אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא משחק ילדים: המירוץ המייאש אחרי גני טרכטנברג צילום: רונן טופלברג

לא משחק ילדים: המירוץ המייאש אחרי גני טרכטנברג

בעוד ארבעה חודשים יחל הניסוי האנושי הגדול ביותר שנעשה בישראל, כשתיפתח שנת הלימודים וחוק חינוך חינם מגיל 4–3 ייכנס לתוקפו. בת"א בונים גנים על הגגות, בראשל"צ עוד מחפשים סייעות, בי־ם פותחים כיתות שנסגרו ובנס ציונה הגנים הפרטיים מעלים את דמי הרישום. כך נראה מירוץ נגד הזמן

13.05.2012, 07:03 | דיאנה בחור ניר

הרשויות המקומיות ברחבי הארץ עסוקות בימים אלה בשיבוץ כ־300 אלף ילדים בגילי 3–4 לגני הילדים העירוניים שמשרד החינוך יתחיל לממן החל משנת הלימודים הקרובה (תשע"ג), בעקבות יישום פרק החינוך בדו"ח טרכטנברג. עבור ההורים מדובר בתחילת עונת כסיסת הציפורניים ומריטת השיערות. למרות שגם בעבר, כשמשרד החינוך לא מימן את הגנים העירוניים, הביקוש אליהם היה גדול, השנה ההורים ממש בלחץ ויש להם סיבה טובה.

חינוך חינם יוצא לדרך: כל המספרים

 

לכולם ברור שהחלטת הממשלה שלפיה כל הילדים בגיל 3 ומעלה יזכו החל מספטמבר הקרוב לגן חינם, לא תמומש במלואה השנה. הרשויות צריכות למצוא מקומות לבניית גנים חדשים או להכשיר מבנים ישנים, למצוא צוות ולבסוף לשבץ הכל בלוח זמנים קצר מהמקובל, לאחר שהוקצבו שלוש שנים ליישום מלא של החלטת הממשלה. ההבנה שכל הקודם זוכה הפכה למלחמת הכל בכל מבחינת ההורים, ולמלחמה נגד השעון מצד הרשויות המקומיות. מתישהו, בתוך זמן לא רב, חבית אבק השריפה הזו עשויה להתלקח. "כלכליסט" יצא למסע בין רשויות מקומיות וגני ילדים וגילה כיצד מתמודדים עם הצורך להפוך את חלום החינם למציאות.

1. שיטת הסרט הנע

משרד החינוך מאשר גנים כמו רשת מזון מהיר

 

לשכת ראש העיר, עיריית ראשון לציון, לפני כמה שבועות. "אפשר לקבל את גני טרכטנברג?" מבקש ראש העירייה דב צור ממזכירתו את שם הקוד שהשתרש ברשויות המקומיות לגני הילדים במימון המדינה לגילי 3–4.

אפרת המזכירה נכנסת ללשכה כשהיא סוחבת כמה קילוגרמים של בירוקרטיה בתוך קלסר אחד. בקלסר סדורים מסמכים העוסקים ב־31 גני ילדים חדשים שיוקמו או שיוכשרו ברחבי העיר כדי לקלוט כ־1,000 ילדים שהמדינה תתחיל לממן בעבורם את הגן העירוני כבר בשנת הלימודים הקרובה.

כמו לכל ראשי הרשויות בישראל גם לצור ברור ששנת הלימודים הבאה תהיה שנה של תיקון תוך כדי תנועה, החל ממבני הגנים וכלה בגיבוש הצוות החינוכי שכולל גננות וסייעות. בינתיים, ההיערכות מתבצעת בשיטה של מבצע צבאי בחסות אווירה כללית של כיפוף נהלים לצורך קיצור הליכים. הצעד הראשון של צור היה לבקש ממשרד החינוך אישור חריג להוצאת מכרזים לפני קבלת הרשאה כספית לבנייה. "אמרתי לצוות שאם נעבוד בנהלים הרגילים של העירייה, זה לא יעבוד", הוא אומר.

 ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, צילום: אוראל כהן ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו | צילום: אוראל כהן  ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, צילום: אוראל כהן

כוכי חיים, מנהלת יחידת שיבוץ ורישום בעיריית ראשון לציון, פורסת כמו קמב"צית מפות עירוניות על שולחן העבודה ואת חלקן היא תולה על הקיר. "משרד החינוך עבד איתנו בשיטת מקדונלד'ס, כלומר שמרגע ההקלדה בקופה ועד קבלת הארוחה עוברות כמה דקות", היא אומרת. "בימים כתיקונם התהליך שמתחיל בהעברת מסמכי הקרקע ונגמר בקבלת ההרשאה התקציבית אורך שנים. הנה, יש לי שתי כיתות גן שמחכות כבר חמש שנים לאישור תקציבי. בהשוואה לזה, את 'גני טרכטנברג' אישרו ברגע".

בימים אלה המבצע הצבאי של משרד החינוך בעיצומו. "התחיל מירוץ שכולל איתור מקומות לגנים והעברת מיפוי הצרכים למשרד החינוך", מספר צור. "התחלנו לחפש קרקעות לגנים חדשים ולהעביר טופסי קרקע למדינה. הלכתי לבדוק את כל המקומות אישית. היו מקומות שפסלתי, כמו גן שרצו להקים בין שתי וילות. הפחד שלי היה שיוצאו נגדנו צווי מניעה, בסוף ננצח אבל התאריך 1 בספטמבר יחלוף על פנינו. אין לנו זמן למשחקים. הוצאנו מכרזים רק לחברות שבונות בנייה טרומית או מתועשת, עם קבלנים גדולים ומוכרים שאפשר לסמוך עליהם בלוח הזמנים".

לחיפזון הזה יש מחיר כספי. "רואים שהחברות עושות עלינו את הקופה שלהן", מודה צור, "אם תכננו שמכרז לבניית גן יעלה לנו 900 אלף שקל, בפועל הוא עולה 1.25 מיליון שקל, שזה הרבה מאוד כסף. מי שהמתין להרשאה תקציבית ממשרד החינוך בטרם הוצאת המכרזים, שילם פי כמה. זה בלתי נמנע, כשיש שוק של בנייה ציבורית ומשרד החינוך פתאום מכפיל אותו".

מתי תוכל להיות שקט? לדעת שתעמוד בזמנים?

"אני מעריך שנצליח להעמיד את 31 הגנים שהתחייבנו עליהם, למרות שעדיין לא התחילה בנייה בפועל. אי אפשר להתחיל בלי היתר בנייה. אני מחכה לשורה של אישורים, האישור מטעם מכבי אש הוא הכי קשה, רק אז אוכל להתחיל לבנות. אין ספק שזה מלחיץ".

2. גני פנטהאוז בתל אביב

בונים את חצרות הגנים על גג הבניין

 

מלבד בנייה חדשה, מקבצים ברשויות מבנים מכל הבא ליד כדי להכשיר אותם כגנים. מבנים ישנים, מבנים שהושכרו בעבר בידי העירייה, נשקל אפילו שימוש בחניונים ציבוריים, כשצריך הכל הולך. בעיר צפופה כמו תל אביב, עם ריבוי של זוגות צעירים עם ילדים, הביקוש הרב לכיתות גן בשילוב הצפיפות והקושי לאתר שטחי ציבור לבנייה, הביא לתכנון פתרון יצירתי של בניית כיתות גן בקומה נוספת מעל לגנים קיימים. כך, כשהילדים מהקומה העליונה ירצו לצאת לחצר, הם יעברו לחלל אחר הנמצא באותה קומה.

"אנחנו הולכים על בנייה לגובה שנפוצה בערים גדולות שבהן אין שטחי ציבור פנויים או שהשטחים מאוד יקרים", אומרת דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב. למעשה, כל גן חדש שייבנה מעתה ייבנה עם אופציה להוסיף גן בקומה ב' כשבחלק מהגנים החצר תיבנה מעל הקרקע. "ניאלץ לתת מענה לחצרות בקומות עליונות", אומרת לב, "זה מה שיהיה בדיזנגוף, למשל. בז'בוטינסקי פינת נורדאו זה כבר קיים, גם ברמז פינת ארלוזורב יש חצר רגילה וחצר על הגג. במלצ'ט יש לנו שמונה גנים בשתי קומות עם חצר קטנה, שמסתנכרנים בשעות היציאה. הלוואי שיכולתי לבנות שם קומה שלישית. גם בניו יורק בונים ככה מבני ציבור".

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

האימוץ הגורף של מסקנות טרכטנברג מביא לכך שהעירייה צריכה לתת מענה גם להורים באזור מגדלי אקירוב. "מצאנו משולש אדמה ממש מאחורי בית החייל", אומרת לב. "ראינו ולא ויתרנו, לא היינו בונים שם אם לא היינו מוכרחים, בטח לא במהירות של חצי שנה, אבל היום — זה המצב. אנחנו עושים מאמץ אדיר, לוקחים מבנים ששימשו למשימות עירוניות אחרות, משפצים והופכים אותם לכיתות גן".

3. עודף ביקוש

רק 60% מבני ה־3 בתל אביב יזכו למקום בגן עירוני

 

בעיריית תל אביב לא מנסים להציג תמונה ורודה לגבי היכולת לענות על הביקוש. לפני ימים אחדים הסתיים רישום אינטנסיבי של 15 אלף ילדי גן לעומת 11 אלף בשנה הקודמת. עם קצב הגידול הטבעי של שנתון בני השלוש, שהכפיל את עצמו מ־3,000 ילדים ל־6,000 ילדים בתוך חמש שנים, הדבר האחרון שעיריית תל אביב היתה צריכה הוא יישום של מסקנות טרכטנברג. העירייה מבטיחה כי לכל הילדים בגיל 4 יינתן מענה, השאלה היא רק היכן ישובצו. בכל הנוגע לבני 3 - בתסריט האופטימי העירייה תצליח לספק מענה ל־60% מהילדים החדשים במערכת.

איך מתמודדים עם עודף הביקוש?

לב: "אין ספק שיהיה צורך ברשימות המתנה. זה ברור".

מה יהיו הקריטריונים ברשימות?

לב: "קודם כל גיל הילד - לא השנתון הכללי, אלא ממש לפי החודש שבו הילד נולד. מי שנולד קודם תהיה לו זכות קדימה, זה לא דבר שניתן להתווכח עליו. זה גם מתאים התפתחותית".

ואם יהיו יותר מדי ילדים שנולדו באותו חודש שמבקשים להירשם?

"אני רק מקווה שלא נצטרך להרחיק לכת עד בדיקת שעת הלידה", אומרת לב, ספק בצחוק ספק בדאגה. "אם אצטרך לעשות הגרלות אהיה מאוד לחוצה, כי בחינוך צריך להפעיל שיקול דעת חינוכי ולא לחתוך שרירותית".

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

מתי ההורים יידעו מה עלה בגורל ילדיהם?

לב: "בחודש יוני נודיע להורים מי בטוח נמצא בפנים. למי שלא קיבל שיבוץ מומלץ למצוא מסגרת אלטרנטיבית. צריך גם להתחשב במרחק בין הבית לכיתת הגן. נשתדל לתת מענה קרוב לבית בטווח של 2 ק"מ. אם הגן יהיה רחוק יותר נאפשר להורים להירשם, אבל לא נשתתף בהסעות".

בעיריות השונות לוקחים בחשבון שיהיו גם השגות מצד הורים שפספסו את מועדי ההרשמה, או שמתעקשים על גנים קרובים לבית. "בשלב הראשון נשבץ את כל מי שנרשמו בתקופת הרישום", מסבירה שולמית זכאי, מנהלת מחלקת חינוך קדם יסודי בעיריית ראשון לציון. "כל אלה שנרשמו מאוחר יותר יהיו בעדיפות שנייה. אם הורה לא ידבוק בגן מסוים, אני מתחייבת שאדאג לו לגן אחר. אם מישהו יגיד לי לא אכפת לו איפה ובלבד שילדו יוכל ללמוד בגן עירוני, לא תהיה בעיה. אחרי הכל, אם זה חוסך 7,000–8,000 שקל, אז למה לא?".

4. ותודה לחרדים

החילונים שנטשו את ירושלים השאירו הרבה מקום לגנים

בירושלים נערכים לשנת הלימודים הבאה עם סדרי גודל דומים לאלה של תל אביב: 10,900 ילדים בגנים עירוניים, מתוכם 1,400 ילדים בגיל 3–4 שמצטרפים לראשונה למערכת העירונית כתוצאה מיישום פרק החינוך של המלצות טרכטנברג.

באופן אירוני ההגירה השלילית שנרשמה בירושלים בעשור האחרון גרמה לכך שכיתות הגן הידלדלו ובעקבות כך פעלו בתנאים אופטימליים של כ־20 ילדים בכיתה, כשהסטנדרט העירוני הוא עד 35 ילדים בכיתה. המצב יצר גם כיתות פנויות בבתי הספר, שכחלק ממימוש הלימודים בחינם יוצעו כגני טרכטנברג".

"בערך למחצית מהילדים החדשים נמצא מקום בכיתות קיימות", אומרת דבורה גבעתי, סגנית ראש מינהל חינוך ירושלים לחינוך הקדם יסודי. "כיתות של 21 ילדים יגדלו לכיתות של 28 ילדים, למשל. מהשנה יהיו בירושלים הרבה יותר כיתות עם 30 ילדים ויותר. אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של לפתוח גן ולחכות שהוא יתמלא. בנוסף, נכשיר ונשפץ כיתות גן במבנים ששימשו גנים בעבר בעלות של כ־220 אלף שקל, ונכשיר חללים בבתי הספר שפעם שימשו כיתות לימוד. אפשרות אחרונה היא לקחת מוסד חינוכי ולהעמיד בחצר שלו מבנים יבילים (מבנים ניידים בבנייה מהירה — נ"ב). אנחנו עושים את זה גם במזרח וגם במערב העיר".

5. דרושות גננות

העיריות מחפשות בנרות צוות חינוכי שיאייש את הגנים

 

בניית הגנים ומציאת מיקום מתאים עבורם הן רק חלק אחד של הבעיה. החלק השני והמורכב לא פחות, הוא מציאה מהירה של כוח אדם מתאים שיפעיל את הגנים תוך שמירה על איכות מקצועית. שהרי עם כל הכבוד לחלום החינם, ההורים אולי יגלו סלחנות כלפי גג דולף, אבל לא יפקידו את ילדיהם בידי גננות או סייעות לא מספיק מקצועיות או מנוסות. בכל רשות מקומית הסיטואציה שונה בתחום הזה, וסביר להניח שלמרות ההצהרות המרגיעות, התמונה האמיתית תתבהר רק אחרי פתיחת שנת הלימודים.

"יש מלא גננות", מנסה להרגיע זכאי מעיריית ראשון לציון. "נוצר הד ציבורי כל כך גדול, שיצר הזדמנות לגננות פרטיות ולגננות שעובדות בערים אחרות להגיע לראשון לציון, גם אם בעבר לא קיבלו אותן. פנינו למשרד התעסוקה ואנחנו מגייסים סייעות שיעבדו כממלאות מקום כדי לבדוק אותן, כי לא לכולן יש רקע בתחום".

 , צילום: מיקי אלון צילום: מיקי אלון  , צילום: מיקי אלון

בעיריית ירושלים לא חוששים להודות שהמאמץ לא ייגמר עם פתיחת שנת הלימודים. הסיבה העיקרית לכך היא הקושי לגייס גננות וסייעות חדשות בהיקפים גדולים, מה שיחייב תיקון תוך כדי תנועה. "אנחנו צריכים כ־20 גננות חדשות ועוד 20 גננות משלימות וסייעות", אומרת גבעתי, האחראית לנושא בעיריית ירושלים. "אנחנו מפרסמים במקומונים ופונים ישירות למי שאנחנו מכירים ועבד פעם במערכות שלנו, וגם נוקטים ב'חבר מביא חבר'".

איך תתמודדו עם כיתות עמוסות בבני 3 עם יחס של שני אנשי צוות בלבד על 35 ילדים?

גבעתי: "יהיו לנו הרבה כיתות עמוסות של בני 3, שחלקם עדיין לא נגמלו מחיתולים. משרד החינוך לא תקצב אבל עשינו מאמץ למצוא את הכסף כדי שנוכל לתת סייעת נוספת לארבעת החודשים הראשונים לפחות, עד שכל הילדים בגן יגיעו לפחות לגיל 3. ההורים מודאגים, מטריד אותם בעיקר השיבוץ. רובם רוצים להמשיך במה שהם מכירים, שהילדים שלהם לא יהיו שפני ניסיון שנכנסים לכיתה חדשה".

6. להחליף חיתול

הגנים הפרטיים טוענים שגני טרכטנברג לא ערוכים נכון

 

בעלי הגנים הפרטיים, שחלקם ייפגעו כלכלית מהגנים במימון המדינה, סבורים שהיחס בין מספר הילדים לאנשי הצוות יהיה נקודת התורפה של גני טרכטנברג. "אני לא מקנאה בגננת שתקבל את הקטנטנים האלה", אומרת בעלת גן פרטי בנס ציונה. "איך העירייה תתמודד עם ילדים בגיל שנתיים ושמונה חודשים? אם בגן לגיל 3 שמלא ב־35 ילדים יש תשעה קטנטנים שלא נגמלו מחיתולים, מי יחליף להם? ומה יהיה עם שאר הילדים בינתיים?

"עד גיל 3 יש ילדים שעדיין זקוקים לשנת צהריים", היא מזכירה. "אפשר להשכיב ילד אחד בפינת בובות, אבל אם שישה ילדים עייפים, גני עירייה פשוט לא יהיו ערוכים לזה. גם בנושא התזונה: איך ילדים כל כך קטנים יחזיקו מעמד עד לארוחת צהריים בשתיים וחצי? עם כריך וביסקוויט? זה בעייתי".

בנס ציונה פועלים כיום 60 גני ילדים, והשנה ייבנו 11 גנים נוספים, מתוכם שבעה בעקבות המלצות טרכטנברג והיתר בשל גידול טבעי. ראש העירייה יוסי שבו טוען שבגיל 3 יש צורך אמיתי בתגבור צוותי הגנים, בגלל מצבת כוח האדם העירונית המצומצמת גם כך. לדבריו, הוא יכניס סייעת נוספת בכל גן בשכבת הגיל הזו החל מהשעה 10:00.

"זה עולה מיליוני שקלים אבל אני מוכן לספוג את זה 'על חשבוני'", אומר שבו. "מתוך 75 סייעות, 65 יגיעו ב־10:00 לגנים עם צהרון. יהיו שתי סייעות במקום אחת. מזרנים לשינה אני לא יכול לתת כי אנחנו לא יכולים להיערך לשנת צהריים".

איך נערכתם למצב שבו בסוף אוגוסט לא יהיו מספיק גנים מוכנים?

שבו: "הבאנו בחשבון שייתכנו עיכובים בבנייה, ויש בית ספר עם שתי כיתות שמוכנות להפוך לגן ילדים. יש לנו במזרח העיר מועדונית של אחרי הצהריים, ואם נתעכב בבנייה נוכל להכניס לתוכה גן. אני מודה, חיפשנו גם פתרונות אלטרנטיביים".

7. גן ציבורי־פרטי

בבוקר תעריף ציבורי, בצהריים תעריף פרטי גבוה

 

ברשויות המקומיות מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המחסור בגנים מוכנים עם תחילת שנת הלימודים הבאה. כך למשל מציעות חלק מהרשויות להכיר בגנים פרטיים כגן ציבורי עד לשעה13:30 או 14:00, ולאחר מכן לאפשר להם לגבות תשלום מההורים עבור צהרון עד השעה 17:00. סוג של גן ציבורי־פרטי.

אבל נראה שהפתרון הזה לא קורץ לכמות גדולה של מפעילי גנים פרטיים. זאת בין היתר משום שההתאמה לדרישות הפיזיות של משרד החינוך לבדן דורשת מהגנים הוצאות של עשרות אלפי שקלים. "רק שלושה גנים בראשון לציון צפויים לקבל הכרה כגן עירוני במימון העירייה בשעות הבוקר", מגלה זכאי מהעירייה, "מעט מאוד גנים ביקשו זאת".

אחד משלושת הגנים בראשון לציון שכן החלו במהלך המורכב הזה הוא גן קידס שבבעלות דני ארן. "אנחנו רואים בגן העירוני צ'ופר להורים", אומר ארן. "כיוון שהגן נבנה לפי סטנדרטים של גן עירוני, ההתאמות שנדרשנו אליהן מעטות. נאפשר להורים לשלם רק על פעילות אחר הצהריים במקום עלות של גן פרטי".

בגן פינוקי שביישוב גן יבנה, לעומת זאת, החליטו לא לפעול במתכונת גן ציבורי־פרטי. "אנחנו לא מוכנים לעשות את המעבר הזה. אי אפשר לדעת במה זה ייגמר", אומר רוני, בעל הגן. "אולי בסוף יודיעו שגם בני שלושה חודשים רשאים להיכנס לגנים בפיקוח? זה ידרוש עוד ועוד התאמות. הורה צריך להחליט מה הוא מעדיף — גן פרטי או ציבורי. בגן פרטי שעת הפתיחה מוקדמת יותר, מספר ימי החופשות והחגים קטן יותר והיחס בין מספר הילדים לאיש צוות קטן יותר. אבל החיסכון של 750 שקל בחודש (המרכיב של מימון הגן ללא צהרון — דב"נ) מפתה את ההורים".

דווקא בירושלים הסבת גנים פרטיים לגנים עירוניים הפכה לפתרון מרכזי. כ־50 גנים פרטיים בעיר, בכללם גני ויצו ונעמת, יקבלו הכרה ממלכתית.

8. אין זמן לחשוב

ההורים מתלבטים והגנים מעלים את גובה דמי הרישום

 

"אפילו אם הצהרון יהיה בתשלום זה עדיין חיסכון, אבל אי אפשר לקרוא לזה חינם", מסבירה גילת קליין (38), אם לשלושה מנס ציונה את השיקול ההורי. "איזו אמא עובדת עד השעה 13:00? חייבים להוסיף 1,100 שקל בחודש לצהרון. 750 שקל בחודש הם חיסכון לא מבוטל, אבל מה תעשי אם הילד שלך לא גמול מחיתולים? בגיל 3 הם עוד לא עצמאיים. הממשלה מניחה שהם הולכים לשירותים לבד. אני חושבת שעדיף לשלם קצת יותר ולדעת שעונים על הצרכים שלו".

"בספטמבר הבן שלי יהיה בן שלוש ותשעה חודשים. האופציה של גן עירייה בגיל הזה מתאימה לי", אומרת דיקלה, אם לשניים מנס ציונה. "לשלם 2,550 שקל בחודש לגן פרטי זה קשה, ולכן אין לי שום דילמה".

בעוד שההורים מתלבטים איך לנהוג, בעלי הגנים הפרטיים נלחמים על הוודאות שנחוצה לתכנון השנה הבאה. "שללנו אפשרות של רישום כפול", מספרת בעלת גן פרטי לגיל שנה עד שלוש בנס ציונה. "אם מישהו מתלבט אנחנו מבקשים שלא יירשם. בגני העירייה מחזירים תשובה רק ביוני ואני לא יכולה לשמור מקום. אם בסוף יבטלו, אשאר קירחת מכאן ומכאן. דמי ההרשמה עמדו עד היום על 500 שקל וההורים אמרו לעצמם שזה לא הפסד גדול. השנה, בגלל אפקט טרכטנברג, העלינו את דמי הרישום ל־1,200 שקל שמקוזזים מהתשלום במהלך השנה - 100 שקל בכל חודש - כדי שהורים לא יירשמו רק כדי לשמור מקום עד שיידעו אם יש מקום בגן העירוני". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
אתר חדש שמאפשר שקיפות ומידע
אני רוצה להכיר לכם את אתר 'גנים'. אתר לחיפוש גנים ומשפחתונים באינטרנט. הראשון והיחידי שמאגד פרטים כמו מחיר חודשי. מס ילדים. מס מטפלות. מס ימי חופשה ועוד. ההורים- שלכל אחד צורך אחר ופרמטרים אחרים יכולים למיין את הרשימה לפי מה שחשוב להם. בצורה זו ההורים נשארים עם רשימה מצומצמת ורלוונטית. והחיפוש הקשה אולי יהיה קל יותר. והגננות זוכות לחשיפה- מפני שהרשימה דינאמית מזמינה את כולכם http://www.ganim.net/
אלה , ראשון לציון  |  04.10.15
17.
החוק הזה עשה המון בלאגן
אצלינו יש מקום בגן רק לילדים בגיל 4 פלוס (טרום חובה, על טרום טרום אין מה לדבר, אין מקום), כבר שנים מדברים על לבנות גן נוסף וזה נדחה ונדחה. השנה סוף סוף התחילו להזיז דברים, אבל לא יספיקו לבנות עד תחילת השנה. אז החליטו לשפץ גן שיהיה זמני לשנה, אבל גם את זה לא התחילו לעשות. אנחנו לא יודעים אם יהיה לילד שלנו (3 ותשעה חודשים בתחילת השנה) מקום בגן עיריה. בנתיים הגנים הפרטיים לא התעצלו ומיהרו לדאוג לעצמם לפרנסה, הודיעו שהם סוגרים את שכבת הגן הגדולה לשנה הבאה ובמקום פתחו תינוקיות. ככה שאם בסוף לא יספיקו לבנות/לשפץ נישאר בלי גן עיריה ובלי גן פרטי. אלוהים יודע מה נעשה אם הילדים. הרי אנחנו צריכים גם לעבוד.
14.05.12
15.
צעיר מדי לגן עיריה -רק בעיר הילדים חולון
גם לפני החוק הנ"ל בעיר הילדים (כפי שממותגת חולון )הרשום לגן עיריה היה המינימום ז"א שרק בחולון הרשום הוא למי שמלאו לו בדיוק שלוש שנים ב-1/09כאשר בשאר הערים זה עד תאריך-17/12 עוד כשלושה חודשים. אין אפשרות אפילו להכנס לרשימת המתנה כי הסיכוי הינו אפסי כמעט. חולון עיר לילדים עשירים בלבד ולאורחים שבאים למוזיאונים שגם לילדי העיר אין בהם הנחה ממש חוצפה. למה לא כתבתם על חולון מפחדים מששון האהוב? אם אתם רוצים חומר הכנסו בגוגל ל"חולוני אכפתי" או לעצומה של צעיר מדי לגן עיריה
חולוני אכפתי , חולון  |  13.05.12
לכל התגובות