הגושה ל־1,800 חולים בשנה. בכוונת החברה להרחיב את כושר הייצור ל־4,800 חולים בשנה באמצעות השקעה צפויה של 25 מיליון דולר בהרחבת מפעל הייצור, שתסתיים ב־ 2013.

בתום הרבעון הראשון היו בידי פרוטליקס מזומנים בהיקף 45 מיליון דולר. קבלת המענק על אבן בדרך מפייזר של 25 מיליון דולר, בניכוי זרם ההוצאות המשוער בחודשיים שמאז מועד הדו"חות, יעלו את היקף המזומנים הנוכחי לכ־65 מיליון דולר. מזומנים אלו צפויים להספיק עד שפרוטליקס תגיע לנתח שוק מהותי ותרחיב את כושר הייצור שלה. אם יהיה עיכוב מהותי בקצב החדירה לשוק - או שהחדירה בפועל תהיה קטנה מהצפוי - תצטרך פרוטליקס לגייס הון נוסף לצורך המשך פיתוח צבר המוצרים.

זרם ההכנסות העתידי של פרוטליקס יהיה תלוי מאוד בנתח השוק שהיא תצליח לתפוס, ובמחיר העתידי של התרופה. אם פרוטליקס תשיג כ־25% מהשוק העולמי, והמחיר הממוצע יהיה נמוך בכ־25% מהמחיר הנוכחי של התרופה של סאנופי, היקף המכירות הצפוי יעמוד על כ־200 מיליון דולר. אלא שמהמכירות בארה"ב צפוי להיות מנוכה ניכוי מס במקור של 15%, ולכן חלקה של פרוטליקס בהכנסות (40%) יעמוד על כ־70 מיליון דולר.

ההכנסות של פרוטליקס יוכלו לעלות בצורה משמעותית אם תזכה בנתח שוק מהותי בישראל, ולשם כך היא תצטרך לתת מחיר תחרותי עוד יותר. תחת הנחות דומות לגבי נתח השוק בישראל (25%), בהנחה של מחיר בפועל נמוך יותר (מאחר שמשרד הבריאות מקבל גם היום הנחה מהותית), זרם המכירות בישראל יעמוד על כ־15 מיליון דולר.

לאור זאת, תחת הנחות אופטימיות יחסית, יכולה פרוטליקס להשיג זרם הכנסות שנתיות של כ־85 מיליון דולר. אם שיעור החדירה יהיה נמוך ב־10%, הכנסות החברה יסתכמו בכ־35 מיליון דולר - נתון שנמוך מזרם ההוצאות של החברה בשנים הקרובות. בהתאם, גם ירידה נוספת במחיר התרופה שתנבע מעודף ההיצע הצפוי יכולה לפגוע בזרם ההכנסות העתידי. לכן, לנתח השוק שתשיג החברה, ולמחיר המכירה של התרופה, תהיה השפעה גדולה על יכולתה להמשיך ולפתח את צבר התרופות שבפיתוח ללא גיוס הון נוסף.

דוד אביעזר, מנכ"ל פרוטליקס דוד אביעזר, מנכ"ל פרוטליקס דוד אביעזר, מנכ"ל פרוטליקס

שני מקורות נוספים שיכולים להעלות את זרם ההכנסות הצפוי יהיו ההסכם עם ממשלת ברזיל, שאם ייושם (באופן חלקי או מלא), יוכל להוביל להכנסות מהותיות לפרוטליקס, ופעולות שיווקיות של פייזר בשווקים שבהם עדיין אין מודעות רבה למחלה כמו הודו וסין.

נקודות הזכות שיסיעו לפרוטליקס בכניסה לשוק הן הפריסה העולמית, והמוניטין של פייזר, ומכירות מוקדמות (או מתן התרופה ללא תשלום במקרים מסוימים) שנעשו בארה"ב, בברזיל ובצרפת בעת המחסור בתרופה הקיימת. הקשיים, לעומת זאת, ינבעו מהתזמון שבו נכנסה החברה לשוק לאחר שכושר הייצור של המתחרות גדל.

תחרות קשה

 

מקור ההכנסה היחיד של פרוטליקס בשנים הקרובות צפוי לבוא מהתרופה לגושה, ולכן מניית החברה תהיה תלויה מאוד בחדשות שיגיעו מתחום פיתוח התרופות למחלה זו.

כחלק מצבר המוצרים בפיתוח פרוטליקס מפתחת גרסה אוראלית לתרופה למחלת הגושה. פרוטליקס מבצעת ניסויים פרה־קליניים בתרופה זו שמהווה שחלוף מעט שונה של התרופה המקורית. ייחודה של התרופה הוא שמדובר בניסיון היחיד ליצור תרופה אוראלית המבוססת על חלבון גדול ממדים הדומה לחלבון המקורי הפגוע אצל חולי הגושה. שלב הפיתוח המוקדם של תרופה זו, ושאלות פתוחות לגבי מידת הפגיעות בתרופה הנובעת מהספיגה במערכת העיכול, מבהירים שייקחשנים רבות עד שתרופה זו תגיע לשוק, אם בכלל. אם פרוטליקס תהיה הראשונה לקבל אישור לשיווק גרסה אוראלית לתרופה, היא צפויה לנגוס בצורה מהותית בנתח השוק של סאנופי ושייר.

אחד הסיכונים הגדולים של פרוטליקס נובע מפיתוח גרסה אוראלית לתרופה למחלת הגושה על ידי סאנופי. בפברואר השנה הכריזה סאנופי על תוצאות מלאות של מעקב שנמשך ארבע שנים אחר חולים שטופלו בתרופה האוראלית במסגרת המשך לניסוי שלב 2 במחלה שהסתיים בהצלחה. תרופה זו מצויה כעת בשלושה ניסויי שלב 3. תוצאות ניסויים אלו יהיו מהותיות מבחינת פרוטליקס כי הן יבהירו האם צפויה תחרות עם תרופה אוראלית למחלה זו.

התרופה מהווה מולקולה קטנה שנועדה לרסן את צבירת השומנים בתאים, ובכך מנגנון התרופה דומה לתרופה של Actelion אך סאנופי מקווה שיעילותה תהיה גבוהה יותר, והיקף תופעות הלוואי שלה יהיה נמוך בהרבה. לתרופה האוראלית המפותחת על ידי סאנופי חיסרון יחסי לתרופות הניתנות בעירוי בכך שבניגוד אליהן היא לא מהווה תחליף לחלבון הפגום.

קשה להשוות את תוצאות ניסוי שלב 2 של סאנופי עם זה של פרוטליקס מאחר שהיא מדווחת על תוצאות עד לטווח זמן של שנתיים מתחילת הטיפול, ואילו סאנופי מדווחת על תוצאות עד לטווח זמן של ארבע שנים. פרוטליקס דיווחה על הקטנת שטח הטחול ב־54% בתוך שנתיים, וסאנופי על הקטנה של 63% במהלך ארבע שנים (הקטנת שטח הטחול מהווה את הקריטריון המרכזי למדידת ההצלחה בניסויים אלה). התוצאות המשניות של סאנופי טובות יחסית. המדגם של סאנופי בניסוי שלב 2 מתבסס על 20 חולים בלבד, ורמת תופעות הלוואי המדווחות אינה זניחה. לכן, גם אם התרופה האוראלית של סאנופי תקבל אישור לשיווק, קשה להעריך איזה נתח שוק היא תתפוס.

למידע נוסף מניסויי שלב 3 של סאנופי, הצפוי כבר במחצית הראשונה של 2013, תהיה השפעה בהבנת הפוטנציאל של תרופה זו ובהבנת שוק התרופות למחלת הגושה בעתיד, ולכן מידע זה יהיה מהותי לפרוטליקס. חברה נוספת המנסה לפתח תרופה אוראלית למחלת הגושה היא אמיקוס (Amicus) המפתחת חלבון שמטרתו לתקן את הכיפוף הלא נכון של הגלוקוצרברוזידז ובכך להחזיר את יכולת הפעילות של אנזים זה. פיתוח קודם של אמיקוס הגיע לניסוי שלב 2 ונכשל ביעדי ניסוי זה. הפיתוח הנוכחי של אמיקוס נמצא בשלב פרה־קליני בלבד.

צבר מוצרים בפיתוח

 

הפוטנציאל של פרוטליקס תלוי ביכולת שלה לבנות תרופות רבות באמצעות הטכנולוגיה שלה. מניית החברה תהיה תלויה בהצלחה של שיווק התרופה לגושה, שתבהיר בעיקר את מצב המשאבים הנזילים שבידי החברה ואת הצורך בגיוס הון נוסף (שילחץ על מחיר המניה), וכן בהתקדמות צבר התרופות שבפיתוח. בשלב זה מפתחת פרוטליקס שש תרופות: חלבון לטיפול במחלת הפאברי, תרופה המיועדת להגנה בפני גז עצבים, חלבון עם רצף חומצות אמינו זהה לאלו של תרופת Enbrel של אמג'ן שמיועד בין היתר לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, גרסה אוראלית לתרופה לגושה ושני חלבונים נוספים שהחברה נמנעת מלפרט לגביהם בשלב זה.

חלבון לטיפול במחלת הפאברי — בדומה למחלת הגושה, הפאברי היא מחלה גנטית נדירה הנובעת ממחסור של פעילות האנזים. גם במחלה זו חוסר הפעילות של האנזים מובילה למניעת פירוק של חומר סוכרי־שומני אחר. הצטברות זו של אותו חומר בדופן הפנימית של כלי הדם פוגעת בזרימת הדם ועלולה להוביל לפגיעה בכליות, בלב ואף לשבץ מוחי. מספר החולים מוערך ב־8,000–10,000. בדומה למחלת הגושה הטיפול נערך באמצעות ייצור אנזים דומה לאנזים הפגוע. סאנופי ושייר הן היצרניות המובילות בתחום.

פרוטליקס סיימה ניסויים פרה־קליניים בתרופה זו בחיות קטנות וגדולות, והיא נערכת להגשת בקשה מה־FDA לעריכת ניסוי שלב 1–2 בבני אדם בתרופה זו. הבקשה צפויה להיות מוגשת במהלך הרבעון הנוכחי, וכשיתקבל האישור, צפויה פרוטליקס להיכנס לשלב הניסוי בבני אדם בתרופה זו. הדמיון בין מחלה זו למחלת הגושה מעורר אופטימיות לגבי סיכויי פיתוח התרופה, אולם החיסרון המהותי שלה הוא היקף המכירות הנמוך של התרופה בארה"ב - שמגביל את הפוטנציאל שלה.

תרופה להגנה בפני גז עצבים - אצטילכולין אסטרז הוא אנזים המפרק את המוליך העצבי אצטילכולין. פגיעה של גז עצבים משבשת את פעילות האנזים וגורמת לעודפי אצטילכולין שעלולים לגרום לשיתוק מערכת הנשימה ולמוות. פרוטליקס בוחנת ייצור של אנזים זה בעיקר לצורך מכירה לצבאות שעלולים להיפגע מגז עצבים. פרוטליקס בוחנת גם יישומים נוספים לאנזים זה. החברה סיימה ניסוי פרה־קליני ראשוני בתרופה זו בבעלי חיים קטנים. כעת נערכת החברה לעריכת ניסוי בבעלי חיים גדולים יותר. הבעייתיות בפיתוח זה היא חוסר הודאות לגבי השוק העתידי למוצר זה.

חלבון TNFR (המיועד לטיפול בכמה מחלות, בהן דלקת מפרקים שגרונית) — המוצר עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בצבר המוצרים של פרוטליקס הוא חלבון עם רצף חומצות אמינו זהה לאלו של תרופת Enbrel של אמג'ן. תרופה זו יעילה בעיקר בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית ובדלקת מפרקים הקשורה בפסוריאזיס. מכירות ה־Enbrel בארה"ב ובקנדה בשנה החולפת עמדו על 3.7 מיליארד דולר, והמכירות ביתר העולם עמדו גם הן על 3.7 מיליארד דולר (שיווק התרופה בכל העולם מלבד ארה"ב וקנדה נעשה על ידי פייזר). פרוטליקס מצויה כעת בשלב הפרה־קליני של פיתוח תרופה זו.

לפרוטליקס יהיה אתגר משפטי לאתגר את הפטנט המגן על תרופת Enbrel שהיה אמור לפקוע באוקטובר השנה, אך הוארך ב־16 שנים נוספות. בזירה המשפטית מצבה של פרוטליקס טוב מפני שהייצור נערך בטכנולוגיה שונה, אך התחום המשפטי תמיד מהווה מקור של אי־ודאות אפשרי. עלויות הניסויים הצפויים בתרופה יהיו גבוהות בהרבה מאלו של התרופות למחלות הגושה והפאברי משום שהתרופה מיועדת בהתוויה לחמש מחלות שונות, ומספר החולים במחלות אלו גבוה בהרבה. לכן, היקף המטופלים שיידרשו לביצוע הניסויים יהיה גבוה בהרבה. התקדמות בפיתוח תרופה זו ומעבר לניסוי בתרופה בבני אדם יהוו אינדיקציה חיובית מאוד לפוטנציאל של החברה, וייתכן שהיא תהווה את הטריגר לרכישת פרוטליקס על ידי אחת מחברות התרופות הגדולות. עם זאת, קשה להעריך את מידת ההצלחה של פרוטליקס בפיתוח וייצור תרופה מורכבת זו.

מניית פרוטליקס

 

לפרוטליקס טכנולוגיה מתקדמת עם פוטנציאל מהותי. בתחילת החודש השיגה החברה הישג מצוין של אישור שיווק התרופה הראשונה שלה, אישור שצפוי ליצור לחברה זרם הכנסות שיתרום להמשך פיתוח צבר המוצרים שלה. שאר המוצרים המפותחים כעת מצויים בשלב מוקדם מאוד של הניסויים בהם, ויידרשו עוד שנים רבות עד שיאושרו לשיווק, אם בכלל. שווי השוק של מניית פרוטליקס, כ־580 מיליון דולר, נובע מהאופטימיות של השוק לגבי פיתוח תרופות נוספות על ידי פרוטליקס.

מחיר המניה בשנים הקרובות יושפע בעיקר מרמת ההצלחה של פרוטליקס במכירות התרופה לגושה, מהתקדמות בפיתוח צבר המוצרים הקיים, ובעיקר התחליף של פרוטליקס לתרופה Enbrel, ומהודעות על התקדמות באפיון חלבונים נוספים הצפויים להיות בסיס לתרופות ביולוגיות נוספות שיפותחו בעתיד על ידי החברה.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק

תגיות