אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלקוחות שלא מתלוננים על דמי הניהול אף פעם צילום: shutterstock

הלקוחות שלא מתלוננים על דמי הניהול אף פעם

20 מיליארד שקל שוכבים ללא דורש במרתפיהן של חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה, מה שלא מונע מהן לגבות עליהם דמי ניהול. מרוויחות נוספות הן החברות שמציעות לאתר את הכסף תמורת עמלות שערורייתיות. אחרי שני ניסיונות שלא צלחו, האוצר מבטיח שהנושא ייפתר ב־2013

15.05.2012, 06:54 | שאול אמסטרדמסקי

מספר תעודת הזהות ??0414204 (המספר המלא שמור במערכת) עשוי להיות שווה לא מעט כסף. והוא לא היחיד, גם המספרים ??5067141 ו־??6021301 יכולים לזכות את בעליהם או את בני משפחתם בסכום כסף מפתיע. בינתיים, עד שבעלי תעודות הזהות או קרוביהם יגלו את האוצר שרשום לזכותם, המספרים האלו שווים הרבה כסף בעיקר לחברת הביטוח מגדל, שמשמשת כאן כדוגמה מקרית בלבד.

באתר האינטרנט של החברה מופיעים 1,408 מספרי תעודות זהות כאלה תחת הכותרת "פוליסות ללא דורש". גם באתרי חברות הביטוח האחרות מופיעים מאות מספרי תעודות זהות, שפוליסות ביטוח החיים של בעליהן ניתנות לפדיון. ומדובר רק בקצה הקרחון, כיוון שגופי החיסכון השונים אינם מדווחים באתריהם על החסכונות הפנסיוניים וקופות הגמל הרדומים, כאלה שלא נעשו בהם פעולות במשך השנים האחרונות.

ציפי סמט נהנית מהפרצה שהיא לא סגרה המפקחת לשעבר מחפשת חשבונות אבודים מלבד חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, יש עוד מי שזיהו את פוטנציאל הרווח שגלום בכספים האבודים שאול אמסטרדמסקי, 2 תגובותלכתבה המלאה

להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היקף הכספים האבודים הללו נע בין 15 ל־20 מיליארד שקל נכון לשנת 2008. אולם הערכה זאת שמרנית למדי, וייתכן מאוד שמדובר בפועל בסכומים גבוהים הרבה יותר. הכספים האבודים האלו הם החור השחור של עולם הפנסיה הישראלי.

1

כך יצר המחוקק במו ידיו חשבונות אבודים

בפברואר האחרון פרסם אגף שוק ההון במשרד האוצר נוהל חדש הנוגע לאותם כספים אבודים המוחזקים על ידי גופי החיסכון השונים - קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. על פי הנוהל, חשבון רדום מוגדר כחיסכון פנסיוני שבמשך 5–10 שנים (בהתאם לגיל החוסך) החוסך לא היה פעיל בו, קרי לא הפקיד או משך כספים ולא נתן שום הוראה לגביו. במקביל, אם הדו"חות התקופתיים שגופי החיסכון שולחים לחוסך יחזרו פעמיים בפרק זמן של שלוש שנים, אזי אותו חוסך יוגדר כמנותק קשר. להבדל בין החשבונות הרדומים לבין החוסכים שהקשר עמם ניתק יש חשיבות, והוא מאפשר לכל חוסך להפחית את דמי הניהול באופן חד־צדדי ולחסוך לא מעט כסף דרך פרצה יצירתית. מי שלא יכול להתאפק יכול לקפוץ כבר עכשיו לסוף הכתבה ולגלות את הפרצה המוזרה.

הכספים האבודים שייכים לעתים לחוסכים שנפטרו וילדיהם אינם יודעים היכן הכסף נמצא. אבל בחלק מהמקרים המחוקק עצמו אשם ביצירת אותם כספים אבודים. עד שנת 2007, החוסכים לא היו יכולים לנייד את תוכנית החיסכון שלהם בעת מעבר למקום עבודה חדש, והמעסיקים פתחו בכל פעם במקום תוכנית פנסיה נוספת. כך, עובד שהחליף שלושה מקומות עבודה, למשל, היה יכול למצוא את עצמו עם שתי תוכניות ביטוח מנהלים שונות, קרן פנסיה אחת ושלוש קופות גמל שונות. בחלק מהחסכונות נותרו סכומי כסף נמוכים יחסית, שעם הזמן, ובגלל חוסר מודעות או הבנה מצד המבוטחים, נשכחו מלב ונעלמו.

2

כספים ללא דורש משלמים יותר דמי ניהול

החשבונות הרדומים שווים כאמור לא מעט כסף לגופים שמנהלים את החסכונות, בגלל דמי הניהול שהגופים ממשיכים לגבות מהם. וזו נקודה שחשוב להתעכב עליה: חלק מהחשבונות האבודים שייכים לחוסכים שכבר הגיעו לגיל הפנסיה והיו אמורים לקבל את הקצבה החודשית, אלא שהגוף שמנהל את הכסף לא הצליח לאתר אותם, והכסף בינתיים נשאר אצלו ו"נאכל" על ידי דמי הניהול.

אין עדות חותכת ביחס לגובה דמי הניהול שגופי החיסכון גובים מהחשבונות הרדומים. עם זאת, בשיחות שקיים "כלכליסט" עם כמה גורמים בשוק הודו כולם כי סביר להניח שדמי הניהול במקרים אלה גבוהים מהממוצע, אף כי לא בהכרח מגיעים אל המקסימום שמתיר החוק. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בחסכונות לא פעילים, כך שאין מי שיתמקח עם הקופה על העלאת דמי הניהול שנעשית על ידיה באופן רוחבי לכל העמיתים שאינם תחת הסדר כלשהו. העלאות דמי ניהול רוחביות כאלה התרחשו עם תחילת יישום רפורמת בכר ב־2005, כשחברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו את קופות הגמל של הבנקים, והעלו את דמי הניהול כדי לממן את הרכישות.

כך או כך, התמונה ברורה - הכספים האבודים משמשים לפחות בחלק מן המקרים כמקור הכנסה משובח לחברות שמנהלות את החיסכון. הכסף מהחשבונות האלה זורם תמיד בכיוון אחד, לכיסם של בעלי השליטה בגופים ולא לחשבון הבנק של החוסכים.

המחשה להעלאת דמי הניהול בחשבונות הרדומים אפשר לראות בבקשה לתביעה ייצוגית, שהוגשה בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגובה 3.86 מיליארד שקל נגד בית ההשקעות פסגות, בטענה שזה מסתיר כספים של חוסכים שנפטרו. את התביעה הגישה לילי לוי (73) מתל אביב, שגילתה כי פסגות מחזיק קופת גמל שהיתה שייכת לאמה שנפטרה בגיל 92. בתביעה מגוללת לוי את התלאות שעברה בניסיון להעביר לרשותה את הקופה שהכילה 153 אלף שקל. במקביל, לוי מתארת כיצד גילתה שפסגות הכפילה את דמי הניהול שגבתה על כספי החיסכון - משיעור של 0.75% לרמה של 1.6%.

פסגות טרם הגיבה לטענות בבית המשפט. בעקבות פניית "כלכליסט" נמסר מבית ההשקעות כי המקרה כלל לא עוסק בכספים אבודים משום שהתובעת ומשפחתה ידעו על הכספים, קיבלו החזר מלא על דמי הניהול, ואף בחרו להשאיר את הכספים בפסגות למרות שהיתה להם הזכות למשוך אותם ואף שהוצע להם לעשות כן.

3

מאגר מידע מאוחד אמור לקום בשנה הבאה

לאחר שצעדים רגולטוריים שננקטו ב־2003 וב־2009 לא נשאו פרי, משרד האוצר פרסם בשלושת החודשים האחרונים הוראות חדשות שתכליתן להסדיר אחת ולתמיד את נושא החשבונות האבודים. ההוראות החדשות, שאמורות להיכנס לתוקף בינואר 2013, פועלות בכמה מישורים: ראשית, הן מטילות על גופי החיסכון את האחריות לפעול באופן אקטיבי כדי לאתר את החוסכים האבודים, באמצעות פנייה לרשם האוכלוסין למציאת הנתונים העדכניים של החוסכים.

שנית, האוצר מתכוון להקים מעין פורטל שישמש הלכה למעשה מאגר מידע אחד, שבו יוכל כל חוסך להקליד את מספר תעודת הזהות שלו, או של הוריו שנפטרו, ולבדוק ללא תשלום אם קיימים כספים על שמו שהוא לא היה מודע לקיומם. בכל מקרה, לצורכי שמירה על פרטיות, לא יופיעו במאגר פרטים על החיסכון הפנסיוני שהחוסך מודע אליו. אם האתר אכן יופעל בתחילת השנה הבאה כמתוכנן ויהיה נגיש וברור מספיק להפעלה, ייתכן מאוד שהשירות שמציעים בשנתיים האחרונות גופים לאיתור כספי החיסכון תמורת עמלה (ראו מסגרת) יהפוך למיותר.

4

גפני מצ'פר את חברות הביטוח וקופות הגמל

ההוראות החדשות של האוצר מעניקות לגופי החיסכון גם תמריץ כספי למצוא את החוסכים, כיוון שאם לא ימצאו אותם בתוך תקופה מוגדרת, דמי הניהול שיוכלו לגבות על הכסף בחשבונות האבודים יהיו 0.3% ולא יותר.

האמת היא שבמקור משרד האוצר היה מעוניין שהתמריץ הכספי יהיה אפילו נשכני יותר - שדמי הניהול על חשבונות רדומים יהיו 0.2% בלבד, ואפילו פחות מכך. אבל אז הגיעו חברי הכנסת, וריככו את רוע הגזירה עבור קופות הגמל וגופי החיסכון.

ב־27 בפברואר השנה, כשנושא דמי הניהול על החיסכון הפנסיוני היה במרכז סדר היום, דמי הניהול על החשבונות הרדומים הצליחו איכשהו לחמוק מהעין הציבורית. לקראת תום הישיבה המסכמת בנושא דמי הניהול בוועדת הכספים, שבה הציגו ח"כ חיים כץ והממונה על שוק ההון עודד שריג את ההסכמות בנוגע להורדת דמי הניהול בקופות הגמל ובחברות הביטוח, עלה לדיון סעיף נוסף בתקנות שהגדיר מה תהיה תקרת דמי הניהול על החשבונות האבודים.

כאמור, האוצר ביקש שהתקרה תעמוד על 0.2% בלבד, אבל חברי הכנסת הקשיבו לטענותיהם של נציגי קופות הגמל וחברות הביטוח שהשתתפו בדיון, והחליטו שתקרת דמי הניהול לחשבונות האבודים תהיה 0.3%.

יתרה מכך, יו"ר ועדת הכספים משה גפני הציע באופן וולונטרי לחברות הביטוח וקופות הגמל צ'ופר, ולפיו אם הגוף שמנהל את החיסכון יאתר את החוסך האבוד, הוא יוכל להעלות את דמי הניהול באופן רטרואקטיבי ל־0.5% עבור כל התקופה שבה נותק הקשר עם החוסך. סעיף זה לא הופיע כלל בנוסח המקורי של התקנות שהגיש האוצר. בנוסף, לאחר חידוש הקשר עם החוסך, קופת הגמל תוכל להעלות את דמי הניהול עוד יותר, לשיעור הרגיל שהיא גובה. לדברי יו"ר איגוד קופות הגמל יורם מנחם, התקנות החדשות יוצרות פרצה מוזרה שמאפשרת לחוסכים להפחית את דמי הניהול באופן חד־צדדי על ידי ניתוק הקשר עם קופת הגמל.

על פי מנחם, הפרצה עובדת בצורה הבאה: אם החוסך לא מעדכן את פרטי הכתובת שלו אצל הגוף שמנהל את כספי החיסכון שלו, הרי שבתוך תקופה קצרה הוא יוגדר כחוסך שנותק איתו הקשר, כי הדואר שיישלח אליו יחזור. באופן תיאורטי, אותו חוסך יוכל להמשיך לחסוך לאורך עשרות שנים ולאחר מכן ליצור קשר יזום עם הגוף שמנהל את הכסף. התוצאה תהיה שלאורך כל אותה תקופה דמי הניהול המקסימליים שהקופה תוכל לגבות יהיו 0.5%, שהם כמחצית מדמי הניהול הממוצעים כיום בענף קופות הגמל. פרצה מוזרה, אבל אמיתית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
עיניים גדולות
שרוצות לבלוע הכל,לקבל כמה שיותר,לקחת מה שרק אפשר,לנצל עוד ועוד לסחוט עד תום.כך נוהגים תאים סרטניים המתרבים ומשגשגים על חשבון הגוף ממנו הם ניזונים,עד שמביאים למותו ובעקבות זאת גם למותם שלהם.תאים אלו משנוצרו אין ביכולתם לשנות מאופים האלים,ולכן יש לטפל בהלך הרוח,באופן החשיבה ובסביבה שהובילה להיווצרותם. עלינו להיפטר במהירות ביסודיות ולעומק בתוכנו ובחברה מכל צורת ההתנהגות "הסרטנית" מהאנוכיות והחמדנות שאינה יודעת שבעה,גם אם זה בא במובהק על חשבון האחר.ספציפית אני מציע שיקבע בחק שכל הכספים המוגדרים ככספים אבודים יועברו לקרן הון חברתית שתשתמש בכספים לרווחת כלל הציבור.אם בשלב זה או אחר יופיע הבעלים החוקיים של הפוליסה תעביר לו הקרן את כספו ועד אז יהנה מכך כלל הציבור ולא קבוצה קטנה של אינטרסנטים.
יוסי אנטה , בת חפר  |  16.05.12
22.
הגינות משתלמת...
אם חברות הביטוח ימשיכו להתנהל כמו שהן מתנהלות כיום, בחוסר יושר ושקיפות, בגביית עמלות ודמי ניהול יקרים, וכפי שמצויין בכתבה, הסתרת כספים שאין להם דורש, וחוסר הגינות מול הלקוחות, כנראה גם אליהם יגיע הרגולטור ויוריד אותם על הברכיים, כמו שקרה לחברות הסלולר, החברות צריכות להתעורר ולהבין שבעם נושבת רוח אחרת, כשהם יבינו שאם ינהלו את כספנו במחיר סביר, בשקיפות ובביטחון, הם בעצמם ירוויחו מכך ובגדול.
ליאור זהבי , תל אביב  |  16.05.12
21.
עוד חלמאות מבית היוצר של גפני. ועוד כניעה למנהלי הקופות. 0.2 אחוז דמי ניהול זה לא מספיק ?
הרי הם לא עושים דבר בחשבון הנל . הם רק מדפיסים נייר ולוקחים כסף. הגיע הזמן ששר האוצר יקח אחריות וידע מה נעשה במשרדו. בושה וכלימה שעד כה לא הוטלה חובה על הקופות למצוא את האנשים או יורשיהם ולתת את הכסף למי שמגיע, עם דמי ניהול שאינם נשך.
gnh , חיפה  |  16.05.12
20.
במקום ניצול לקדש ערכים של דאגה לזולת
ציבור הצרכנים מאבד מיום ליום את אמונו בחברות האמורות לשרת אותו בנאמנות ובשקיפות. הגופים המוסדיים מועלים באמון הציבור שהפקיד בידיהם את החיסכון הפנסיוני שלו. מן הראוי שבדומה למה שקורה לחברות הסלולר הם ישנו את הגישה שלהם ואת היחס שלהם לאזרח באופן כזה שישקף דאגה והוגנות כלפיו, זאת במקום ניצול ומקסום רווחים. שינוי ערכי כזה יביא לכך שהם ירגישו שחובתם לאתר כל אזרח שיש לו חשבון רדום ולהחזיר לו את מה ששייך לו. רק החלפה של הדיסקט המפעיל אותנו של ניצול הזולת לרצון להיטיב עם הזולת, יצור שינוי חברתי כלכלי אדיר שמפירותיו נהינה כולנו.
תמי שמבירו , נתניה  |  15.05.12
19.
אם משהו היה באמת רוצה לבדוק
פסגות הם לא הגוף היחידי שהעלו את דמי הניהול לכאילו שרשומים להם כחסרי כתובת. למעשה כאשר בתי ההשקעות קיבלו את הקופות מהבנקים, הבנקים העבירו את המידע עם הרבה מאוד אנשים שרשום להם בכתובת (חסרי כתובת)הבנק לאחר שלוש נסיונות של שליחת דיוור לאנשים הללו היה משנה את הכתובת המקורית לנוסח הזה. כדי לחסוך כסף בשליחת דיוור לכתובת לא רלוונטית. כך שלמעשה ב10 דקות יכול כל DBA לעשות בדיקה על חסרי הכתובת הללו, ולראות אם שינו להם את דימי הניהול. (אגב התשובה היא כן שינו ובידיעה שהם עוברים על החוק.) עכשיו בו נראה את המדינה עושה מעשה פשוט נורא, שלחו ביקורת, תפסו את בסיסי הנתונים (להעתיק אותם לוקח פחות משעה.), תעשו שאילתה,ותגלו את מה ששם כבר יודעים. אגב את אותה העלאה עשו גם לנפטרים. נו מי מרים את הכפפה יש פה סכום גדול מאוד.
יודעי דבר  |  15.05.12
לכל התגובות