אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העניבה מתהדקת

העניבה מתהדקת

שופט ביהמ"ש הכלכלי חאלד כבוב משדר לאחרונה קו קשוח בהרבה בהתמודדות עם עברייני שוק ההון. בינתיים הוא מסתפק באזהרות, אך בקרוב התעריף הענישתי צפוי לעלות

13.05.2012, 08:15 | משה גורלי

לעברייני שוק ההון, ובמיוחד לנאשמי פרשת אלספק, כדאי לעיין בפסקי הדין האחרונים שיצאו מתחת ידיו של שופט בית המשפט הכלכלי חאלד כבוב, מהם עולה מגמה מובהקת של הצהרות מחמירות כלפי עבריינים אלה.

בגזר דינו של מנהל התיקים לשעבר עמי גורבץ ב־29 באפריל, כבר הזהיר השופט כי "מחובתו של בית המשפט להכביד ידו על מבצעי עבירות של תרמית בניירות ערך". יום לאחר מכן, בתיק של רפאל אלון ואח', שהכלילו פרטים מטעים בדו"חות כספיים, הסתייג השופט מהסדר הטיעון שהונח לפניו: "הענישה המוצעת בהסדר הטיעון אמנם מחמירה ביחס לתיקים אחרים, אך לא מחמירה מספיק לטעמי", כתב.

אין ספק, השופט כבוב מאותת על החמרה צפויה. בפסק הדין בעניין גורבץ, הוא אף מותח ביקורת על הפסיקה עד כה: "רמת הענישה הנהוגה בפסיקה בעבירות מהסוג שבהן הורשע הנאשם רחוקה מאוד, רחוקה מדי לטעמי, מרמת הענישה שקבע המחוקק". השופט מוסיף כי "לולא קיומה של הפסיקה, שלאורך השנים לא מיצתה את החומרה עם מבצעי העבירות הללו, הייתי קובע את מתחם הענישה ההולם בענייננו בטווח של 7–4 שנות מאסר".

השופט חאלד כבוב השופט חאלד כבוב השופט חאלד כבוב

בשבחי ההרתעה

בינתיים, כבוב בעיקר מזהיר. נכון לעכשיו, הוא מכבד את הסדרי הטיעון, למרות הביקורת שהעביר עליהם. הוא עושה זאת כיוון שהחמרה צריכה להיעשות בהדרגה, לאחר אזהרה. עכשיו הוא בשלב האזהרה, אבל זו מצלצלת ואינה משתמעת לשתי פנים: התעריף הענישתי עומד לעלות.

למגמה זו כמה מקורות: הראשון הוא החוק לייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך. החוק, שידוע בשמו העממי חוק האכיפה המינהלית, הביא עמו שתי בשורות עיקריות: תיעול העבירות הקלות למסלול המינהלי, תוך הותרת העבירות הקשות יותר במסלול הפלילי. וכן החמרת הענישה במסלול זה.

השני הוא התיקון החדש לחוק העונשין שייכנס לתוקפו בעוד חודשיים, ומטרתו לעצב את שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כדי ליצור ככל האפשר מדיניות ואחידות. החוק החדש מגדיר שני שלבים עיקריים: קביעת מתחם העונש ההולם ובחינת שיקולי החריגה מהמתחם. הבעיה מבחינת כבוב היא שהחוק מנחה את השופט להעדיף שיקולי גמול על פני הרתעה. הגמול מקל יותר עם העבריין באשר הוא מתמקד בו ובמעשיו. ההרתעה מחמירה עמו, מכיוון שהיא מגלמת את טובת הכלל על ידי הרתעת הרבים. כבוב נזקק לאבחנה זו בעבירת הדיווח בפרשת רפאל אלון: האם יש להוכיח פגיעה ממשית בציבור המשקיעים כדי להחמיר, או שניתן להסתפק בעצם הפגיעה והחריגה מהסטנדרטים הקבועים בחוק.

מכיוון שהחוק מעדיף את הגמול, כלומר החמרה רק אם הוכחה פגיעה ממשית, השופט כבוב סולל מסלול עוקף שמבקש להחמיר רק מעצם החריגה העבריינית. הוא מסתייע בפסק הדין של השופטת אילה פרוקצ'יה בעניין דסק"ש שלפיו "מטרות הענישה (בשוק ההון - מ"ג)... מבטאות בעיקרן תפיסה תועלתנית המבכרת הרתעה על פני גמול", ואילו את הסתירה האפשרית אל מול החוק החדש הוא מעדיף לדחות: "בעתיד לבוא יהיה על השופטים להתייחס למאזן שיקולי הענישה בעבירות מסוג זה נוכח התיקון... המעניק את הבכורה לשיקול ההלימה (גמול - מ"ג), על פני שיקולי הרתעה".

מזהיר מהבאות

בפסקי הדין, השופט כבוב מעביר ביקורת על טווח הענישה בהסדרי הטיעון. "הייתי קובע את מתחם הענישה ההולם בענייננו בטווח של 7–4 שנות מאסר, בתוספת קנס משמעותי", כותב כבוב בעניינו של עמי גורבץ, אבל מאמץ לבסוף את הסף העליון שהוצע בהסדר - 27 חודשים. עם זאת, השופט מזהיר מהבאות: "שיידע כל עבריין פוטנציאלי שאם הוא יעז לבצע עבירות שנועדו להעשיר את כיסו על חשבון הציבור, צפוי לו עונש חמור בדמות מאסר לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח - ואולי יהיה בכך כדי להשיג אפקט הרתעתי ראוי ומתחייב".

לאחרונה הרשיע כבוב בהסדר טיעון את הדירקטורים יוסף אנטוורג ויואב ברק, שכשלו בפרשת פסיפיקה בפיקוח על מעלליו של אחד מבעלי השליטה. כבוב מקבע בהחלטתו את ההחמרה כלפי דירקטור: "גם כאשר התנהלותו של דירקטור אינה חורגת באופן קיצוני מסטנדרט סביר, וגם כאשר מדובר במי שכשיר למלא תפקיד דירקטור בכל הקשור לניסיון שלו וליכולתו לפקח על התנהלות החברה - אין בכך כדי לפטור את הדירקטור מאחריות, גם אחריות פלילית. אין ספק שבעצם קביעה זו יש משום הרחבת מעגל האחריות הפלילית של כל דירקטור, אך הרחבה זו נועדה לקבע ולמסד את סטנדרט ההתנהגות הראוי....".

השבוע ישמיעו הצדדים בפרשת אלספק את טיעוניהם לעונש, לאחר שהנאשמים הודו בעובדות כתב האישום, על פיו העבירו מידע פנים לבני משפחה ולמכרים, ויחד איתם רכשו מניות בשווי כולל של מאות אלפי שקלים. הפרקליטות מתעקשת בתיק זה על מאסר בפועל, ואילו הסנגורים טוענים שהמקרה היה בכלל מופנה למסלול המינהלי אילו היה קיים בעת ביצוע המעשים. פרשה זו מתבררת אף היא בפני השופט כבוב, לאחר סדרת פסקי הדין בהם התווה השופט את מתחם הענישה בעבירות מסוג זה, ויש להניח שהרטוריקה המחמירה תשאר גם בתיק זה, ועמה היישום הזהיר והמידתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה