כלכלת ארה"ב היא עדיין טובה, חזקה ומהירה יותר מכולן

בהשפלה הכלכלית האחרונה שחוותה ארה"ב מאז קריסת ליהמן ברדרס ב־2008, סוכנות הדירוג S&P הורידה ב־5 באוגוסט את דירוג האשראי המושלם שלה.

המנהיגה הכלכלית של העולם סבלה מההתכווצות הכלכלית העמוקה והממושכת ביותר זה 80 שנה, עם גירעון שנתי של יותר מטריליון דולר, 8.75 מיליון מקומות עבודה שאבדו ודלק במחיר 4 דולרים לגלון.

בהינתן העוצמה של הנפילה לא היה זה מפתיע שמשמאל ומימין, אינטלקטואלים ופשוטי עם, כולם היו תמימי דעים: לארה"ב תקווה קלושה להתאושש. האריה הפך לשה שאינו מסוגל להתחרות ביריבים כמו סין. בדומה ליפן לפניה, שחוותה שני עשורים של קיפאון מאז שהתפוצצה בועת הנדל"ן בשלהי שנות השמונים, ארה"ב קרסה ולא היתה מסוגלת לקום.

סטארבקס באיסטנבול

לא תסריט הוליוודי

אולם, כפי שקורה לעתים קרובות, התפיסה הרווחת שגויה מיסודה. הכלכלה האמריקאית נמחצה במיתון הגדול של 2008–2009, ובמידה רבה ניתן להשוותה לסטיב אוסטין, האייקון של שנות השבעים, אסטרונאוט שהתרסק אל כדור הארץ ושוקם ברוח האופטימיות האמריקאית. אכן, בדומה לאדם הביוני הראשון, הכלכלה האמריקאית תתאושש ותחזור טובה, חזקה ומהירה יותר מכפי שרוב האנליסטים מעריכים.

הלכה למעשה, השפל של מרץ 2009 סימן את תחילתה של התאוששות לא צפויה, ולא כפי שנטען, עידן של קיפאון בלתי הפיך. שוק המניות הוכפל מאז מרץ 2009, בעוד שרווחי החברות והיקפי היצוא זינקו לשיאים חדשים. הכלכלה האמריקאית חזרה לרמות השיא של 2007 וכעת מתרחבת בשיעור שנתי של 3% - קצב מהיר יותר מכל כלכלה מפותחת אחרת. זאת לאחר שהמיתון הוביל ליצירת מבנה כלכלי שהוא עמיד יותר לזעזועים מאשר הכלי השברירי שהתנפץ ב־2008.

אירופה, לעומת זאת, עדיין שרויה בקושי הנובע ממשברי החוב הממשלתיים וממערכת בנקאות בעייתית. במקביל, הכלכלות המתפתחות הבולטות כמו סין וברזיל מפגינות סימנים של האטה.

הסיפור של ההתאוששות האמריקאית הוא בהחלט לא תסריט הוליוודי, כי אם מבוסס על הבנה של יכולות הליבה והיתרונות התחרותיים שלה. ארה"ב נזקקה ל־18 חודשים בלבד כדי לפתוח במערכה פיסקאלית ומוניטרית אגרסיבית, אשר יפן נדרשה לתריסר שנים ליישמה לאחר התפוצצות בועת האשראי שלה. בארה"ב, ההתאוששות מוזנת על ידי סקטור פרטי חסין וסתגלן. במקום לשבת בשקט ולהמתין לישועה, חברות אמריקאיות מיהרו לארגן מחדש את פעילותן ולפרוס את החובות. בקשות להגנה מפני נושים זינקו מ־28,322 ב־2007 להיקף של 60,837 ב־2009 - עלייה של 115%.

למעשה, הטיפול בכשלים פיננסיים הוא מהיר יותר בארה"ב מאשר בכל מקום אחר. ג'נרל מוטורס (GM) וקרייזלר שהו כל אחת 40 יום בלבד בפשיטת רגל, לאחר שהגישו בקשות להגנה מפני נושים באביב 2009. במהלך השהות הקצרה הזו יצרניות הרכב קרעו חוזים, השעו הטבות, ביטלו 109 מיליארד דולר בערבויות והקימו מודלים עסקיים חדשים ורווחיים יותר. פורד, שמשלימה את קבוצת שלוש הגדולות של יצרניות הרכב מדטרויט, הפגינה את הביצועים המרשימים ביותר.

לאחר שנמנעה מחילוץ ממשלתי, היא ביססה את ההתאוששות שלה על כניסה לשווקים זרים, קיצוץ חד בעלויות, השקעה בצמיחה ופירעון של מיליארדי דולרים בחובות. לאחר שהמניה צנחה לשפל של 1.59 דולרים בפברואר 2009, פורד הצליחה לטפס לרמה של 18 דולר בינואר 2011, זינוק של פי 11. עד לסוף אותה שנה חידשה פורד את תוכנית חלוקת הדיבידנדים והיתה על סף יציאה מדירוג זבל.

מהרבעון הרביעי של 2008 ועד לרבעון הרביעי של 2009 התפוקה האמריקאית עלתה ב־5.4%, והיא עלתה ב־4.1% מרשימים ב־2010. בבתי עסק, גדולים כקטנים, נשלחו מזכרים לגבי צמצום השימוש במהדקים משרדיים, הדפסה על שני צדי הדף וביטול מינויים לעיתונים. חברות שהתפרנסו משירותי ייעוץ לחיסכון שגשגו במהלך המיתון. ביג־בלי סולאר, סטארט־אפ בניוטון, מסצ'וסטס, משווק דוחסי אשפה סולאריים השולחים הודעת טקסט לצרכן כשהם מלאים. כך יכולים ערים וקולג'ים לחסוך בהוצאות איסוף אשפה בשיעור של עד 75%.

ארה"ב היא עדיין השוק הגדול, העשיר והבטוח בעולם והוא עתיר משאבים יקרי ערך. בשל כך המשיכה ארה"ב להיות מובילה עולמית בהשקעות זרות ישירות (FDI). ב־2010 טיפסו ההשקעות הזרות ל־194.5 מיליארד דולר מ־135 מיליארד דולר ב־2009, ואילו עבור שלושת הרבעונים הראשונים של 2011 הן הסתכמו ב־155 מיליארד דולר. חברת האופנה היפנית יוניקלו פתחה באוקטובר 2011 חנות דגל בפינת השדרה החמישית במנהטן המתפרסת על פני שלוש קומות. חוזה השכירות, בשווי 300 מיליון דולר ל־15 שנה, הוא חוזה השכירות הקמעונאי היקר ביותר בתולדות ניו יורק. בדצמבר 2011 פורסם כי סנדי וויל, לשעבר מנכ"ל סיטיגרופ, מכר את דירתו בסנטרל פארק ווסט בסכום חסר תקדים של 88 מיליון דולר. הרוכש הוא האוליגרך דמיטרי ריבולובלב, שקנה את הבית עבור בתו בת ה־22.

לטענת המלעיזים, ארה"ב נכנסה לקיפאון ייצור. טוב, אולי חוץ מסחורות ושירותים בשווי 180 מיליארד דולר שהיא מייצאת מדי חודש. מחוץ לארה"ב חיים 6.6 מיליארד בני אדם שנהנים משדרוג בתנאי החיים ומשתוקקים לרכוש כל מה שהאמריקאים מוכרים.

מאז שצנחו לשפל של 124 מיליארד דולר באפריל 2009, נתוני היצוא החודשיים זינקו בכמעט 50%. ב־2010, לא רק שהכלכלה הוסיפה 1.03 מיליון משרות, אלא שהמשרות נתמכות היצוא צמחו ב־500 אלף, ל־9.2 מיליון.

החברות האמריקאיות מצליחות לפגוש את הצרכנים העולמיים בחצר ביתם. בין אם מדובר בסניף של סטארבקס בטורקיה, טאקו בל בהודו או פקולטה אמריקאית לרפואה במפרץ הפרסי, עסקים אמריקאיים מסתגלים היטב למעברים.

כמו מקדונלד'ס

בעת ביקורי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הבחנתי לראשונה באופן שבו החברות האמריקאיות ממשיכות לצבור תנופה, גם בתקופה שבה התחזיות הכלכליות לארה"ב נותרו קודרות. השתתפתי בארוחת צהריים שבה האליטות של העולם נאחזו בכל מילה שיצאה מפיה של שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק. באירוע הנחשק ביותר - המסיבה של גוגל - הקהל היה מוקסם. שתי החברות נחשבות למוקדי משיכה נערצים להון אנושי. הן משקפות את הדינמיות הכלכלית האמריקאית, כפי שהיו בעבר שברולט ומקדונלד'ס.

אכן, לארה"ב מצפה דרך ארוכה כדי לפצות על השלכות המשבר על מגזרי הדיור והתעסוקה. אך חרף המכשולים, אין סיבה שההתרחבות שהחלה ביולי 2009 לא תוכל להתמיד. כאשר ייכתבו דברי ימי התקופה הזו - קרוב לוודאי שהיא תירשם ככזו של התחדשות.

הכותב הוא עורך בכיר לשעבר ב"ניוזוויק", בעל טור ביאהו פייננס ומומחה להיסטוריה אמריקאית