אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: מנכ"ל יאהו הולך, המחליף משוכנע ש"החברה בכיוון הנכון" צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: מנכ"ל יאהו הולך, המחליף משוכנע ש"החברה בכיוון הנכון"

סקוט תומפסון עושה את הדבר הנכון ומתפטר, אבל מבחינת יאהו אין שום סיבה אמיתית לאופטימיות - למרות אימייל העידוד ששלח הבוס החדש. וגם: הפאבים שאוספים מידע על המבקרים והאישה שמנסה לחשוף בריוני פייסבוק

14.05.2012, 14:13 | יוסי גורביץ

סוף הסיפור

אז עוד מנכ"ל של יאהו הלך הביתה אמש (א'), אחרי ארבעה חודשים בלבד בתפקיד. סקוט תומפסון נתפס כשהוא מזייף את קורות החיים שלו ומספק תירוצים ששאול מופז היה מגיב אליהם בגיחוך. הוא ניסה להחזיק מעמד, ובסופו של דבר ויתר. קודמתו, למי ששכח, לא סיימה את דרכה בנסיבות שמחות יותר.

כעת מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל" כי תומפסון דיווח בימים האחרונים לדירקטוריון שהוא סובל מסרטן, ושמדובר באחת הסיבות להתפטרותו. כפי שהוכיח המקרה של סטיב ג'ובס, סרטן אצל המנכ"ל הוא בהחלט נושא שהציבור, ולפחות הדירקטוריון, צריך לדעת עליו.

בהנחה שתומפסון לא לקה בסרטן בשבוע שבין חשיפת קורות החיים שלו ובין ההתפטרות, ייתכן שהוא הסתיר גם את זה. אם הדירקטוריון ידע על המחלה בינואר האחרון, כשתומפסון מונה לתפקידו, הוא כנראה לא היה עד כדי כך מסוכן. צירוף המקרים, על כל פנים, מעורר תמיהה.

יאהו מינתה עוד מנכ"ל זמני, רוס לבינסון, ששלח מייל אומלל לעובדים עם מינויו – שהודלף מיד, ממספר גדול של עובדים. במייל כתב המנכ"ל החדש באופטימיות קוסמית ש"בהתחשב בדרך הקופצנית שאנו נוסעים בה, אנחנו מגיעים להצלחות גדולות ומשמעותיות בשוק מדי יום, וצועדים בכיוון הנכון". בנוסף ציין לבינסון שחייזרים ידידותיים יהפכו בקרוב את כדור הארץ לעשיר ומאושר לנצח.

קרול בארץ, שפוטרה מיאהו בספטמבר 2011. לא מחזיקים מעמד בכסא המנכ"ל, צילום: בלומברג קרול בארץ, שפוטרה מיאהו בספטמבר 2011. לא מחזיקים מעמד בכסא המנכ"ל | צילום: בלומברג קרול בארץ, שפוטרה מיאהו בספטמבר 2011. לא מחזיקים מעמד בכסא המנכ"ל, צילום: בלומברג

במקביל דניאל לאב, ה"משקיע האקטיביסט" המעיק שחשף את הפרשה, הצליח במלחמתו בחבר המנהלים - הוא ימנה אליו שלושה מאנשיו. קצת מזכיר את מהלכיו של "משקיע אקטיביסט" אחר לפני שלוש שנים, קרל אייקן, שניסה להשתלט על הדירקטוריון אחרי שזה הפיל את הצעת הרכישה מצד מיקרוסופט.

כמובן, העובדה שלאב הצליח לא אומרת שום דבר טוב על יאהו. כל מה שמעניין את לואב הוא להביא הכנסות, ומהר. בשביל זה הוא משקיע. החברה לא מעניינת אותו, המוצרים שלה לא מעניינים אותו, העובדים שלה ודאי לא מעניינים אותו. אם הוא יוכל לעשות רווח גדול ומהיר, ולפרק את יאהו, הוא יילך על זה.

מעטים ורעים היו ימיו של תומפסון בהנהגת יאהו. הירושה העיקרית שלו, חוץ מעוד סבב פיטורים, היא התביעה של יאהו נגד פייסבוק בתואנה של הפרת פטנטים. השאלה הגדולה – וזה אומר כל מה שצריך לומר על יאהו, שזו השאלה הגדולה ביחס אליה – היא האם המנכ"ל החדש יפסיק את מהלכי המלחמה האלה והאם החברה תוכל לשוב ולהיות לוויין של פייסבוק. על הרעיון של תחרות מול צוקרברג ויתרו שם מזמן.

הפאב עוקב אחריך

 

שבועות ספורים אחרי שערוריית Girls Around Me, שאיפשרה למשתמש לזהות נשים בסביבתו ואז לגלות עליהן פרטים דרך פייסבוק, אפליקציה חדשה גורמת לשערותיהם של שוחרי פרטיות לסמור.

הפעם מדובר ב-SceneTap, שמה שהיא עושה בחיים הוא להתקין מצלמות בפאבים ומסעדות. המצלמות סורקות את פניהם של הלקוחות, ומנסות לזהות את המין והגיל שלהם. אחר כך לוקחת האפליקציה את כל המידע הזה, משקללת אותו ומציגה אותו. היא יכולה לומר, למשל, שבפאב X יש אחוז מסוים של נשים, ואת הגיל הממוצע של המבקרים.

SceneTap התחילה את פעילותה בסן פרנסיסקו ועכשיו היא פעילה בשמונה ערים בארה"ב. היא סרקה כבר את פניהם של 8.5 מיליון בני אדם ב-400 בתי עסק. בחברה מתעקשים שאין שום דבר שלילי בפרטים שהם אוספים ועורכים, שכל המידע הוא אנונימי ושהוא לא נשמר. הטכנולוגיה שלה, לדבריה, מאפשרת לבתי עסק להפוך את הקהל שמגיע אליהם למגוון יותר: למשל, להציע מבצעים שמכוונים לנשים או לגברים ולראות בדיוק עד כמה הם השפיעו על הרכב הלקוחות.

הבעיה העיקרית היא שללקוחות אין שום בחירה בנושא. אם נכנסת לבית עסק שמפעיל את Scenetap, אתה תיכנס למאגר המידע שלה. וכן, היא אומרת שהמידע אנונימי, אבל לכו תדעו אם זה יישאר ככה בעוד שנה: פרופיל על אדם ספציפי שעובר בין בתי עסק מהווה מכרה זהב למפרסמים. אחרי הכל, גם Path התחייבה בשעתו שלא לאסוף מידע פרטי על המשתמשים. נו, אז?

ואם כבר דיברנו על סכנות לפרטיות... 

זהירות, אפליקציות פייסבוק

פייסבוק היא מלכודת פרטיות לא רק בגלל המידע שהיא אוספת עליכם ומוכרת למפרסמים, אלא גם בגלל מה שיצרני האפליקציות שלה מרשים לעצמם. במסגרת תוכניתה "אומרים את האמת כדי שהרגולטור לא יזמבר אותנו", הודתה לאחרונה פייסבוק שאם אתה מוחק אפליקציה וחושב שזה משמיד גם את המידע שנתת לה - אתה טועה. כדי למחוק את המידע הנ"ל, מה שאתה צריך לעשות הוא ליצור קשר עם יצרני האפליקציה, ולהודיע להם שממש לא מתאים לך שהם יודעים עליך כל מיני פרטים אישיים.

עכשיו, זה לא חדש. כך זה היה כבר שנים. מה שחדש הוא שפייסבוק מודה לראשונה שכך זה עובד. המשמעות היא שגם אם הפסקת לעבוד עם פייסבוק, מחקת את החשבון שלך בה ושרפת אותו, האפליקציה שבה השתמשת פעם תמשיך לשמור על המידע שלך. ממנה ישחרר רק המוות, או לפחות אימייל תוקפני.

וזה עוד החלק הפחות גרוע. המון אפליקציות מרשות לעצמן לקבל מידע לא רק עליך, אלא גם על החברים שלך. חלקן הולכות עם זה צעד אחד קדימה, ומרשות לעצמן לשמור מידע גם על החברים שלהם. כלומר, כמו בתשדיר הוותיק ההוא נגד איידס, שאתה מתעסק עם אפליקציה, היא מתעסקת גם עם החברים שלך, ועם החברים של החברים שלך. ייזהר המשתמש.

מה פארמוויל יודעת עליכם? מה פארמוויל יודעת עליכם? מה פארמוויל יודעת עליכם?

ועוד בחדשות פייסבוק...

הטרולים חוטפים חזרה

ניקולה ברוקס כתבה סטטוס בפייסבוק שיצא להגנתו של קורבן בריונות רשת, וזה הספיק להפוך אותה עצמה לקורבן של בריונות כזו. השונאים שלה מיהרו להקים לה דף פייסבוק מזויף, תוך שימוש בתמונות שנלקחו מהדף האמיתי שלה ויצירת מצג שווא שהיא פדופילית.

ברוקס הלכה למשטרה, אבל זו לא ידעה מה לעשות. אז היא החליטה לצאת למסע צלב קטן משלה - ושכרה פרקליטים שהגישו תביעה נגד פייסבוק. המטרה של הפנייה לערכאות היא לגרום לאתר לחשוף את הפרטים של הבריונים המקוונים. אחרי שהפרטים האלה יהיו בידי עורכי הדין של ברוקס, הם יפצחו בסדרה של תביעות נגד החלאות.

עורכי הדין של ברוקס מאשימים את המשטרה הבריטית בכך שהיא נלהבת לחקור עבירות כנגד סלבריטאים ופוליטיקאים, אך פחות מעוניינת בחקירות שמטרתן הגנה על סתם אזרחים מן השורה. הממ. נשמע לי מוכר מאיפשהו. פייסבוק מסרה בתגובה שהיא חוסמת גולשים שכותבים תחת שם בדוי, ושהיא מעניקה עדיפות לטיפול בתלונות על התעללות ובריונות.

קצרצרים

אדוארדו סבארין, אחד המייסדים של פייסבוק, עומד לגרוף כמה מיליארדים עם הנפקתה המתקרבת. בהתקף מקובל - בקרב האוליגרכיה הכלכלית, על כל פנים – של חוסר בושה, הוא מיהר לוותר על אזרחותו האמריקאית כדי לשלם פחות מס. ללא מעט אנשים ההתנהלות הזו, חוסר הפטריוטיות המקובל של עשירים שמאיימים תמיד "ללכת למקום אחר", מביאה את הסעיף.פארהד מאנג'ו מזכיר שהמהגר סבארין קיבל סיוע ממוסדות ציבוריים כמעט לאורך כל דרכו אל העושר. עכשיו, כמובן, הוא לא ממש מרגיש מחויב להחזיר להם משהו בתמורה.

אחת הסדרות המצליחות ביותר לאחרונה היא "משחקי הכס", ויש לכך מדד מצוין: ככל הנראה מדובר בסדרה הנגנבת ביותר ב-2012. הפיראטים חוגגים עליה כאילו החורף לא יבוא. מאז תחילת העונה השניה שלה, באפריל, נרשמו יותר מ-25 מיליוני הורדות שלה, כשהשיא – 2.5 מיליוני הורדות ביממה – נרשם ביממה אחרי הפרק של ה-30 באפריל. "משחקי הכס" הדפה את "דקסטר" מהמקום הראשון.

משחקי הכס. פופולרית בקרב מורידי הקבצים, צילום: בלומברג משחקי הכס. פופולרית בקרב מורידי הקבצים | צילום: בלומברג משחקי הכס. פופולרית בקרב מורידי הקבצים, צילום: בלומברג

העיר פורט לי שבניו ג'רזי היא הראשונה בעולם, ככל הידוע, שאוסרת על הליכה ושליחת הודעות בטלפון בו זמנית. וכן, היא אוכפת את הכלל הזה: עד כה נרשמו לפחות 117 דו"חות בסך 85 דולר כל אחד. מחקר שנערך לאחרונה מצא שהליכה תוך שליחת הודעות גורמת לחוסר עירנות גבוה יותר מאשר הליכה ושיחה בטלפון בו זמנית, שזה די הגיוני.

אז קבלו את זה: חברת הצילום קודאק סוגרת בימים אלה את שעריה אחרי שכלו כל הסיבות להמשך קיומה. עכשיו מגיעים דיווחים ש... רגע, מה?!  עד לפני שש שנים לקודאק היה כור גרעיני מתפקד, כולל אורניום מועשר ברמה צבאית, שנמצא במרתף שכוח ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. לא ברור מי ידע על זה, אבל כבר ברור שהעיר רוצ'סטר לא ידעה שיש בה כור גרעיני. לזכותה של החברה ייאמר שהיא הקפידה מאוד על בטיחות הכור ושהיא עשתה בו שימוש לגיטימי. לפחות זה. מה הלאה? חשיפה שגוגל מחזיקה בנשק גרעיני? אני לא רוצה לדעת.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

תגיות