הון אנושי: מי מפחד מקרן וולף

מציא הטפטפות, רפי מהודר, מספר שיום אחד התקשרו מקרן וולף וביקשו להיפגש איתו. מהודר ידע שפרס וולף הוא המקבילה הישראלית לפרס נובל, ולא פעם הזכייה בו מנבאת גם זכייה בפרס הבינלאומי. "אמרתי לעצמי, זהו, הגיע הרגע שלו חיכיתי כל חיי: אני אקבל הכרה כמדען. כמעט התקשרתי לחייט כדי להכין טוקסידו. כבר ראיתי את עצמי מועמד לפרס נובל, ומי יודע, אולי גם מקבל אותו.

אבל בפגישה הם אמרו שמשפחת וולף, שעל שמה נקרא הפרס, הפסיקה לתת כסף, שהמפעל החשוב הזה נתמך בעיקר על ידי משרד החינוך, ושהקרן זקוקה לכסף שלי. מאוכזב עד עמקי נשמתי אמרתי שכסף אני לא אתן, אבל את ביתי אפתח בכל שנה". וכשמהודר אומר בית, הוא מתכוון לפנטהאוז בקומה העליונה של מגדלי אקירוב, שם נערך טקס ההוקרה לזוכי פרס וולף 2012.

המעלית שמובילה ישירות לבית יוצרת הפרשי לחץ באוזניים, כמו בהמראה. מהמרפסת הענקית נראתה השקיעה, ואנשים קטנים שהתרוצצו ברחובות כנמלים. מרחוק נצפה בבירור החרמון. כשנשענתי על מעקה הזכוכית, כוס שמפניה בידי, הבנתי למה כל העשירים רוצים לגור במגדל. "תיזהר שלא ליפול", הזהיר אותי פרופ' יוסי גרוס. שאלתי מה הוא חושב על הורדת דירוג האשראי של אי.די.בי, וגרוס אמר: "אתה יודע שנוחי דנקנר ואבי פישר היו תלמידים שלי? נוחי אפילו הביא את אבא שלו כדי להתייעץ איתי. הוא גם הצטיין אצלי בעבודות סמינריוניות". לפי המצב של אי.די.בי כיום, עניתי, אולי נוחי היה צריך להישאר באקדמיה. "שיטת המינוף כבר לא עובדת, כנראה", אומר גרוס. "צריך למצוא משהו אחר".

זלמן שובל | צילום: אריאל בשור

בערך אז הצטרף אלינו אריה זייף, שסיפר כי בימים אלה הוא עסוק במיזוג של כור ודסק"ש. "שמע", הוא אמר לגרוס, "מדובר במיזוג קשה במיוחד. יש אינסוף מכשולים. זה אחד הדברים המסובכים שעשיתי בקריירה שלי". גרוס הקשיב והזמין אותו להרצות אצלו בבינתחומי, אחרי שכל זה ייגמר. לרגע התקבל הרושם כאילו לא מדובר בכסף שלנו, החוסכים, אלא במעין כסף מדומה, תיאורטי, מופשט, שנתון לדיון אקדמי.

עו"ד חיליק גוטמן הצטרף אלינו, והתגאה כי באותו יום "החבורה שלו" הצליחה לדחוף את מינויו של השופט יוסף שפירא למבקר המדינה החדש. "איזו דרמה היתה היום בכנסת", הוא אמר. "הפעלנו את כל התותחים כדי ששפירא ייבחר, והבסנו אותם". שאלתי מדוע ביבי תמך דווקא בשפירא. גוטמן אמר: "ביבי בכלל לא הכיר את השופט שפירא. הוא רק שמע עליו מאיתנו והתרשם שמדובר במישהו רציני".

שאלתי את גוטמן אם שפירא ילך בקו שונה מזה של המבקר היוצא, והוא ענה: "עם כל הכבוד, לינדנשטראוס לא המציא את הגלגל. מרים בן פורת עשתה הרבה יותר. היא זו שהובילה להפלתו של אריה דרעי".

יוסי גרוס (מימין) וז'אק אלעד | צילום: אריאל בשור

השמש שקעה ונגנית נבל החלה מנגנת בסמוך לקיר שבו שובצו אבני קריסטל ענקיות. אחר כך החל שלב הנאומים. דינה ברניקר, היו"ר בפועל של קרן וולף, נשאה נאום מחורז, כזה של מורות. לפני כן היא הציגה את מהודר כממציא הישראלי החשוב בדורו. כשיש לך כסף אולי לא תזכה בנובל, אבל בטוח שתקבל סופרלטיבים.

בזה אחר זה עלו זוכי הפרס וסיפרו על פועלם. לא נותר לי אלא להרכין ראש ולהביט בהערצה על המדענים המבריקים האלה. את תשומת לבי תפס פרופ' רונלד אוונס ממכון סאלק בקליפורניה, שמצא דרך שבה ויטמינים ותרופות מווסתים תהליכים מטבוליים, גילוי שהוביל לדור חדש של תרופות לטיפול בסרטן ובמחלות ניוון שרירים. אוונס סיפר שבימים אלה הוא עמל על פיתוחה של גלולת הרזיה הורמונלית, שתפתור את בעיית ההשמנה של העולם.

כשתמו הנאומים נתקלתי בז'אק אלעד, יו"ר הבנק הבינלאומי, שסיפר שזה יומו האחרון בתפקיד. שאלתי מדוע הוא החליט לפרוש, והוא אמר: "אני מאמין שאנשים לא צריכים להיות באותו תפקיד יותר מחמש שנים". אמרתי שגליה מאור לא היתה מסכימה איתו, ואלעד אמר: "מאור היתה צריכה לפרוש מזמן. זה היה עושה טוב לה ולבנק לאומי, בכל פרמטר". שאלתי אם סיבת פרישתו לא קשורה למסקנות ועדת הריכוזיות, שידרשו מהבעלים צדיק בינו לוותר על השליטה בבנק או בחברת פז, והוא אמר: "הפרישה שלי לא קשורה לכך, למרות שלהחלטות ועדת הריכוזיות תהיה השפעה עצומה על הדרך שבה הבנק מתנהל. הן יהיו הצל שהבנק יסחוב איתו בתקופה הבאה".