כדורגל ...וואו!

מאז 1989 לא היה סיומת כזו לליגת הכדורגל האנגלית. אז ארסנל זכתה באליפות בזכות שער בדקה התשעים. השנה זה מנצ'סטר סיטי שעושה את זה בדקה ה-94. דרמה אדירה. כמעט חסרת תקדים. באמת, לא מובן איך אנשים שלא אוהבים כדורגל חיים עם עצמם בלי ההתרגשות האדירה הזאת. הם מסכנים. נכים רגשית. זומבים. מתים מהלכים.

מנצ'סטר יונייטד ניצחה בסנדרלנד והפעילה לחץ אדיר על הסיטי שהיו בפיגור 2-1 לק.פ.ר עד עמוק לתוך הדקה התשעים. אבל שני שערים של אדין דז'קו (שנרכש ב-28 מיליון ליש"ט) וסרחיו אגוורו (38 מיליון ליש"ט) כבשו את השערים הדרמטיים שהביאו לסיטי אליפות היסטורית - ראשונה מאז 1968.

ראשונה של הסיטי מאז תקומת הפרמיירליג ב-1992. אפשר להיות מאוד ציני ולהגיד שמנצ'סטר סיטי קנתה את האליפות עם השקעה של כ-1 מיליארד ליש"ט מכספיו של השייח' מאנסור מאבו דאבי - אבל זה להתעלם מכך שהיו על המגרש שחקנים צעירים שעמדו בלחץ אדיר והצליחו להפוך מ"שכנים רועשים" כפי שכינה אותם אלכס פרגוסון ל"אלופי אנגליה" - כינוי שיהיה צמוד אליהם לשנה לפחות. אסור לשכוח שמדובר בשחקנים שעבדו כל חייהם לרגע כזה. "זה דבר שאתה חולם עליו כשאתה ילד עני בלי כלום", סיכם וינסנט קומפאני, הקפטן הצנוע והמדהים של הסיטי.

אין ספק שהסיטי הם האימפריה החדשה בפרמיירליג - ליגת הכדורגל העשירה בעולם, ליגה שהעונה סיפקה שיא חדש של 1,065 שערים בעונה, ליגה ששולחת את הקבוצה מהמקום השישי לגמר ליגת האלופות. העולם מדבר על זה.

בטרנדינג טופיקס בטוויטר אלו הערכים שחוזרים על עצמם הכי הרבה: Oi Fergie, 3-2 Man City, Swansea 1-0 Liverpool, #mcfc, #premierleague, #EPL, Liam Gallagher, Happy St. Totteringham's Day, Después de 44, After 44 כולם מתיייחסים למנצ'סטר סיטי, או לליאם גאלגר, האוהד סיטי מספר 1, או אלכס פרגוסון, ארסנל נגד טוטנהאם או הניצחון של סוונסי נגד ליברפול.  

השנה כתבו רבים שהפרמיירליג איבדה מכוחה בגלל הדחת מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי משלב הבתים של ליגת האלופות ובגלל הדחת ארסנל משמינית גמר ליגת האלופות. אבל כיום אין ליגה שמייצרת דרמה כזו איכותית. אין ליגה בה המועמדת לירידה מצליחה למתוח את המועמדת לאליפות עד הדקה ה-94. אין ליגה בעולם שקבוצה מגיעה שלושה מחזורים לסיום עם 8 נקודות פור בטבלה ומפסידה את האליפות - בעיקר בזכות רוח הלחימה של היריבות שלה.

הפרמיירליג כבר מזמן הליגה הפופולארית בתבל. הכסף הרב שנכנס מזכויות השידור, הדרך בה הוא מחולק באופן שיוויני יחסית בין הקבוצות, הליברליות שמאפשרת כניסה של משקיעים מכל העולם והתשוקה של האוהדים ישאירו אותה כזאת למשך שנים רבות. וכשמסתכלים לצדדים - לליגה האיטלקית שממשיכה להתעסק יותר עם מכירת משחקים מאשר במשחקים עצמם; לליגה הספרדית, שבה יש רק שתי קבוצות שיכולות לזכות במשהו; לליגה

הצרפתית והגרמנית, שרחוקות שנות אור מהאיכויות המקצועיות של האנגליות - אז אין ספק שאין ליגה טובה מזו.

ובנקודה זו, שווה רק לציין שהמחזור האחרון של ליגת וווינר כאן בישראל השיג רייטינג עלוב של 8%. שהשיא שלה אמש היה התפרצות של יו"ר ההתאחדות, אוהד מכבי פתח תקווה שרוף, על התקשורת. ליגה בה עסקנים לוקחים את תשומת לב ואור הזרקורים מהשחקנים והמאמנים; ליגה עם מנהלים שלא מבינים כדורגל ולא מבינים אוהדים. ליגה עלובה. ליגה שגורמת למיליוני ישראלים להתרחק מהכדורגל - לחיות את החיים בלי ההתרגשות האדירה הזאת, להיות מסכנים. נכים רגשית. זומבים. מתים מהלכים.