צילום: יונתן בלום
אבי אמר לי: "אין חומה שלא תצליח לעבור אם רק תחליט"
אריק רייכמן, יו"ר דליה אנרגיה והמשביר החקלאי ומנכ"ל תנובה לשעבר: "הייתי ילד מופרע, ביליתי יותר שעות מחוץ לכיתה מאשר בתוכה. הרבצתי וגם חטפתי מכות"
"נולדתי בגרעין של קיבוץ גליל ים, ואני הצעיר ביותר ממחזור הילדים הראשון של הקיבוץ. החיים היו קשים, והפרנסה היתה מעבודות דחק. אבי אהרון היה אדם מרכזי בתנועה הקיבוצית, מזכיר אחדות העבודה, חכם, בעל כושר ארגון ומנהיגות, אבל גם נעדר חוש הומור. הוא עסק רוב חייו בטיפול באמי שושנה, שהיתה מוגבלת. אחרי שנולדתי היא חלתה בשחפת ולכן היתה בבידוד במשך חמש שנים. כשהחלימה עבדה כמרכזת אולפן עולים".
"הייתי ילד מופרע, ביליתי יותר שעות מחוץ לכיתה מאשר בתוכה. הרבצתי וגם חטפתי מכות, אבל בעלי חיים דווקא חיבבתי. גידלתי תן כמו שמגדלים כלב, ובמלחמת השחרור, כשהערבים ברחו, הצלחתי לתפוס לעצמי סוסה. אני לא טיפוס קל, ובשביל ההורים, יוצאי פולין, לקבל ילד שגם לא לומד וגם משתולל זה היה יותר מדי. הם קראו לי 'תניברה', שזה חיית פרא בפולנית.
"בגיל חמש, כשאמא חזרה לחיי, זה היה אחרי שהוציאו לה ריאה אחת, היא נשמה 'על חצי'. היחסים בינינו היו קשים, היא היתה רגישה ולקחה את המופרעות שלי כפגיעה אישית בה, ולעתים מתוך כעס פשוט לא דיברה איתי. אני זוכר שבכיתה א' היתה הצגה לפני ההורים. אותי לא לקחו ברצינות ונתנו לי להגיד רק משפט אחד, אבל גם אותו שכחתי. כשבאתי הביתה ההורים כעסו עליי ואמרו: 'התפקיד היחיד שאתה יכול להצליח בו זה להיות אילם, אז לא תשכח כלום'. במבט לאחור, וגם אז, תמיד היה לי ברור שכאשר ילד נכשל לא צריך להעליב או להעניש אותו, הכישלון הוא עונש מספיק גדול.
"הילדות שלי היתה קשה אבל בבגרותי זה השתנה. אחרי הצבא הוריי האמינו ביכולות שלי, אבי אמר לי: 'אין חומה שלא תצליח לעבור אם רק תחליט' ונוצרה הרמוניה בינינו, למעט אירוע אחד. שימשתי מרכז המשק, אמי פרשה מריכוז האולפן ורצתה להישאר מורה. כשמינו אדם אחר במקומה היא ראתה שאיבדה את מעמדה וביקשה לחזור לתפקיד. אני לא הסכמתי בשום אופן לוותר על יושר והגינות למען המשפחה. אבי עמד מאחורי אמי ואמר: 'מה חשובים העקרונות, איך אתה מתנהג לאמא שלך'. במשך כמה חודשים לא הגעתי לבית הוריי, עד שזה עבר.
"אמנם הייתי ילד מופרע, אבל מצאתי את אפיקי הביטוי שלי: קריאה, כדורסל ובעלי חיים. כשאני מספר לנכדים איזה ילד הייתי אשתי כועסת עליי, אבל אני רוצה שהם יכירו אותי כמו שאני. אני לא חושב שאם אספר להם על העלילות שלי הם ייקחו מזה דווקא את הצד השלילי".
6 תגובות לכתיבת תגובה